מדהים למדי שפרשנויות הסקר שפורסם השבוע וצפה שפל של 39% בהצבעה במגזר הערבי, התמקדו רק בהשפעות הממצאים על מספר המנדטים בבחירות הקרובות. יותר מאי פעם, בתקשורת נסחפים לשטחיות של תחרות ריאליטי, כאילו כל אירוע מתמצה רק בשאלה הקיומית אם הוא יקרב או ירחיק את המנדט ה־61.
התעמולה הזו כבר הוכחה כבלתי אפשרית ארבע פעמים ברציפות, וככל הנראה - זה גם מה שיקרה הפעם. גרוע מזה - ההתמקדות בתעמולת הריאליטי היא רעש שמקשה להתמקד במה שחשוב באמת. הרי הסקר הזה, אם הוא אכן מייצג וצופה את פני הבאות, בעצם מפריך לחלוטין את הנרטיבים המטעים של הבחירות.
הנרטיב של קומץ שיירי השמאל, למשל, הוא שחייבים להכיל את קיצוני הרשימה המשותפת, שלכאורה מייצגים את הציבור הערבי בישראל. אבל מה מסתבר? שהציבור הערבי, שאותו הם אמורים לייצג, אינו מכיל אותם בעצמו. ברור למדי שההקצנה של איימן עודה (שהיה מעורב בתגרות וקרא לשוטרים ערבים להתמרד), ושל אחמד טיבי (שעזר לעבריין לברוח מהמשטרה), ושל עופר כסיף (שתקף שוטר) - נמאסה על המצביעים הערבים. החבורה הזו הידרדרה משיא של 15 מנדטים ב־2020 לשישה מנדטים בתסריט הכי אופטימי של הבחירות הקרובות.
זה שנים מדברים על כך שקידום הלאומנות הפלסטינית אינו גבוה בסדרי העדיפויות של ערביי ישראל, שרובם לא רוצים להתבדל ולהתמרד, אלא דווקא להשתלב. אבל במשותפת סירבו להפנים, והמשיכו בשלהם, בעידוד השמאל הקיצוני. גם הנרטיב הביביסטי של הליכוד מתברר כמופרך על פי הסקר.
מעבר לעובדה שהערבים לא בדיוק נוהרים, מסר הליכוד מתמקד כבר שנים בהפחדה מפני המשותפת ו״הערבים״, אף שברור שהיא כבר לא מייצגת אותם. יותר מכך, למרות שבליכוד רצו לשתף את רע״ם בממשלה ולא הצליחו, מהדהדים שם את המסר המורעל שמשמעות שיתופה היא ״ממשלה פלסטינית״ שזוממת להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. נכון שמרע״ם נשמעו קולות אנטי־ישראליים, אבל נשמע ממנה בעיקר קולו של היו״ר, מנסור עבאס. הוא הצהיר בבירור שאינו רוצה לקחת חלק במאבק הפלסטיני, אלא להתמקד רק בסוגיות אזרחיות של הציבור הישראלי־ערבי. זו הזדמנות פז לשינוי היסטורי בחברה הישראלית, שצריך להיות מטומטם כדי לא לנצל אותה.
יותר מהכל, רעשי התעמולה משמאל ומימין מפריעים להביט באמת העולה מהסקר כפי שהיא: הציבור הערבי בישראל כמה להנהגה אחרת. הנהגה שתדאג לו. שתחרים נשקים, תשקיע בחינוך ותוריד את רמת הפשיעה. שתפעל לצמצום פערים. שתפתור אי־סדרים ותושיב עבריינים מאחורי סורג ובריח.
החברה הערבית זועקת מממצאי הסקר שפורסם השבוע, והגיע הזמן שנפסיק לזמזם את שירת המנדטים והגושים התקועים, ונראה מה מתרחש לנגד עינינו. הרשימה המשותפת האימפוטנטית נחלשת ומתפוררת; אברום בורג מקים רשימה יהודית־ערבית חדשה, עם פוטנציאל משיכה למצביעים ערבים שנואשו מהיצע המפלגות הקיים; וכדאי לקוות שבבחירות הקרובות יותר ערבים יצביעו עבור מנסור עבאס, שידאג להפיק לקחים וליישר את שאר חברי הרשימה, אם הוא רוצה להמשיך בתוכניתו המבורכת לקחת חלק פעיל בהנהגת המדינה.
פרשנויות המנדטים בעיקר מראות עד כמה אנחנו מתעסקים ברדוד במקום במהות. איך הגענו לכאן? די לפוליטיקה שפועלת נגד האינטרס של האזרחים, ומזניחה את עתידם רק כדי לשלוט.