זה היה עימות מן המוצלחים שידע צה"ל. צבאית, מודיעינית, טכנולוגית, דיפלומטית וסוף־סוף גם הסברתית. היה מפתיע לראות כיצד פחות משעה אחרי הירי הטרגי בג'באליה, שבו הרג הג'יהאד בשוגג חמישה ילדים ברקטה שהתפוצצה על הקרקע, כבר פרסמה ישראל סרטון ובו תיעוד המחדל. גם עיתוי הסיום היה מדויק - בטרם נרשם קורבן ישראלי אחד, ואחרי שצמרת הפיקוד של הג'יהאד חוסלה. אם יאיר לפיד העיתונאי היה כותב על יאיר לפיד ראש הממשלה, הוא היה אומר כי נקלע לבוחן פתע, ועבר אותו בציון 100.
ולמרות זאת, הג'יהאד כאן כדי להישאר, ולא רק להישאר, אלא להמשיך להקיז דם יהודי. אף שספג מהלומות, בארגון מרוצים למדי מתפקוד לוחמיו במערכה. הם הצליחו לירות ברצף, לחזור ולהזין את המשגרים ברקטות ולרתק מיליוני ישראלים למקלטים. בפזורות הפלסטיניות ברצועה ומחוצה לה מניותיו עלו. אפילו ביפו הריעו לו כמה אזרחים ערבים על רקטה ששיגר לאזור המרכז.
באחרונה הגיעו ראשי הג'יהאד ואחיהם בטהרן להבנה כי עליהם לבצע שינוי אסטרטגי במדיניות המאבק. הסיבה היא חמאס. אלה הגבירו את לחצם עליהם, ויותר מאי־פעם הם פועלים להצר את צעדיהם ברצועה. ברגעי חימה לוהטים במיוחד אף איימו לפרוק אותם מנשקם. אחרי כל השנים הללו הבין הג'יהאד כי אנשיו ברצועה אינם חופשיים באמת. סיכוייו להילחם בישראל מעזה פחותים כאשר המגף החמאסית מונחת על צווארו. באו ימי הקרב בסוף השבוע, עם ישיבתה של חמאס בחיבוק ידיים, והוכיחו זאת יותר מכל.
גם על סנוואר, הנייה ואנשיהם עוברות תמורות. עידן אבו מאזן נכנס לישורת האחרונה, ויריביהם בעזה לוטשים עיניים לתפוס את מקומו. אחרי לכתו אמורות להתקיים בחירות לנשיא חדש, ובחמאס פועלים זה כמה שנים לכבוש את הלבבות כדי לנצח בהן. אם יפגינו עוצמה בקלפיות, יתקרבו להגשים את חלומם. אם משהו ישתבש, ינסו דרכים חלופיות. במאי 2021, ימי שומר החומות, ביטא חמאס את מאבקו על לב האזרח הפלסטיני גם בהקרבה למען ירושלים. מאז הם החליטו כי ממלכתיות תועיל יותר בימים שאחרי המלחמה. זמנית כמובן. ישראל נתנה להם סדרת הקלות, ועזרה להם להעניק לציבור תקופה רצופה של יציבות.
מדוע חמאס עמדו מנגד
זו הסיבה העיקרית שבגינה סירבה צמרת חמאס להצטרף לקרבות. מבוגר אחראי אינו מחפש פרובוקציות, אלא מסכל אותן. כניסה למעגל האש הייתה הורסת כל מה שבנתה חמאס בשנתיים האחרונות. מדוע לתת בידי יריביהם את ההחלטה לפתוח במלחמה. הרי הם הריבון ולא הוא. ואצל חמאס, תהליך הסלמה נבנה לאט, בתכנון ותוך בחינה של העיתוי והגדרת המטרה. לא באמצעות פיגוע קפריזי, בזמן שבו אלפי עזתים יוצאים לעבודה בישראל.
הפיגוע החמור שתכנן בכיר הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, תייסיר ג'עברי, שבגללו הוטל עוצר על יישובי העוטף, נועד לא רק לפגוע בישראלים, אלא גם לקלקל לחמאס ולפרוק את עולה. אבל זו הייתה תוכנית האתמול. במקביל אליה, הגה הג'יהאד לאחרונה אסטרטגיה חדשה שעיקרה התבססות בגדה המערבית. כוונתם ליצור בהתמדה ולאורך השנים הבאות אויב עיקש מול חלונה של ישראל, לפי המודל של חיזבאללה.
לשם כך אסף הג'יהאד את אנשיו וצירף אליהם התארגנויות חמושות, בראשן אנשי תנזים של פת"ח שמרדו ברשות. את היתדות הראשונות תקעו בשכם ובג'נין. משם הם מקווים להתפשט לערים אחרות ולאתגר את צה"ל ואת האוכלוסייה היהודית, כל זאת בדחיפת צמרת הארגון בביירות ובגיבוי איראן. לא סתם כינה הארגון את ימי המבצע האחרון "מערכת אחדות הזירות". עזה למען הגדה, ולהפך.
צה"ל והשב"כ הבחינו במגמה החדשה עוד לפני פרוץ הלחימה בעזה. גם בצמרת הביטחונית של הרשות הפלסטינית הבחינו בה. את התוצאה אפשר לראות בחודשים האחרונים כמעט מדי לילה, במעצרים נרחבים של מבוקשים, במיוחד בשכם ובג'נין. השבוע אמר שר הביטחון גנץ על נח'אלה כי אין לו תעודת ביטוח באף מקום שבו יימצא. אין דרך אחרת לקרוא את דבריו, פרט לאיום ישראלי מפורש להעביר את מפקד הארגון לעולם הבא. נח'אלה, הפועל מביירות ודמשק, זכה בכך הודות לאסטרטגיה החדשה שאימץ יחד עם ידידיו.
המבול של אוגוסט
מי שמכיר את הקיץ המצרי יודע כמה מהביל הוא ועד לאיזו דרגה עלולה לטפס הטמפרטורה בשיאו. 45 מעלות. לפעמים גם 50. חם, ואין היכן להסתתר. ולמרות זאת, כשצריך, יודעים המצרים להגיד "אחריי המבול". אפילו באוגוסט.
ביום ראשון השבוע נזקקו קציני המודיעין המצרי להגיד כמה פעמים לעצמם, "אחריי המבול". עבורם, הג'יהאד תמיד היה אגוז קשה לפיצוח. ארגון פרו־איראני, שיחסיהם עמו נעים על הרצף השלילי שבין צינה לשנאה. כבר שנים שאין אהבה ביחסים ביניהם, אפילו לא הרמוניה. קצין המודיעין המצרי, חאזם אימאם, ישב ברצועה וחרק שיניים מול ראשי הג'יהאד. הנהגת חמאס הייתה לצדו, ואף שגם היא לחצה עליהם לנצור את האש, הם לא מיהרו לעשות כן.
במקביל לערוץ העזתי, ניהלו שולחיו של אימאם בקהיר שיחות עם צמרת הארגון ובראשם נח'אלה, ששהו אותם ימים בטהרן. לא רק שהג'יהאד סירב להצעות הרגיעה, אלא גם בייש את המתווכים. ביומיים הראשונים מתוך השלושה, כל אימת שהמצרים הדליפו לתקשורת כי המשא ומתן החל, נחפזו ראשי הג'יהאד להכחישו בפומבי. אנו נערכים למערכה ארוכת ימים, הטיפו דוברים מטעמם, והעמידו את המצרים כמחזרים על הפתחים. אבל צחק מי שצחק אחרון.
ביום ראשון, היממה השלישית ללחימה, אותתה ישראל על תחושת מיצוי. מאותו רגע החל המשא ומתן לרוץ. לג'יהאד היו שתי דרישות. הם ביקשו לשחרר את העציר שובת הרעב חליל עוואוודה, ולדאוג לביקורים אצל הבכיר העצור בסאם א־סעדי. עוואוודה (40) שובת מאז מרץ. מצבו מידרדר, הוא מאבד לפרקים את זיכרונו, ומאושפז במתקן הרפואי של שירות בתי הסוהר ברמלה. באמצעות השביתה הוא מוחה על תקופה שנייה ברציפות של מעצר מינהלי שהוטל עליו. א־סעדי (62), מראשי הג'יהאד בגדה, נעצר לפני עשרה ימים בביתו בג'נין, ומאז החלה המתיחות שהובילה לאש.
ראשי הג'יהאד התעקשו על צמד הדרישות כתנאי להפסקת הלחימה. ישראל סירבה, והמצרים היו אובדי עצות. אז גייסו לטובתם את המבול של אוגוסט. הם העניקו לראשי הג'יהאד מסמך כתוב, שבו הצהירו כי ישראל העניקה להם מנדט לטפל בסוגיית העצירים. בעל פה השמיעו באוזניהם מילים אופטימיות יותר. הג'יהאד הבין כי טוב, ואמר כן לעסקה.
בערבו של יום ראשון, כחצי שעה לפני כניסת הרגיעה לתוקף, יצא זיאד נח'אלה למצלמות, ובאופן לא מפתיע הכריז על ניצחון. "היום, בתוך דקה אחת, היו נתונות 58 התנחלויות ציוניות תחת מסך הטילים שלנו", התגאה. אחר כך סיפר לשומעיו בשורות משמחות. "קיבלנו ערבויות מצריות ברורות", הכריז בביטחון. "האח עוואוודה יועבר מחר לבית חולים, ואחר כך ישוחרר לביתו. בנוגע לשייח' א־סעדי, קיבלנו הבטחות כתובות כי מצרים תפעל לשחררו בהקדם. ביקשנו שבוע, הם התנצלו ואמרו שצריכים יותר, אבל יפעלו. בסופו של דבר, האויב הסכים (לשחרורם). אם הוא יתכחש להבטחותיו, נחשיב את ההסכם כבטל ומבוטל, ונחזור לקרב. לא נהסס ולו לרגע אחד".
עוד באותו ערב הבהירה ישראל בפומבי כי באף שלב במשא ומתן, היא לא נתנה למצרים אור ירוק לשחרורו הקרוב של עוואוודה. בג'יהאד הבינו כי המתווכים עיגלו פינות כדי להביאם להסכים להפסקת האש. הם מיהרו לדרוש מן המצרים הסברים, אבל היה זה כמו ניסיון לתפוס את הרוח של אתמול. המצרים הבטיחו כי יבקרו את עוואוודה וא־סעדי במעצר. ניסו לדבר על לב הג'יהאד. אתם יודעים איך זה, השיבו, זו ישראל, הם בתקופת בחירות עכשיו, הציבור שלהם לא יקבל בברכה את השחרור שלו.
אף שנח'אלה וחבריו חשים מרומים, לא בטוח שהמצרים מרגישים כמי שנתפסו בקלקלתם. סביר להניח שהם שמחים לאידו של הג'יהאד ועל הדרך שבה חילצו ממנו הסכמה. אבל בכך לא תם הסיפור. בידי כל הצדדים נותר תפוח אדמה לוהט: מצב בריאותו הרעוע של ח'ליל עוואוודה. הרי אם ימות, ייחשבו המצרים כמי שגורלו היה בידם והם שיחקו בו.
שלשום התקיים בבית המשפט הצבאי לערעורים דיון בבקשת העציר לשחררו. בדיון השתתף עוואוודה באמצעות הזום, וכמה דקות אחרי פתיחתו ביקש לפרוש בנימוק שאינו יכול להחזיק מעמד. זיאד נח'אלה וחבריו ימצאו עניין רב בהתנהלות שבאה אחר כך.
"בית המשפט רואה ערימת עצמות מונחת על כיסא גלגלים", אמרה הסנגורית, וביקשה לקבל את ערעורו. התובע הצבאי התעקש להותירו במעצר מנהלי. "טעמי ביטחון הם היחידים שעומדים לנגד עינינו", נימק. בית המשפט החליט לבקש חוות דעת רפואית מטעם העותר. אתמול נבדק עוואוודה בידי ד"ר לינא קאסם, נציגת ארגון רופאים לזכויות אדם, ומיד אחר כך הועבר בבהילות לאסף הרופא. ביום ראשון תגיש קאסם את ממצאיה לבית המשפט. גם התביעה רשאית להגיש את עמדתה. למחרת יחליט השופט אם מעצרו המנהלי יופסק, והוא יוכל לשוב לביתו. זו החלטה עצמאית של בית המשפט לערעורים. לא של המתווכים המצרים, אף לא של ממשלת ישראל.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל
המניות של הג'יהאד האסלאמי עלו, ולארגון ולאיראן יש תוכניות עבור ישראל
ישראל בהנהגת יאיר לפיד עברה את ימי הקרב מול הג'יהאד האסלאמי בציון גבוה, אבל לארגון הפרו־איראני יש תוכניות מרחיקות לכת עבורנו. בעיקר מחוץ לעזה
