מאז שנת 1400, עת שהייתה ההתקוממות האחרונה של הוולשים לעצמאות נגד ממלכת אנגליה (שנמשכה 15 שנה עד שנת 1415), עד פלישת רוסיה לאוקראינה ב־24 בפברואר השנה היו באירופה 415 מלחמות. כן, ארבע מאות וחמש עשרה מלחמות. וזה עוד כאשר מלחמות, כמו מלחמת שלושים השנים, שהחלה בשנת 1618 והכילה למעשה שבע תת־מלחמות, נחשבת למלחמה אחת. הוא הדין גם באשר למלחמת העולם הראשונה, שפרצה בשנת 1914 עם שבע תת־מלחמות ונחשבת למלחמה אחת, וכמובן, מלחמת העולם השנייה, שפרצה בשנת 1939 עם 23 תת־מלחמות ונחשבת לאחת.
אדמת אירופה ספוגת דם עם עוד מאות מלחמות המתוארכות החל מהאלף ה־5 לפנה"ס. הן כוללות גם את הפלישה הפרסית הראשונה ליוון, שהחלה בשנת 492 לפנה"ס, ואת קרב מרתון בשנת 490 לפנה"ס, שבו הובסו הכוחות הפרסיים (ריצת מרתון היום היא לזכר הרץ שהגיע אחרי ריצה של כ־42.2 ק"מ לאתונה לבשר על הניצחון על הפרסים בעיר מרתון). למעשה, הקרב מנע את המשך התפשטות האימפריה הפרסית באירופה, שאליה פלש המלך הפרסי דריוס הגדול. הפרסים עשו שימוש באוניות מלחמה, בעיקר לפי התקן הפניקי, לאחר שפניקיה, היום לבנון, הפכה לבת חסותה של האימפריה הפרסית.
יבשת אירופה, שתחומה אינו חד וברור עד היום, כוללת חלקים של רוסיה, ועשירית מאוכלוסיית העולם מתגוררת בה. השם "אירופה" מקורו (על פי הגרסה המקובלת) בפניקית. הפירוש, אולי, הוא "תחום ראייה רחב של העין". זהו שמה של הנסיכה אירופה יפת התואר, בתו של מלך צידון פניקס, שמלך על כל פניקיה. האל זאוס לקח את בתו לאישה ושחה בים, לאחר שהפך את עצמו לשור לבן וחזק, כשהנסיכה אירופה על גבו. היא ילדה לו שלושה ילדים בכרתים.
המכות של אירופה
היום אירופה היא כבר לא נסיכה נחשקת, לא יפה, לא בעלת טכנולוגיה צבאית יחסית למה שהיה לפניקיה ולפרסים בימי קדם, לא מצליחה להתרומם ונמצאת בכאוס בשל הפלישה הרוסית למחוזותיה המזרחיים של אוקראינה. הפלישה הרוסית נועדה למנוע מגורמים נאציים הנמצאים בעיקר במערב אוקראינה להגיע לגבולותיה. רוסיה כובשת עכשיו מעבר לים אזוב ולחצי האי קרים, והתקדמותה בדרום נועדה לחסום את גישת אוקראינה לים השחור ולכתוש ולכבוש את החלקים המזרחיים של אוקראינה שהם בעלי אוכלוסייה אתנית רוסית.
שתי מכות יחדיו חוטפת אירופה: קודם כל נגיף הקורונה ולאחר מכן הפלישה הרוסית, המביאה את אירופה לנתק בהדרגה את עצמה ממקורות הגז, הנפט והפחם הרוסיים - מקורות החיוניים לפעילות המשקית של אירופה. אירופה, שהתרגלה להתפנק במשך עשרות שנים תחת כנפי השמירה הביטחונית והצבאית החינמית כמעט של ארה"ב, נמצאת פעם נוספת במעין חולשה משקית. אומנם לא כמו בשיא מלחמת העולם השנייה, אבל כמו הרפיון שאפיין את אירופה על חורבותיה בתום הניצחון על הנאצים. לא ברור מי ייחלץ הפעם לעזרת האירופים, שחיו ברמת חיים גבוהה עשרות שנים לאחר שיקום אירופה בתחום מלחמת העולם השנייה. רמת חיים זו באה על חשבון צמצום ההוצאה הצבאית לביטחון במשך שנים רבות.
האיחוד האירופי הוציא בימים אלה תחזית עגומה חדשה: הצמיחה בגוש היורו, המונה 19 מדינות, פחתה ל־2.6%. בשנה הבאה המצב יחמיר: הצמיחה תהיה רק 1.4% לעומת 2.3% בתחזית הקודמת. לכלל 27 מדינות האיחוד האירופי הצמיחה השנה היא אומנם 2.7%, אבל בשנה הבאה תהיה רק 1.5%. אירופה עומדת מול תנועת מספריים כואבת, רמת החיים בה תרד, אבל הוצאות הביטחון יעלו. נגמר הפיקניק על חשבון האמריקאים, כפי שהיה מתום מלחמת העולם השנייה. בשביל ביטחון צריך לעבוד ולתקצב, אחרת עוד מדינות יהיו טרף לרוסיה "המתאמפרת" מחדש.
אירופה הולכת לכיוון של מעין סטגפלציה בשנה הבאה - צמיחה נמוכה עם אינפלציה גואה בעיקר בגלל עליית מחירי האנרגיה בעקבות החיתוך החד בקשר עם רוסיה ופיחות היורו, שנסחר לאחרונה שווה בשווה מול הדולר האמריקאי, מה שמביא לאינפלציה דרך מנגנון שער החליפין. צריך היה להעלות את הריבית באירופה כדי לבלום את האינפלציה, אבל בראש נשיאות הבנק המרכזי של אירופה עומדת כריסטין לאגארד, בת 66, פוליטיקאית שהייתה שרת הכלכלה ושרת האוצר בצרפת, ששימשה כיו"ר קרן המטבע הבינלאומית, סמי ־כלכלנית וסמי־פוליטרוקית שצרפת כפתה על אירופה. אין פלא שערכו של היורו נסוג לנוכח הצפי להעלאת הריבית באירופה אולי החודש.
נציבות האיחוד האירופי, שבלבה גרמניה - המדינה החזקה ביותר באירופה שמדינות אחרות מתקיימות חלקית בזכותה, מדינה שאינה יכולה לסבול אינפלציה בשל עברה (בימי רפובליקת ויימאר טרם מלחמת העולם השנייה|) - נאלצת לספוג התנהגות רשלנית של הבנק המרכזי של אירופה. נציבות האיחוד האירופי נאלצה להודות כי האינפלציה נוסקת השנה ל־7.6%, ובשנה הבאה מקווים שתרד ל־4%. רק בחודש מאי הנציבות המסואבת עם עודף פקידים אינסופי, רבים מהם מיותרים, חזתה כי האינפלציה השנה תהיה 6.1% ובשנה הבאה 2.7%. פקידי הנציבות מאיימים כי חידוש התפשטות תשניות נגיף הקורונה עלול להרע את המצב - טוב שיש להם סיבות לתרץ.
מי יצילנו מרעב?
גרמניה, המכונה "המשומנת והעוצמתית של אירופה", מגלה חולשה ואינה יכולה לשאת יותר בנטל: היא תצמח השנה רק ב־1.4% ובשנה הבאה רק ב־1.3% - גם פה יש הפחתה בתחזיות לעומת מאי. גרמניה נפגעת בשלוש דרכים: עליית מחירי האנרגיה בשל הניתוק מרוסיה; צמצום דרסטי בסחר עם רוסיה (שעמה ובה היו ועדיין יש בשיעור יורד סחר והשקעות, שלשאר מדינות אירופה אין); ופגיעה בתעשייה הגרמנית, שהייתה תלויה בסין בסדרה של שרשרות אספקה.
סין נכנסה ברבע השני של השנה למעין האטה חדה, אולי מיתון, שממנה הישועה לא באה. אפילו צרפת, המפיקה 70% מתצרוכת החשמל שלה מתחנות כוח גרעיניות, כלומר אינה תלויה כה חזק באנרגיה הרוסית, והכריזה השנה על בניית עוד שמונה תחנות כוח גרעיניות, נכוותה מהמשבר: הצמיחה בצרפת השנה היא 2.4% לעומת 3.1% בתחזית של הנציבות, ובשנת 2023 תהיה רק 1.4% לעומת 1.8% בהתאמה. אומנם איטליה תצמח השנה ב־2.9%, אבל בשנה הבאה היא צפויה לנחות לצמיחה של 0.9% - השפל בין כל מדינות גוש היורו.
מי יציל את אירופה? הדוד סם. הוא היה, כמובן גם בגלל האינטרסים שלו, מי ששיקם את אירופה בתום מלחמת העולם השנייה. האמריקאים העבירו תוכניות סיוע לאירופה המרוסקת בהיקף אדיר של 13 מיליארד דולר, השווים בערכם לכ־120 מיליארד דולר היום, מה שהביא לשיקום אדיר של אירופה ול"הפלא הגרמני" של התרוממות גרמניה מתבוסתה ושל הפיכתה למנוע אדיר של המשק האירופי. פרט לפינלנד, שפחדה מרוסיה, שנגסה 9% משטחה של פינלנד במלחמת החורף (שפרצה לאחר הפלישה הרוסית לאדמת פינלנד בנובמבר 1939), שאר המדינות קיבלו סיוע לפי מספר הנפשות בכל מדינה. האמריקאים ביקשו למנוע את התפשטות הקומוניזם, שהיה פופולרי בכמה מדינות, גם בקרב האליטה האירופית. אפילו שווייץ זכתה לעזרה. גרמניה קיבלה סכום (אז) של 1.45 מיליארד דולר, וצרפת, שלא נלחמה בגבורה, אלא התרפסה בפני הגרמנים במשטר וישי, קיבלה 2.3 מיליארד דולר - מה שלא הפריע לנשיא צרפת שארל דה גול לזלזל באמריקאים שהושיטו לו יד והצילו את ארצו.
אירופה יכולה לשכוח היום מסיוע אמריקאי. אירופה צריכה לחמש את עצמה על חשבונה ולהגיע לפחות ל־2% מהתוצר שיושקע בביטחון, על פי החלטות נאט"ו. בריטניה כבר התחייבה להגיע ל־2.5% מהתוצר עד סוף העשור (עכשיו 2.29%). קנצלר גרמניה כבר הודיע כי מדינתו מעלה את תקציב הביטחון ל־2% - עוד 100 מיליארד יורו (מ־1.53% כיום). הקנצלרית לשעבר מרקל התחכמה ולא שעתה לאמריקאים בתירוצים שונים. צרפת הגיעה כבר ל־2.01%. בלגיה תעלה את ההוצאה לביטחון מ־0.9% מהתוצר ל־1.52%. רומניה תעלה מ־2.02% מהתוצר ל־2.5% כבר בשנה הבאה. פולין, הרועדת מאיומי מוסקבה, תעלה את ההוצאה לביטחון מ־2.1% ל־3%. איטליה תעלה את הוצאות הביטחון מ־1.4% ל־2% מהתוצר. גם שוודיה, שרק עתה הצטרפה לנאט"ו ולא הייתה מחויבת לתעריף 2% שקבעה הברית הצפון־אטלנטית, תעלה את הוצאות הביטחון ל־2% מהתוצר.
כאשר פרצו מלחמות אזרחים ביוגוסלביה לשעבר, האירופים לא הצליחו לעשות דבר, רק סיוע אווירי אמריקאי סיים את המלחמות. האירופים גם ביקשו להוריד את שליט לוב מועמר קדאפי ללא הצלחה. רק לאחר תחינות לאמריקאים הביאו את ארה"ב לרסק את לוב, שהייתה אחראית לאסון התעופה לוקרבי.
מי הציל את אירופה? קודם לכן הסובייטים הצילו את אירופה מציפורני הנאצים. כ־8,668,400 חיילים סובייטים קיפחו את חייהם בקרבות במטרה להציל את אירופה ואת רוסיה. כלל ההרוגים הסובייטים במשך מלחמת העולם השנייה כ־26.6 מיליון איש. היום הרוסים נלחמים באירופים מחשש לעליית הנאציזם, ורוסיה הפכה ממצילה לאויבת.
ללא הצלות של אחרים מה עשתה אירופה בעבר? עושק שיטתי. בין מאות המלחמות באירופה לאורך מאות שנים כבשו האירופים יבשות ומחוזות, שעבדו את תושביהם וניצלו את אוצרותיהם. בתחילת המאה ה־16 החל הכיבוש של אמריקה, נבזזו זהב ואבנים יקרות, שועבדו והופצו מחלות אירופיות בקרב הילידים, ואלה פשוט מתו.
גם חופי אפריקה נכבשו ותושביהם שועבדו, וגם המזרח הרחוק נפתח לאחר הגילוי של הפורטוגזי ואסקו דה גאמה, שהקיף את כף התקווה הטובה בואך הודו, אינדונזיה, הפיליפינים וסין. נוצרו אימפריות חובקות עולם - בריטית, פורטוגזית וספרדית. אירופה התעשרה תוך כדי המהפכה התעשייתית. הרוסים התפשטו באסיה עד למזרח הרחוק ויצרו את האימפריה הרוסית. אלה שעשו חיל ועשקו באופן שיטתי היו חברות מסחריות, שגם לא טמנו ידן בצלחת, עד כדי כך שהחברה האנגלית למזרח הודו לא היססה לסמם את הסינים כדי לנשלם.
מפגרים בהייטק
המשק העולמי היום מוטה תעשיית הייטק. ביכולת האבסולוטית רק שלוש מדינות אירופיות נמצאות בעשירייה העולמית לשנת 2022: גרמניה במקום החמישי, רוסיה במקום השישי, בריטניה במקום השביעי ושווייץ במקום העשירי. בראש הרשימה יפן, במקום השני דרום קוריאה, במקום השלישי סין, במקום הרביעי ארה"ב, במקום השמיני סינגפור ובמקום התשיעי ישראל. אבל מבחינת הסטארט־אפ העולמי ישראל אבסולוטית במקום השני אחרי ארה"ב.
באיחוד האירופי מוציאים על מחקר ופיתוח 2.3% מהתוצר; ובישראל, הנמצאת במקום הראשון, מוציאים פי שניים ויותר - 4.9%. ביצוא תעשיית המידע שמונה המדינות המובילות נמצאות בדרום־מזרח אסיה, ישראל במקום ה־12 ומרבית מדינות אירופה מאחור.
הגירעון המסחרי של ישראל עם אירופה גדל וימשיך לגדול לרעת ישראל: כדאיות היצוא לאירופה הנחלשת תרד גם בגלל הפיחות בערכו של היורו וגם בשל הירידה בביקושים, בעוד כדאיות היצוא של אירופה לישראל נוסקת. בחמשת החודשים הראשונים של השנה הגירעון של ישראל עם אירופה נסק ב־5 מיליארד שקל ל־39 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אבל לתעשייה הביטחונית של ישראל תהיה בוננזה: אירופה חייבת להתחמש הרבה ומהר, וישראל היא יעד מוכח ליצוא כלי נשק התקפיים והגנתיים טובים, שאירופה זקוקה להם עכשיו.
טרם נמצא מי שירוץ מאוקראינה לבירת האיחוד האירופי בריסל ויכריז "הפסדנו". צריך להתחיל לעבוד קשה יותר, כמו האמריקאים, הסינים, היפנים והדרום־קוריאנים. הוא גם יכריז שחייבים להתחמש. אולי יום אחד יהיה מרוץ בינלאומי אירופי שבו ייאמר "ניצלנו", לא על חשבון אחרים. זאוס כבר לא נושא את אירופה על כתפיו במים סוערים, אירופה כבר לא נחשקת וצעירה. עלומיה מאחור, אך לא בטוח שהיא מודעת לרפיונה.