גיבור השבוע שלי, ללא מתחרים כמובן, הוא השור שהשתולל בסניף בנק לאומי בלוד(ז') והיתל בכל הטיפוסים שרצו ללכוד אותו. כשצפיתי בבחור שהיה בטוח שהפר הינו כלב לכל היותר ונופף לעברו בסמרטוט אדום, הגעתי למסקנה סופית שאולי היינו פעם עם הספר, אולי, אבל כיום אנחנו צבר של עובדי אלילים כרותי אונה, לא משנה באיזו דת אתה מאמין.

שור בינוני שוקל יותר מטונה. אם הוא לפני גיל 4, אולי 100 ק"ג פחות. בקורידה, שהייתי בה, היו חייבים ארבעה רוכבי סוסים עם חצים כדי להמם שור מבוגר באמצעות נעיצות בעורפו, במרכז העצבים שלו, לפני שהמטאדור הרג אותו עם החרב, אחרי משחק מקדים עם הבד האדום, וחתך את אוזנו. גם כן עבדאיי. אני מחבב יותר את האירועים שבהם השור נועץ את אחת מקרניו בחזהו של המטאדור, שבאותו רגע מתחיל להילחם על חייו, כי הריאות קורסות, והוא טובע בדמו שלו.

הגאון בלוד(ז') לא ידע, כי לא ראה, אבל אם השור היה מסתער לעברו - הפתולוג לא היה יודע אם הגופה היא של זכר או נקבה. בגלל בנק לאומי, אחרי שצפיתי בסרטונים עשרות פעמים ונחנקתי מצחוק, קראתי לשור ארנסט, על שמו של ארנסט יפת ז"ל, שהיה מנכ"ל ויו"ר בנק לאומי במשך 16 שנים. ארנסט השור הצליח לברוח מהסניף לאחת החורשות בסביבה.

לפי הסרטונים, נזקקו לפחות ל־20 איש חמושים בחבלים (כמה מהם ניסו לכרוך סביבו לאסו, כי לקו בצפייה לא מבוקרת בסדרה "בוננזה" באייטיז, ואני השתנקתי מהצחוק ומטמטומה של האנושות), וברובי חצים מרדימים הצליחו להכניע אותו. אני מקווה שהוא לא הפך באותה יממה לאלף המבורגרים כי איזה מומחוי החליט שצריך לרצוח את החיה, רק כי היתלה באלה שניסו לצוד אותה. פר־פליי זה לא היה. בתום התושייה, ואף שלא היה חמוש, ארנסט ניצח בנוקאאוט את הטיפשות האנושית.

הטמטום מתבטא אצלנו בכל התחומים. נכון שאגם הדרעק קובע בכל יום שיאים חדשים בטפשת נרכשת, שמתגבשת לטפשת נפוצה, אבל השיא האמיתי הוא בשמירה על החיים, שזה גם ערך תורני לפי דת עובדי האלילים. מאז שהחלה ספירה רשמית של קורבנות בתאונות דרכים, מתו בישראל 34,903 בני אדם נכון לאתמול. מהכמות הזו נהרגו 5,210 ילדים ובני נוער.

סך כל ההרוגים בתאונות הדרכים בארץ גדול בכ־10,000 מחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה מ־1860 צפונה. יש לנו מערכת ביטחון על כל החלוקות, קיבינימט ביטחוני־מדיני, ועדת חוץ וביטחון באגם הדרעק, שדולות של גנרלים, מפכ"לים, ארגוני התרמות ושתדלנות, שעובדים בניסיון לצמצם את התמותה בגלל סיבות ביטחוניות.

בתחבורה אין כלום. יש רלב"ד, אבל זה שקול לכלום. ולראיה, מאז שהוקמה רלב"ד כמות התאונות הקטלניות וכמות הקורבנות, הפצועים והנכים רק בעלייה. ואף אחד לא זורק זי"ן בכיוון.

מתחילת שנת 2022 נהרגו - נכון לשעת כתיבת שורות אלה - 230 בני אדם בכבישים. רק 138 יהודים, 81 ערבים ו־11 זרים. השנה נהרגו גם 70 הולכי רגל. ציניקנים יגידו שהם פשוט היו לא בזמן הנכון ולא במקום הנכון. הרוב המוחלט של הקורבנות מבין הולכי הרגל הם ילדים, בני נוער וקשישים. מה עושה המדינ'ע כדי למנוע את הקטל? כלום, נאדה, דרעק. השרה של האוטומובילים עסוקה בהישרדות פוליטית כיו"ר מפא"י.

אינשאללה תיכחד המפלגה הזו ולא תעבור את אחוז החסימה ביום הבוחר ב־1 בנובמבר. נחיצותה של המפלגה הזו לאיכות חיינו מתבטאת באפס, או מתחת לאפס, תלוי את מי שואלים.

ב־20 החודשים האחרונים נהרגו 110 רוכבי אופנועים, 13 רוכבי אופניים, 21 רוכבי קורקינט ואופניים חשמליים. באוגוסט 2022 נהרגו (עד כה, כאמור) 29 בני אדם. הממשלה הנוכחית, שרק עסוקה במינויים פוליטיים, לא קיימה שום דיון בסוגיה. אם היו נרצחים 29 בני אדם בפח"ע, אגם הדרעק היה צורח שחייבים לכבוש את עזה ואת איו"ש, עכשיו!!!

כאשר עוסקים במגיפה של תאונות דרכים ועבירות תנועה, חייבים לשמוע את החבר שלי, "האוליגרך התימני" - עו"ד אייל דהרי. שלושה עשורים הוא עובד בתחום, יש לו סיפורים ל־300 שנה על אוזלת ידה של המדינ'ע. נפגשנו אחרי שהוא הכריח אותי לקרוא את דוח ועדת שיינין מ־2005.

בעקבות הדוח החליטה הממשלה את ההחלטות הבאות: הרשות לבטיחות בדרכים תהפוך לגוף עצמאי, 400 מיליון שקל יוקצו לטיפול במוקדי סיכון, 450 ניידות של מתנ"א יהיו בכל זמן בכביש, טכנולוגיה מתקדמת תיכנס לשימוש למאבק בתאונות. רק ההגדרה של מאבק בתאונות היא מהות הטמטום. לא נאבקים בתאונות, כי זה בלתי אפשרי, צריך להיאבק בטיפשותו של הנהג הישראלי ובתשתיות, שחלקן מזכירות משעולים בהימלאיה, רק עם אספלט חלקי.

"קוף, תקשיב לי טוב", אומר דהרי, "אין ולא יהיו 450 ניידות למתנ"א, אולי יש להם 50 כשירות באופן חלקי. אין מתנ"א בלילות, רק בסופ"שים. אופנועי משטרה מחפשים רק עבירות של סלולריים ביד. אז העבריין חוטף דוח של אלף שקל, מטלפן אליי ושואל: 'הדוח הוא אלף, כמה תיקח לי?'".

בקיצור, תמונת המצב מזעזעת, אבל הגברת השרה מרב מיכאלי מבקשת שהרכבת תיסע בשבת. הרכבת עוד לא הרגה אף אחד, כי היא תהיה כשירה רק בעוד שנתיים־שלוש, אבל בפרק הזמן הזה יתפגרו בכבישים בין 700 ל־1,000 קורבנות. זה לא טיפעל'ה יותר חשוב לעשות איזה סיעור מוחות, כדי לנסות לעצור את התאונה הקטלנית הבאה בכביש 90 בערבה או בכביש 40? כנראה שלא, זו עובדה.

"בכל מחוז תל אביב מסיירות בלילה שש ניידות, אדון קוף", ממשיך דהרי. "עכשיו זו עונת החתונות. כל ניידת שתתייצב ליד אולם חתונות ומופעים בימי חמישי תוריד 50 איש מהכביש בשלילה מנהלתית ל־30 יום, לפני המשפט. אם אני הייתי מפקד המבצע, היינו מורידים 250, אבל השוטר עייף ממשמרת ערב או לילה, אז תמחל לו, צדיק, עוד מעט סליחות".

כשאני מתפוצץ מצחוק ממנו, הוא מסביר לי כדי שאבין. "גם כשהמשטרה בודקת מישהו, הם פועלים בחמורות נפוצה, כמו שאתה אומר. הם עושים לי את החיים קלים, כי אני מתמודד עם השוטר אזולאי, אפילו אפרים קישון המנוח לא היה כותב תסריט טוב יותר מהמציאות כיום. כל סייר תנועה שיוצא למשמרת שבה יופעל ינשוף, אמור לדעת שהוא חייב לכייל את המכשיר בתחילת המשמרת ובסיומה. אבל זה לא קורה, ולנו, כ־200 עורכי דין שעוסקים בתנועה, העבודה קלה. כן, קוף, אני אומר רק אמת, אתה מכיר אותי".

הוא שולף לי מסמך שהכינה אחת מעורכות הדין שלו לדיון בבית משפט. הלקוח של דהרי נתפס פעם שנייה בנהיגה בהשפעת אלכוהול, המדינה ביקשה מאסר בפועל, לנוכח מהות העבירה והסדרתיות של הנאשם. לפי הדוח, הוא עוכב בשעה 18:08, אבל מפעיל הינשוף הגיע אליו לדבריו ב־18:23. לפי דוח המשטרה, הנשיפה המפלילה הייתה ב־19:02. דהרי תמה מול השופט היכן הוחזק הנאשם 39 דקות ומדוע נשף אז ולא כאשר הגיע למפעיל... כמובן שלא הייתה חתימה של סיום משמרת.

והשיא של השוטר אזולאי: איך נכתב בדוח שהנהג עוכב בשעה 18:08, כאשר ברור שהוא הגיע לזירה רק ב־18:23? התובעת הבינה מיד שעם עדים מומחים כאלה, התיק קורס. דהרי הגיע לעסקת טיעון שלפיה הלקוח שלו מסכים לשלילה של עשרה חודשים, בניכוי השלילה המנהלתית ל־90 יום, וספר עוד לקוח מרוצה שחשש משנת מאסר בכלא.

אז מתברר שהאכיפה על נהיגה תחת השפעת אלכוהול כמעט אינה קיימת. גם בעבירות של נהיגה מעל המהירות המותרת דהרי ושאר עורכי הדין עושים למשטרה בצפר. "קוף, בדרך איילון אנשים נוהגים 200 קמ"ש בלילה, איני יודע אם המצלמות תקניות, או שבכלל יש מצלמות ולא רק קופסאות".

"דהרי, לפני חמש שנים עשיתי איתך כתבה על נושא האכיפה, גם אז אמרת לי שאין מצלמות. למה כל כך קשה לרשת את הדרכים המהירות במצלמות? לפחות ליצור אפקט של הפחדת הנהגים, שהווייז לא יפסיק להודיע כל כמה קילומטרים על מצלמות לבדיקת מהירות?".
"קוף, אני לא נותן פתרונות, אני מטפל בתוצאה, בכתבי אישום.

וכשאני והצוות בודקים, המצלמה לא תקינה, הכיול לא תקין, התוצאה לא עומדת במבחן הסבירות של בית משפט. הרי אי אפשר להרשיע אדם בנהיגה של 160 קמ"ש בתוך תל אביב, כאשר התנועה באותה שעה זזה במהירות של 30 קמ"ש. אבל בדוח כתוב, אז קל לפרק את זה בהוכחות".

אחד הדברים החדשים יחסית בנהיגה בת זמננו זה השימוש הרפואי במוצרי קנאביס. יותר מ־50 אלף מורשים להשתמש, רוב מוחלט מהם בגירים, שמוצאים אותם גם בכבישים, כשהם משומשים. לפי החוק צריך עילה סבירה (נגיד ריח של ג'וינט בחלל תא הנוסעים) כדי ששוטר יעשה חיפוש ברכב וימצא חומר. אז זה קרה בחולון, לגבר חולה סרטן, שאף נהג במהירות 119 קמ"ש בדרך עירונית שבה מותר לנהוג 50 קמ"ש.

התביעה ביקשה פסילה ארוכת טווח. בגלל כשלים בראיות, זה נסגר בשמונה חודשים. "דהרי, אם כל הזמן יש הסדרי טיעון, או שאתם מפרקים את השוטרים, איך בדיוק יימצא כאן פתרון חלקי אפילו לתאונות דרכים?".

הוא מחייך כהרגלו: "בוא נחזור לדוח שיינין. לא 450 ניידות, רק 250 שרצות 24 שעות מלא־מלא, בכל זאת כמות הנהגים הכפילה את עצמה ב־18 שנים מאז גיבוש המסקנות. אם המדינה, באמצעות המשטרה, תרצה בכלל להשקיע וינהלו את הרישום בקפדנות, יהיה לנו, עורכי הדין, קשה מאוד להתמודד. אם יש מצלמה בכל רחוב בצפון תל אביב, אפשר לרשת את כל כבישי הארץ במצלמות, וזו רק דוגמה".

דוח חדש שפרסמה המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (etsc) מצביע על כישלון מערכתי והזנחה של ממשלות ישראל בעשור האחרון בטיפול בקטל בדרכים. מהדוח עולה כי מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון בשינוי כמות ההרוגים בשנים 2011־2021. באותו עשור פחתה כמות ההרוגים ב־4.7% בישראל - כאמור, הנתון הכי גרוע באירופה, שמדינותיה רשמו ירידה ממוצעת של 31.3% במספר ההרוגים.

נורווגיה, ליטא ומלטה הפחיתו את כמות ההרוגים ב־50% בממוצע. גם קרואטיה (30%), קפריסין (37.5%) ויוון (46.7%) מציגות נתונים מצוינים לעשר השנים האחרונות. אנחנו פשוט לא קיימים.

בכסף שמוציאים כאן על חמש מערכות בחירות - עלות של 15 מיליארד שקל לפחות - או אפילו בחלק מהסכום, ניתן היה להעלות לכבישים 150 ניידות של מתנ"א, ולהתחיל לעשות כאילו זה מעניין את דיירי אגם הדרעק. מה שמעניין בשורה התחתונה זו הגבייה – כמה כסף הגיע מקנסות, כמה כסף גבו הרשויות המקומיות מקנסות חניה. כאשר תשתית החניה בתל אביב למשל מתאימה לשנות ה־70, אז לא משפרים אותה, מתעסקים בגבייה. זה יותר חשוב.

שום רשות מקומית גדולה לא משקיעה בשיפור הבטיחות. אומנם החוק הקיים שמקנה זכות קדימה להולכי רגל במעברי חצייה, בלי שהם בודקים אפילו אם הרמזור מתיר להם מעבר, הוא אסון. עובדה: רוב מוחלט מ־70 הולכי רגל שנספו השנה היו במעברי חצייה. שום גורם לא משקיע מחשבה בשאלה אם הגיע הזמן לעזרים טכנולוגיים במעברי חצייה, כולל מצלמות, שירתיעו הולכי רגל מלהיות בעלי הכביש? ומה עם רוכבי אופניים ואופניים עם מנוע, שחוצים מעברי חצייה במהירות שיא, שמקשה על נהג מכונית להבחין בהם?

שוב, רעיונות שעובדים טוב ויעיל במדינות אחרות באירופה, אוסטרליה וארה"ב, לא עולים אפילו לדיון בקולקציות האפסים שמתחפשות כאן לממשלות. ממשלת נתניהו לא קיימה שום קיבינימט למצב בכבישים. אומנם ישראל כ"ץ בהיותו השר הממונה הציע, אבל היות שהוא הציע, ביבי ביטל גם את הדיון שהיה אמור להתקיים.

ההפקרות החמורה ביותר היא בתחום הרכב הכבד, שהיה גורם אנושי מכריע במותם של 128 בני אדם ב־20 החודשים האחרונים, 70 מהם בשנה הנוכחית שלא הסתיימה. בנהיגה ברכב כבד מעורבים הרבה בני מיעוטים, שחלק גדול מהם מעולם לא למד נהיגה על רכב כלשהו. אחד מבני המשפחה מוציא רישיון ג' ומעלה, וכל בני המשפחה נוהגים עם צילום הרישיון שלו, במקרים רבים צילום של הרישיון הזמני שאפילו אין בו תמונה. במשטרת ישראל ערים לתופעה, אבל לא עושים דבר.

לא תיתכן מציאות שלפיה אין שום השתלמויות לנהגי משאיות כבדות מדי חמש שנים. אם 128 חיילים נהגים היו נהרגים במערכת הביטחון, היו מוקמות כבר 20 ועדות חקירה בראשות אלוף במיל', אבל באזרחות החיים הם פארש. חייל או אזרח עובד צה"ל, שנוהג יותר שעות מאשר מה שחוק התעבורה מתיר - הולך לכלא, לא רק משלם קנס, אלא גם מקבל ימי מחבוש מקצין בכיר.

באזרחות נהגים שהטכוגרף הוכיח שנהגו שתי משמרות, יקבלו נזיפה. הבדיקות האקראיות על רכב כבד בכבישים כמעט אינן מתקיימות. מספיק לנהוג דרומה, להעיף מבט על צמיגי הטריילר או משאית מעל 15 טון, כדי להפנים שאנחנו במבוא לאסון, להוריד מהירות במיידי, כדי שהאסון לא יקרה עליך.

גם בעלי חברות התובלה לא חוששים מכלום. אז הייתה תאונה ויש ביטוח, וכל השאר זה כלום ושום דבר. באוטובוסים המצב זהה. בשכר של 43 שקל לשעה נהגים לא יכולים להתקיים, הם חייבים לעבוד משמרות כפולות. לטייסים שמובילים 50 נוסעים ויותר יש מגבלות חמורות, ונהגי אוטובוס, שמובילים מאות נוסעים ביום, נמצאים לעתים 12 שעות על ההגה. אז מרביצים להם, מקללים אותם, והם צריכים להמשיך לנהוג, כדי להתקיים.

אבל הגברת השרה עוסקת בתחב"צ בשבת, זה הכי חשוב לה. היא לא האשמה הבלעדית במחדל, היא רק חלק ממנו. ביום שבו נראה מפלגה גדולה, כמו הליכוד ויש עתיד, כוללות במצע שלהן הפחתת קורבנות בכבישים והתחייבות להשקעה של מיליארדים בתשתיות של כבישים אדומים, אולי יהיה מפנה. כרגע משקיעים בכויללים, אברכים, מקוואות, מכ"שים ועוד מרעין בישין, כדי לשים את התחת בכיסא של הממשלה.

אז השנה תסתיים עם 320 הרוגים ו־2,000 איש עם נכויות קשות. מה זה באמת לעומת הנצח של האומה היהודית ותורתה הקדושה? הכל כאן פארש, ואני לא הראשון ולא האחרון שאומר את זה.
גיט שעבס, יידעל'ך