על פניו זה אולי סכסוך העבודה המשעמם במדינה. עובדי משרד החוץ נלחמים כבר תקופה ארוכה על זכויותיהם, על השחיקה בשכר, בתנאים, במעמד. בגדול, הם צודקים, אבל לא מעניינים. מחירי הדלק, החשמל והלחם בוערים יותר. תאונות הדרכים קשות יותר. הסיקור התקשורתי דל, ההתעניינות מוגבלת וקשה לשכנע את הציבור שהדיפלומטים שלנו חשובים יותר מהמורים, השוטרים או העובדים הסוציאליים.
"אין כניסה ללפיד": המחאה שלא תשמח את ראש הממשלה
משרד החוץ הוזנח והופקר מעל עשור. השנים האחרונות אצל נתניהו אמורות היו לוודא הריגה. צריך להגיד שאת תהליך השיקום החל השר הקודם גבי אשכנזי (חבל שלפיד לא מזכיר את זה קצת יותר). הגעתו של לפיד הזניקה את האירוע קדימה. הוא הבין את מצוקת העובדים ונכנס למשא ומתן ארוך מאוד עם האוצר. הוא ניצל את מערכת היחסים ההדוקה שיש לו עם שר האוצר ליברמן, והביא הסכם שהוגדר גם על ידי גורמים בהסתדרות כ"חלומי".
כרגע הצדדים שרויים בנתק מוחלט. ועד העובדים מוכן עכשיו לחתום על ההסכם שהביא לפיד, אבל ראש הממשלה (שהוא גם שר החוץ) כבר לא שם. מבחינתו, אחרי שהשקיע את המאמץ, כולל שיחות ועידה מרובעות בזמן ביקור ביידן, הוא קיבל קמפיין פוליטי "על הראש," והחליט לנתק מגע. סוג של מילכוד 22 שאף אחד, ובעיקר לא משרד החוץ, יוצא ממנו מורווח.
בסוף השבוע שוחחתי עם ארבעה גורמים במשרד החוץ, בכירים יותר או פחות, שאפשר להגדירם כ"דרגי עבודה". כולם היו מאוחדים, פחות או יותר, תחת דעה אחת: ההסכם שהשיג לפיד היה טוב, אפילו מצוין. תוספת של 55 מיליון שקל לעובדים, טיפול בבעיה הקשה ביותר של הדרגים (שפירושם קידום וכסף), תקנים רבים, שיפור משמעותי בתנאי שירות, מימון השבחת עובדים (כמו שפה זרה) על חשבון המשרד וכו'.
גורם המקצוע הבכיר ביותר שאיתו דיברתי אמר שלפיד הביא ממשרד האוצר הסכם שעונה על בין 60% ל־70% מהדרישות המקוריות של ועד העובדים. במילים אחרות, לחתום ולברוח עם הכסף. במקום זה לפיד חוטף עכשיו קמפיין פוליטי על הראש, ערב בחירות. ועד העובדים של המשרד (לשם ההגינות, צריך להבהיר שככל שביררתי, אין בוועד גורמים פוליטיים או גורמים הקשורים למפלגות) שכר את משרד הייעוץ האסטרטגי של מאיר סוויסה כדי לצאת לקמפיין הזה. סוויסה מתפרנס בעיקר במפלגות ימין. הלקוחה הכי מפורסמת ומתמידה שלו היא מירי רגב.
הוא עבד אצלה עד לאחרונה. לא הצלחתי לברר אם הקו המיליטנטי של הוועד נגד לפיד ננקט ביוזמתו של סוויסה או ביוזמת העובדים. מה שבטוח זה שבליכוד, שם סוויסה מבלה רוב זמנו, די מרוצים. אז מאיר סוויסה הולך עכשיו ליאיר לפיד על הראש עם שלטי חוצות על אוטובוסים כמו "אין עתיד" או "נכשלת", ולפיד מגיב בנתק מוחלט. נדמה לי שמבחינת לפיד זה די סופי.
"הם ממשכנים את העתיד של המשרד", אמר לי בסוף השבוע בכיר במשרד החוץ. "ההסכם הזה היה פותר בעיות רבות לעשר שנים קדימה. במקום זה הם קיבלו עכשיו שר חוץ לעומתי, שר אוצר זועם ואופק בעייתי. לא מבין מה יוצא להם מזה ומאיפה הקו המיליטנטי שהגיעו אליו".
לפיד עצמו הגיב כמו שהוא מגיב לעתים נדירות: הוא ניתק את המגעים עם הוועד וצמצם עד מאוד את המגעים עם המשרד עצמו.
הוא מצויד במנכ"ל משופשף ומנוסה שרוב הנטל נופל עכשיו על כתפיו, אבל בסוף היום אנחנו צריכים לחשוב על משרד החוץ. משרד גדול וחשוב יותר מסך השרים או המנהיגים שעוברים בו. הייתה שם הזדמנות פז לסגור פערים של שנים ולהמשיך הלאה, במקום זה יש עכשיו נתק מוחלט בין הצדדים וסיכוי נמוך עד אפסי לפתרון.
מה שהטריף את לפיד זה לא הסרטונים הפוגעניים שהוועד מפיץ נגדו וגם לא השלטים, אלא העובדה שהם הולכים לכיוון הזה בזמן קמפיין בחירות. "לי לא מציבים אולטימטומים", אמר למי שאמר והורה ליו"ר ההסתדרות ולאוצר להפסיק לאלתר את המשא ומתן עם ועד העובדים.
"אני לא מבין מה עובר בראש של הוועד", אמר לי בכיר אחר במשרד החוץ בסוף השבוע, "יש סיכוי שלפיד ימשיך להיות ראש ממשלה גם אחרי הבחירות, יש סיכוי לא רע שהוא ימשיך להיות שר החוץ, הם באמת חושבים שימצאו שר שיהיה יותר מחויב ממנו למעמד המשרד? הרי אף אחד לא הביא להם הישגים כאלה שנות דור. באיזו מציאות בדיוק הם פועלים?".
עובדי משרד החוץ הם משרתי ציבור. הקו שבו בחרו מזעזע לא מעט בכירים במשרד. "זה לא קרה מעולם אצלנו", אמר לי אחד מהם. "בתוך קמפיין בחירות ללכת בדרך כזו על שר שנלחם בשבילם, זה אירוע מסוכן", הוסיף. "לפיד מתעסק עכשיו במאה דברים, יש לו על הראש את המורים ואת הלחם ואת פוטין ואת איראן ומה לא. בתוך כל זה הוא מצא זמן וקשב להילחם ולהביא מליברמן הרבה מאוד הישגים, היה צריך לברך על זה. וגם אם לא, לא היה צריך להגיב ככה".
הנזק הפוליטי שכמה דיפלומטים מעונבים יכולים לגרום ללפיד אינו גבוה. בואו נגיד בעדינות שלציבור הישראלי יש סיבות דחופות יותר שישפיעו על דפוסי הצבעתו. השאלה היא מה הם באמת מנסים להשיג. לא הצלחתי לענות על השאלה הזו בסוף השבוע. הייתי כתב מדיני יותר מעשרים שנה, ואני יודע את חשיבותו של המשרד הזה.
לצערי, לא רבים מכירים ומבינים את החשיבות הזאת. בהתנהגות המיליטנטית שתוארה כאן, ועד העובדים של המשרד לא משרת את מאות העובדים המסורים אלא להפך - מנסר את הענף שעליו הם, וגם אנחנו, יושבים. אבל יכול להיות שאני טועה: אם הליכוד ינצח את הבחירות וירכיב ממשלה, סיכוי לא רע שמירי רגב היא שרת החוץ הבאה. במקרה כזה, הקשרים עם מאיר סוויסה יכולים להועיל לוועד העובדים. שיהיה לכולנו בהצלחה.
מוועד עובדי משרד החוץ נמסר בתגובה: ״אנו רואים בטענות ניסיון נואל לפגוע במשרד החוץ ובעובדיו המסורים, שבמשך כל השנה האחרונה זכו לשבחים רבים על עבודתם המקצועית והמאומצת. מאז תחילת המשבר במשרד החוץ, עובדי המשרד האמינו לראש הממשלה ושר החוץ יאיר לפיד, שהבטיח לפתור את המשבר ולהביא להפסקת תנאי ההעסקה הפוגעניים וקריסת מערך שירות החוץ. לפני כשלושה שבועות, השבנו בתשובה חיובית באמצעות יו״ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, למתווה להסכם שהועברה על ידי לפיד, בעלות של 55 מיליון שקל.
אלא שמאז לפיד ואנשיו התנדפו. בדיעבד הסתבר שההסכם לא אושר מול גורמי האוצר. העובדות הללו ממוסמכות ומתועדות. "בשל התנהלות זו לא נותרה בידינו כל ברירה אלא להחריף את המחאה והעיצומים. כל ניסיון להצגת הדברים באופן אחר הינו שקרי ומעיד על חוסר מנהיגות ובריחה מאחריות. המחאה שלנו נוקבת ומתייחסת לליבת הטענות שלנו נגד התנהלותו של שר החוץ לפיד בסוגיה. גם היום אנחנו מצהירים על נכונותנו לחתום על ההסכם במתווה המדובר ולסיים את המשבר במשרד החוץ".
היועץ האסטרטגי מאיר סוויסה מסר: ״אם מה שעומד בין פתרון המשבר להמשכו הוא זהותו של היועץ, אשמח מחר בבוקר לפנות את מקומי עבור הסכם הוגן לעובדים״.