חוזקה של שרשרת נקבע לפי חוזק החוליה החלשה ביותר שלה. חוזקה של חברה נקבע לפי היחס לאוכלוסייה החלשה ביותר שלה. החברה שלנו מוכיחה שוב ושוב את חולשתה בטיפול באוכלוסייה החלשה, החולה, הזקנה וחסרת האונים שבקרבה. כמעט מדי יום אנו נתקלים בסיפורים על גננות שמתעללות בפעוטות, מטפלים המתעללים בקשישים וגם באנשים "נורמטיביים" המתעללים באנשים עם מוגבלויות.
השבוע צפיתי בסרטון קשה לצפייה בתוכנית "הצינור". אני, כרופא הרגיל למראות קשים, השתנקתי לנוכח המראה של אדם מבוגר המכה, חובט ומתעלל בבחור עם תסמונת דאון בסופרמרקט. צביקה סודרי, בן 40, בחור נחמד, חייכני וסובלני, הגיע לסופר השכונתי בכפר סבא. עדים מספרים שילד החל להקניט אותו ולעלוב בו. סודרי בתגובה ביקש מהילד להניח לו לנפשו, אך הילד המשיך בשלו. עם צאתו מהמכולת ניסתה אמו של הילד לתקוף את סודרי, וכשזה נמלט וחזר למכולת, הגיע אביו של הילד והפליא בסודרי את מכותיו. ניסיונות של בעל המכולת ואנשים אחרים שנכחו באירוע לעצור את האב, לא צלחו. האב, איש עסקים חסר בושה, פרק את זעמו על הבחור האומלל ונמלט מהמקום. התמונות המזעזעות ממצלמות האבטחה של המכולת מדברות בעד עצמן, והן קשות לצפייה.
שמעתי שהמשטרה עצרה את התוקף, והוא שוחרר בתנאים מגבילים. אני חושש שהתיק נגדו ייסגר מחוסר עניין לציבור. לציבור יש ויש עניין. אלימות נגד חסרי ישע או נגד אנשים עם מוגבלויות - אסור לה שתעבור ללא תגובה הולמת של רשויות החוק, אלה צריכים להיענש בעונשים חמורים ביותר במטרה לנסות למנוע הישנות מקרים כאלה.
הפכנו לחברה אלימה, וזה מחייב את האחראים על שלומנו להגן על החלשים בעזרת חוקים ועונשים כבדים ביותר על אלה המרשים לעצמם לפרוק את תסכוליהם או להפגין את כוחם נגד חלשים מהם. עונש על פגיעה בחסר ישע הוא שבע שנות מאסר, עונש שנפסק רק במקרים נדירים. לפני כשלוש שנים שמענו על עובד שופרסל שהתעלל בצעיר עם צרכים מיוחדים. בית המשפט בירושלים גזר עליו שנת מאסר בפועל ופיצוי של כמה אלפי שקלים. זה לא עונש, זו בושה לנו, לחברה ולעומדים בראשה.