מה הביא את הרמטכ"ל ה־21 של צה"ל, רא"ל במיל' גדי איזנקוט, להצטרף למפלגתם של בני גנץ וגדעון סער? את התשובה לשאלה המסקרנת קיבלנו בידיעה של אנה ברסקי כאן ב"מעריב". מתברר שלאחר שאיזנקוט סיכם עקרונית עם יאיר לפיד על הצטרפות לרשימתו, הוא פגש לשיחת עדכון חשובה את ח"כ לשעבר עפר שלח, מי שהיה חברו ומקורבו בעבר של לפיד ביש עתיד.
שלח, כיום חברו של איזנקוט למכון המחקר INSS, ואויבו של לפיד, שכנע - על פי הידיעה - את איזנקוט לשנות כיוון, בגלל מה שהוגדר כהיעדר דמוקרטיה במפלגתו של לפיד. אין צורך לנחש מי מקור הידיעה. אני משוכנע שהיא לא באה מכיוונו של איזנקוט.
מי שדאג להדליף את הידיעה, הגיש את הנקמה כשהיא קרה, אבל ספק גדול אם מדובר בנקמה גדולה. אם זאת הסיבה לכך שאיזנקוט העדיף את מפלגתם של גנץ וסער על פני זו של לפיד, הרי שהבחירה של הרמטכ"ל לשעבר לא הייתה אידיאולוגית, אלא חברית. אם הוא בחר אידיאולוגית בלפיד ועבר לגנץ, ייתכן מאוד שאת איזנקוט מעניינת פחות אידיאולוגיה והוא מגלה יותר עניין בכיסאולוגיה.
כיוון שלא צפויות בקרוב בחירות לראשות אף אחת משתי הרשימות, ההחלטה שקיבל איזנקוט תמוהה במיוחד. מה גם שבמפלגתם של גנץ וסער הוא יזדקק לתקופת הכשרה, ובעיקר של ניסיון פוליטי, עד שיוכל להתמודד על ראשות הרשימה. איזנקוט הוא מועמד ראוי, ואיש לא מטיל בכך ספק, אלא שההילה שיצרה התקשורת סביב כוחו האלקטורלי הייתה מוגזמת וחסרת פרופורציות.
עד כה, איזנקוט הוסיף בסקרים למפלגת המחנה הממלכתי שני מנדטים, שאין לזלזל בהם. אבל חשוב לזכור שזאת מערכת בחירות ארוכה, ותוצאות הסקרים של היום לא יהיו תוצאות הסקרים שיתפרסמו סמוך לבחירות. לכן כלל לא בטוח שהרשימה שבה בחר איזנקוט להשתלב תזכה במספר המנדטים שמבטיחים לה היום הסקרים.
סיבוב פרידה
הסיכויים לזכייה בלוטו דומים לסיכוייה של השרה איילת שקד לעבור את אחוז החסימה. בשבוע שעבר פרסמה שקד סרטון שבו היא נראית מגרדת כרטיס הגרלה. היא עשתה זאת עבור צעיר שפגשה ליד דוכן פיס, אך הזדרזה להסיר את הסרטון לאחר שספגה ביקורת ברשתות החברתיות.
על פי נתוני מפעל הפיס, הסיכוי לזכות בהגרלות בטפסים הקטנים הוא אחד ל־8,136,744 – ונראה שאלה גם סיכוייה של שקד להיכנס לכנסת הבאה. מה מציעה שקד למצביעים שלא מציע להם בנימין נתניהו? למה להצביע עבורה? במה היא הצטיינה בדיוק בכנסת הנוכחית?
מצביעיה של שקד צריכים להביא בחשבון שאם תיבחר, גם בכנסת הבאה היא תתנהל כפי שהתנהלה בנוכחית, ותדאג בעיקר לעצמה. כל עוד היא נסמכה על נפתלי בנט וחסתה בצלו, היא הייתה יכולה להקדיש את זמנה לבחישות. עכשיו זה שונה. הבחירות מאלצות אותה לצאת לקרב על חייה הפוליטיים, שספק גדול אם תנצח בו.
לשר התקשורת יועז הנדל, השותף החדש של שקד, היו עד כה יותר תחנות פוליטיות ממצביעים. למעשה, הוא הוכיח בתקופה הקצרה שלו בפוליטיקה שאין צורך בזהות אידיאולוגית ברורה כדי לטפס לצמרת, ואופורטוניסטיות יכולה להיות עסק משתלם. ההחלטה הנוכחית של הנדל לחבור לשקד עלולה להביא לכך שהוא, כמו מנהיגת המפלגה שלו, יראה בקרוב את אולם המליאה רק מסלון ביתו.
המועמד השלישי ברשימה והרכש הטרי הוא אמיתי פורת, שהיה מזכיר הקיבוץ הדתי. לא ברור איזה ערך אלקטורלי יש לבנו של חבר הכנסת לשעבר חנן פורת ז"ל. מה שברור הוא שצירופו לרשימה לא יוכל להציל את מפלגתה של שקד, שכמעט בכל הסקרים לא עוברת את אחוז החסימה.
קשר השתיקה
לפני כמה שנים התנגנה לה ברדיו פרסומת "סנפרוסט – טרי יותר מטרי". אני מעריך שתנובה, בעלת החברה, לא הייתה חוזרת לשדר היום את הפרסומת הזאת, ובצדק. ראש נחש, עכבר, יונה, חילזון ושאריות של כפפת לטקס, שנמצאו בשקיות של חברת סנפרוסט, הביאו את מיטב המוחות היצירתיים להלום בחברה.
ברשתות החברתיות פורסמו דאחקות בסגנון: "החיים הם כמו שקית סנפרוסט, אתה לעולם לא יודע מה אתה הולך לקבל". והיה גם סלוגן אכזר לא פחות: "סנפרוסט בתגובה: הכנסנו את הנחש כדי שיאכל את העכבר".
הפוסט המקורי ביותר שפורסם לדעתי שאול מחד־גדיא: "תגובת סנפרוסט: הכנסנו את הנחש שיאכל את העכבר, שיאכל את הציפור, שאכלה את השבלול בתרי זוזי, חד־גדיא חד־גדיא".
אלא שהחיים הם לא חד־גדיא, ומי שרוכשים מוצרים של סנפרוסט מעוניינים רק ברכיבים המקוריים שאמורים להיות בתוך האריזה. החלטתי להזכיר את הססמאות הקריאטיביות אחרי ששמעתי ברדיו 103FM את רמי לוי, הבעלים של רשת המרכולים, אומר למראיינת ענת דוידוב ש"זה יכול לקרות, זה דברים שגדלים באדמה".
דעתו המקצועית של בעל רשת השיווק היא מקורית ומעניינת, אלא שהקוראים וגם אני לא רוצים למצוא בשקיות המזון הקפואות של סנפרוסט את כל מה שנמצא בשדה. לוי לא הסתפק בכך, וציין שזה מצב שאסור שיקרה. לדעתו, על היצרניות הגדולות לשכלל את תהליכי הבדיקה.
העובדה שמדובר במוצרים שגדלים בשדה מחייבת את החברה לגלות הקפדה גדולה יותר ולגלות אחריות לכך שמחדל כזה לא יחזור על עצמו.
השבוע התברר שסנפרוסט לא לבד. גם במוצר של חברת תמי, בקופסת שימורים של אפונה וגזר, נמצא זנב של עכבר. לא ברור אם עד השנים האחרונות אכלנו שימורים ומוצרים קפואים שכללו תוספות מפרי האדמה מבלי שחשנו בכך או ידענו על כך, או שיצרניות המזון פיצו לכאורה מתלוננים שמצאו גופים זרים במוצרים שלהן. סנפרוסט, אולי טרי יותר מטרי, כמאמר הפרסומת של פעם, אבל לא כל מוצריה ראויים למאכל אדם.
בדיחת השבוע
לפעמים אתה מתקשה להאמין למה שאתה קורא. זה קרה לי השבוע, כשנכנסתי במקרה לדף הפייסבוק של אלי אבידר. הח"כ לשעבר, פעם בישראל ביתנו וכיום יו"ר המפלגה החדשה ישראל חופשית דמוקרטית, בירך את זהבה גלאון לרגל בחירתה לתפקיד יו"ר מרצ וכתב: "מעריך אותך ובטוח שנעשה דברים טובים יחד".
לאילו דברים בדיוק מתכוון אבידר? לא להאמין שהוא חושב על האפשרות שייכנס לכנסת הבאה, וגם יזכה לשותפות פוליטית עם זהבה גלאון, אחרי שהיה בישראל ביתנו. אבידר כנראה לא מכיר את גלאון, וחמור מכך – ייתכן שהוא הזוי או מרחף.