השבוע התחיל, נמשך, וככל הנראה גם יסתיים - בצל המשבר במערכת החינוך. ככל שהזמן עובר, הדד־ליין של 1 בספטמבר מתקרב, ופתרון המשבר אפילו לא מבצבץ בקצה המנהרה.
בכיר לשעבר במערכת החינוך: זהו הפער בין המורים ומשרד האוצר
בכיר בישראל ביתנו עוקץ את לפיד: "מי שמערכת החינוך חשובה לו צריך לתת לדרג המקצועי לנהל"
ככל משבר בזמן בחירות, המרכיב הגרוע ביותר הוא התזמון, כאשר מבחינת המערכת הפוליטית ה־1 בספטמבר מהווה ציון דרך בקמפיין הבחירות, וכל המאיים בשביתה הוא מלך, וכל שר שהוא ראש מפלגה הופך אוטומטית ליעד לסחיטה. בהסתדרות המורים מבינים היטב את האופק החד־פעמי שהבחירות פותחות בפני אנשי החינוך במלחמתם על שיפור תנאיהם, ופועלים בהתאם.
מי שניצב בחזית, במידה רבה גם מבחינה פוליטית, הוא שר האוצר אביגדור ליברמן. והקרב הזה הוא קרב משולב. בתור שר האוצר הוא חייב להגיע לפתרון המשבר ולמנוע שביתה, כי הן המורים והן ההורים יהפכו למצביעים ב־1 בנובמבר. במקביל הוא מנהל קרב בלימה על קולות המצביעים מול המפלגות המתחרות, המבקשות להרוויח אלקטורלית מהמשבר.
מכלול המשימות והקרבות של ליברמן הוביל השבוע למה שהצטייר, לפחות בראייה תקשורתית, כמשבר פוליטי חמור בין ליברמן לבין ראש הממשלה יאיר לפיד. מה שלפיד רואה כחלק מתפקידו כרה"מ, בעיני ליברמן הינו "התערבות פוליטית במגעים שמנהל האוצר מול הסתדרות המורים". ליברמן התריע וביקש שלא יתערבו לו בעניינים. לפיד המשיך לקיים פגישות עם כל צדדי המשבר. ליברמן רתח: "מי שירצה לכפות הכרעות פוליטיות על הדרג המקצועי, שיפטר אותי קודם". בלשכת לפיד שמעו, קלטו את המסר ולא הגיבו.
המהומה המתוקשרת גרמה לחגיגת קונספירציות, והמסקנה הבולטת הייתה: "הציר הפוליטי ליברמן־לפיד קרס לצמיתות". בשתי הלשכות, של לפיד ושל ליברמן, בעיקר חייכו למשמע ההכרזות על סיום השת"פ בין השניים. מקורביהם מספרים כי ראש הממשלה ושר האוצר המשיכו לדבר ביניהם לפני ובמהלך חילופי המהלומות סביב משבר החינוך, וימשיכו לעשות זאת גם בהמשך.
אז הציר אומנם שרד, אך הקרב הפוליטי בין יש עתיד לישראל ביתנו על קולות הבוחרים בהחלט קיים, ואף עתיד להחריף. הסוקרים מזהים בין 2 ל־4 מנדטים, שבאותה מידה יכולים ללכת ליש עתיד ולישראל ביתנו. מדובר בקהל שרואה את עצמו כימני מתון, חילוני, פעיל מקצועית וחברתית, שרוב־רובו מתנגד לחזרתו של נתניהו לשלטון. על כן, הקרב האלקטורלי בין המפלגות יימשך בזהירות, תוך ניסיון שלא לפגוע במערכת היחסים האישית והפוליטית בין שני ראשי המפלגות.
בינתיים נכנס לקלחת (איך לא) בנימין נתניהו, שמדי מערכת בחירות לוטש עיניים לעבר הקולות דוברי הרוסית, שרבים מהם נוהים אחר ליברמן. הקרב מתחולל לעת עתה ברשתות החברתיות ובקרב פעילי ליכוד דוברי רוסית, עדיין הרחק מהתקשורת הכללית.
התזה המרכזית של הליכוד, שמובילה בין היתר את הקמפיין נגד ליברמן ומפלגתו, גורסת כי יש לפעול בכל דרך אפשרית כדי להוריד אל מתחת לאחוז החסימה לפחות אחת מתוך שלוש מפלגות גוש "רק לא ביבי" – ישראל ביתנו, מרצ ורע"ם. אם אחת מהן לא תיכנס לכנסת, המטרה העיקרית תושג – וגוש הליכוד מגיע ל־61 וחוזר לשלטון.
יש לציין כי החישוב הזה נכון מתמטית, אך לא בהכרח מדויק מבחינה פוליטית. בישראל ביתנו מאז ומתמיד טוענים כי אף סוקר אינו יודע לאמוד נכון את ציבור מצביעיהם. "תראו מה יוצא לנו בסקרים, תוסיפו 2 מנדטים ותקבלו תוצאה שדי משקפת את מצבנו האמיתי בשטח", אומרים אנשי ליברמן.
הקלף האוקראיני
בליכוד עדיין מחפשים את הדרך הנכונה מבחינתם שבה יש לתקוף את ישראל ביתנו, הואיל ועדיין זוכרים שם כיצד במועד ב' של בחירות 2019 המתקפות האגרסיביות עליה דווקא הגדילו את כוחה מ־5 ל־8 מנדטים.
המסע לשאיבת הקולות מישראל ביתנו מתנהל בכמה מסלולים מקבילים. הקמפיין הרשמי שהעלה "המטה הרוסי" של הליכוד תוקף את ליברמן על כך שהוביל להקמת ממשלה עם רשימה ערבית: "ליברמן לקח את כספכם ומסר אותו לאחים המוסלמים. בושה להצביע לישראל ביתנו".
מעניין שעל אף הפנייה לקהל דוברי הרוסית, גם הפעם רשימת הליכוד נותרה כמעט נטולת דמויות משמעותיות דוברות רוסית, כשהקאדר אף הידלדל: זאב אלקין עזב עם גדעון סער, יולי אדלשטיין נחלש דרמטית, ואף מועמד דובר רוסית בין אלה שהתמודדו בפריימריז על משבצת העולים לא התקרב לתוצאה ראויה.
נוכח העובדה שמי שמבקש לתקוף את מפלגתו של ליברמן ולקחת לו את ציבור בוחריו מציג רשימה כמעט נטולת דוברי רוסית, בסביבת נתניהו מחפשים מועמד ראוי לשריון, ולאחרונה עלה שמה של סטלה ויינשטיין כאופציה. ויינשטיין, מנכ"לית ימינה לשעבר, התחילה את דרכה בפוליטיקה המוניציפלית בתור נציגת ישראל ביתנו. כיום היא מרבה להתארח באולפנים ולתקוף את ליברמן מעמדת "דור 1.5", דור ילדי העלייה הגדולה. בישראל ביתנו לא מתרגשים ממתקפותיה של חברתם לשעבר, וגם יועציו של נתניהו אינם מתלהבים ממנה, בשל הרוסית הלא שוטפת שלה.
קו נוסף של הליכוד נגד ליברמן מתנהל במקביל לקמפיין הרשמי ומופעל על ידי פעילים דוברי רוסית. הקמפיין המקביל הוא אגרסיבי ושלילי בהרבה, וגם הוא מתנהל ברשתות החברתיות. מה שמככב בקמפיין זה הוא הקלף האוקראיני. התזה שעליה נשענים מפעילי הקמפיין טוענת כי רוב ציבור העולים ממדינות חבר העמים תומכים באוקראינה ומתנגדים למלחמה שמוביל נשיא רוסיה פוטין.
עקב כך, "הקמפיין האוקראיני" מציג את ליברמן כחברו של פוטין. זאת, על אף שחברי ישראל ביתנו התבטאו רבות נגד המלחמה במהלך החודשים האחרונים. מובילי הקמפיין מצאו והפיצו סרטון מלפני ארבעה חודשים, שבו יועצו של נשיא אוקראינה, אולכסי ארסטוביץ', מדבר על ליברמן כעל "מי שנפגש הרבה עם פוטין וידוע איך הוא מתקבל במוסקבה כאשר הוא מגיע לבקר".
במקור נאמרו דברי ארסטוביץ' בחודש אפריל, כאשר העולם נחשף לפשעי המלחמה המחרידים שנעשו על ידי צבא רוסיה בעיירה בוצ'ה שבפאתי קייב. אז ליברמן נשאל בראיון על דעתו בסוגיה וענה בזהירות. כפי שהוא הסביר בהמשך, בחירת המילים הזהירה נבעה מכך שיש להתחשב באינטרס הצבאי של ישראל בסוריה ובזירות נוספות, אבל האוקראינים נפגעו וכעסו.
צחוק הגורל הוא כי נתניהו עצמו עלול לשלם מחיר אם יעשה שימוש לא זהיר בקלף האוקראיני. לאחרונה ביקשו בליכוד לבדוק מה היחס למלחמה בקרב יוצאי ברית המועצות. לפי נתוני המחקר, כמחצית מהם, קצת יותר מ־50%, תומכים חד־משמעית בצד האוקראיני ומתנגדים לפלישה הרוסית. עוד כ־25% ענו סוג של "מאחלים הצלחה לשני הצדדים", וכ־25% נוספים ענו כי לדעתם רוסיה היא הצד הצודק.
על כל פנים, יש לשער כי מרבית הנסקרים לא הספיקו לשכוח את קמפיין החוצות הבומבסטי "נתניהו – ליגה אחרת", שבמסגרתו נתלו שלטי ענק עם התמונה הזוגית של נתניהו ופוטין לוחצים יד בחמימות. גורמים ותיקים במערכת התריעו לאחרונה בפני נתניהו כי העובדה שלא תקף פומבית את פוטין, בשילוב היחסים הטובים שבהם התפאר בזמנו, עלולים להסב לליכוד נזק אלקטורלי. "אתה נתפס כחבר של פוטין, ככזה ששותק נוכח פשעי מלחמה. עליך להתבטא בעניין" – הפצירו בנתניהו.
עד כה לא יצא נתניהו בהצהרה ברורה בסוגיה, אך לא מן הנמנע שהשיקולים האלקטורליים יכריעו, ובסופו של דבר נשמע מיו"ר הליכוד עמדה מעודכנת בנוגע לפוטין, למעשיו באוקראינה ולמצבה של "הליגה האחרת" נוכח השינויים במציאות.