ראוי שכל אזרח בישראל, כאשר מתמנה רמטכ"ל חדש, יגיש לו רשימת דרישות. ולא, לא צריך להיות אסטרטג צבאי בכיר כדי שהדרישות הללו יהיו לגמרי קבילות: לא לנהל מלחמות מיותרות. כלומר לא להרוג מעבר לנדרש ההכרחי, לא יהודים ולא ערבים. כלומר לדעת להתייצב מול פוליטיקאים צמאי רייטינג ואספסוף צמא דם. כל השאר, מה ששלו - שלו, מבניין הכוח עד סדרי עדיפויות בהפעלתו ותורות הלחימה למיניהן. אני לא מכיר את הרצי הלוי. אני מכיר פרטים בעברו כפי שתווכו לציבור על ידי התקשורת ולא ממש מאמין להערכות שנעשו במרבית הדיווחים.
ממשיך דרכו: סיפור חייו המרתק של הדוד שנפל בקרב ועל שמו נקרא הרצי הלוי
שר הביטחון החליט: האלוף הרצי הלוי יהיה הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל
ממילא ההחלטות של הרמטכ"ל לא מתקבלות בינו לבין מזכירת המטה הכללי, והן נעות במרובע הנוקשה של פוליטיקה, אידיאולוגיה, התנועה המובנית קדימה של נושאת המטוסים הענקית ששמה צה"ל, ובחלק קטן יותר גם מבנה האישיות של הרמטכ"ל. נאמנה עליי אבחנתו של רון בן ישי, שמכיר אותו שנים רבות ומתאר אותו כ"לא סחבק" במובן הטוב של המילה. כלומר נטו ענייני ונטול הטיות אישיות פראיות בסגנון רפול או "קטלניות" בסגנון כוכבי.
הלוי הוא תוצר של החינוך הדתי־לאומי שהסיר את הכיפה. לא יודע למה או איך הוא מסביר לעצמו, אבל מבחינתי לפחות זו נקודה חיובית. הוא מתגורר באורנית, יישוב קהילתי שמשום מה קרוי כפר, רגל פה רגל שם על הקו הירוק, שהחל ממערב לקו הירוק וגלש מזרחה. מבחינה אמריקאית לפחות, דינה של אורנית כדין שאר ההתנחלויות הבלתי חוקיות.
היישוב עצמו חילוני, לפחות במובן של ההרכב הפוליטי של תושביו עם נטייה מובהקת שמאלה. מתוך כ־5,000 בוחרים, יש עתיד היא המפלגה הגדולה, ואחריה בסדר יורד הליכוד, ימינה, כחול לבן, תקווה חדשה, העבודה, סמוטריץ', ישראל ביתנו, מרצ, ש"ס ויהדות התורה. אין פואנטה לגבי מה הצביע הלוי, והאמת, לא חושב שזה מה שיקבע את אורח פעולתו.
המבחן הגדול שלו הוא לא בלחימה בטרור או באיראן, אלא ביכולתו לעמוד מול הפוליטיקאים כאשר הם מאבדים את שיקול דעתם, בסגנון נתניהו שפתח בפזיזות את מנהרת הכותל, אישר הכנות זוללות כסף למלחמה שלא תהיה באיראן ודחק במוסד לנסות לחסל את חאלד משעל בניגוד להצעה שהייתה הרבה פחות מסוכנת.
אני מאמין שאף רמטכ"ל לא רוצה להיגרר למלחמה, ורמטכ"ל רציני לא אמור לפתוח במלחמת מנע. הבעיה ששמה המצב דהיום היא שממשלת נתניהו דחקה אותנו ללחימה בעצימות נמוכה בחמש חזיתות, כאשר המרחק בין עצימות נמוכה למלחמת הכל מתקצר והולך, ולרמטכ"ל יכולת לצמצם את החיכוך בכל אחת מהחזיתות.
זה אכן מחייב אותו להיאבק בגורמים שמנפחים את איום ההצטיידות וההכנה, ובעיקר בפוליטיקאים שרואים במתח הביטחוני חלק ממדיניות שנובעת מאידיאולוגיה ולא מביטחון נטו או פרגמטיות. לפני שנתיים כתב הלוי: "צריך לתת קשב משמעותי יותר גם להגנה... ההישגים ההתקפיים של האויב בשטחנו, הממונפים היטב מבחינה תודעתית, מקזזים את הישגי ההתקפה שלנו". נראה אותו.