האם הייתם מצביעים לאיילת שקד? סקר "מעריב" קובע שמפלגת ימינה בראשותה לא עוברת את אחוז החסימה. שקד לא מזדרזת להכריז שהיא רואה באופק את סוף דרכה הפוליטית. ההפך הוא הנכון, היא אומרת שהיא תרוץ עד הסוף. כמי שטעמה את טעם הכוח והעוצמה, בתפקידיה האחרונים כשרת המשפטים וכשרת הפנים, שקד לא מתכוונת לוותר בקלות על המעמד הפוליטי שאליו הצליחה להגיע. אבל ספק גדול אם שקד ומפלגתה יצליחו לעבור שוב את משוכת אחוז החסימה. אם הייתי צריך לתת לשקד את קולי על תרומתה היומיומית למשרד הפנים או לי כאזרח, לא הייתי עושה זאת, ואני מניח שכך ינהגו גם רבים אחרים.
שקד לא מזוהה בציבור עם המשרד שניתן לה כפיקדון. היא מזוהה בעיקר עם בחישות ואינטריגות פוליטיות, ופחות עם עשייה ציבורית. הדרך שבה ניהלה את המשבר במשרד הפנים היא חובבנית. לו הייתה שקד מועסקת בגוף פרטי, ולא משמשת שרה בממשלה, יש לי ספק גדול אם אופן תפקודה במשבר הדרכונים היה מאפשר לה להמשיך בתפקידה יום אחד נוסף.
אין לי אלא להסתמך על סיפור אישי. כבר יותר משלושה חודשים אני מנסה להוציא תעודת זהות חדשה במקום זאת שאבדה לי. שילמתי את האגרה באתר משרד הפנים. אלא שהעומס בתורים לא מאפשר לי לפגוש בזמן הקרוב פקיד של משרד הפנים. ואני לא לבד. קיים קושי להוציא לא רק תעודות זהות, אלא בעיקר כאמור דרכונים. מה שעשתה שקד לפתרון הבעיה נעשה מאוחר מדי, והוא לא יותר מאשר טיפה בים. פוליטיקאי או איש ציבור, שרוצים לזכות באמונו של הבוחר, אינם יכולים להתמקד רק בבחישות ובדאגה לעתידם האישי או האידיאולוגי.
בנוסף, ההתנגדות שנקשרה בשמה של שקד למינוי יוסי ביילין, בעבר שר בממשלות ישראל, לתפקיד יו"ר רשות הטבע והגנים, תפקיד שנעשה בהתנדבות, תמוהה במיוחד. להתנגדות למינוי ביילין שותפים גם שרים נוספים, אבל שקד היא זאת שהובילה את המהלך משיקולים פופוליסטיים. היא דרשה שעד שהממשלה לא תקבל מביילין התחייבות מפורשת ש"שום אתר בירושלים, או ביו"ש לא ייפגע, ופיתוחו של שום אתר בירושלים או ביו"ש לא יעוכב", ביילין לא יתמנה לתפקיד. זאת התנהלות ציבורית לא ראויה. כל חטאו של ביילין הוא כנראה שהיה שותף להסכמי אוסלו.
ההצעה למנות את ביילין היא ראויה ונכונה, מה גם שביילין הוא איש שקול, פרגמטי ובעל יכולות ביצוע מוכחות מתפקידיו הקודמים.נשקד בחרה לרתום לצדה את ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט, שתמך במהלך שהוא פוליטי ולא מקצועי. בנט, שזכה בנקודות רבות על הדרך שבה העביר את שרביט ראש הממשלה למחליפו יאיר לפיד, חזר באחת לעמדת העסקן הפוליטי כשהחליט לטרפד את מינויו של ביילין לתפקיד. בנט, שמנסה להצטייר כאדם סמכותי, עם חוט שדרה, הוכיח למתנגדיו ששקד עדיין שולטת בו ומפעילה אותו כבובה על חוט.
בנט, להבדיל משקד, קורא את המפה הפוליטית, ולכן הוא החליט על פסק זמן פוליטי. הוא בוודאי זוכר עדיין את הלילה שבו הוא ושקד המתינו לספירת קולות החיילים כדי להצליח לעבור את אחוז החסימה. כפוליטיקאי, וכראש ממשלה לשעבר, בנט מבין שאם הוא יתמודד, הוא עלול לעמוד שוב מול תמונת מצב דומה. השרה שקד מעדיפה כנראה לשכוח את היממה מורטת העצבים שבה עתידה הפוליטי היה מונח על כף המאזניים, אבל בנט לא שוכח. לכן אם היא תחליט לחזור ולהתמודד הפעם ללא בנט, היא עלולה לחוות חוויה דומה. מומלץ לשקד לא לסמוך על קולות החיילים, ובוודאי שלא על קולותיהם של מי שנזקקו בתקופת כהונתה לשירותי משרד הפנים.