העבודה או מרצ? מי משתי המפלגות לא תצליח לעבור את אחוז החסימה? הסוגיה הזאת מטרידה מאוד את ראש הממשלה יאיר לפיד, שחושש שאפשרות כזאת עלולה להביא לכך שנתניהו יצליח לעבור את משוכת 61 המנדטים, ולכן הוא לוחץ על העבודה ועל מרצ לחתום על איחוד טכני, מה שיאפשר לשתי המפלגות להתפצל אחרי הבחירות. יו"ר העבודה מרב מיכאלי מתנגדת להצעה בנימוק שאיחוד אינו טוב לגוש, אבל מתאים ללפיד. הסיכויים לאיחוד בשלב הזה אינם קיימים, בעיקר בגלל סירובה של יו"ר העבודה.
ב־2020 מרצ והעבודה התמודדו יחד והצליחו להשיג 7 מנדטים. שנה אחר כך, בבחירות 2021, המפלגות התמודדו בנפרד וזכו יחד ל־13 מנדטים (העבודה – 7, מרצ – 6). אלא שהעבודה של היום איננה מפלגת העבודה של אז. הפריימריז האחרונים שינו לחלוטין את פניה, והם עלולים להביא לכך שחלק גדול ממצביעיה המסורתיים של העבודה ינטשו אותה. גלריית המועמדים החדשה שמציגה מיכאלי בפני בוחרי העבודה רחוקה מלהיות כוס התה של המצביעים המסורתיים, מה שעלול להביא לכך שהעבודה תאבד מכוחה בבחירות הקרובות. לראשונה קיים סיכון אמיתי שהיא לא תצליח לעבור את אחוז החסימה.
בשבועות האחרונים צפיתי במבול סרטונים שהעלתה מיכאלי לאינסטגרם. התרשמתי שמיכאלי הפכה את העבודה למפלגה שתומכת בנשים, כשהיא מציגה את עצמה כשרת הביטחון שלהן. אלא שלא ברור איך מתיישבים הדברים עם מצע העבודה. בשנים קודמות דאגה העבודה לתת ביטוי לקיבוצים ולמושבים, שמהם הגיעו עיקר המצביעים שלה, ועכשיו היא הפכה למפלגה שמקדמת זכויות נשים, כשמיכאלי בוחרת לדבר בשפת זכר ובשפת נקבה. קריצה של מיכאלי לעבר הגמלאים, שנהנים מהטבות בתחבורה הציבורית, אינה חדשה, אלא שבימים האחרונים נרשמו אצל רשם המפלגות רשימות נוספות שיתחרו על קול הגמלאים, מה שלא מבטיח למיכאלי שהגמלאים יעדיפו את העבודה. הביטחון שמפגינה מיכאלי בכוחה של הרשימה שהיא מציגה בבחירות יכול להתברר כהימור נכון, אבל יכול גם להביא למחיקתה של העבודה מהמפה הפוליטית.
נעמה לזימי, השנייה ברשימת העבודה, היא מועמדת מצוינת, וכמוה גם שאר הפנים החדשות ברשימה, אלא שהגלריה החדשה לא אומרת כלום למצביעיה המסורתיים של העבודה. לא ברור למי שיצביע עבודה - מה הערך המוסף של המועמדים. בעבר היו ברשימת העבודה מועמדים חברי ההתיישבות העובדת, דוגמת השר המנוח אהרן ידלין ז"ל, או השרים יעקב צור ואברהם כ"ץ־עוז, יבדל"א. היום אין ברשימה אף מועמד כזה.
זהבה גלאון, יו"ר מרצ, שהסקרים מנבאים לרשימתה מנדט אחד יותר מאשר לעבודה, מגלה פתיחות רבה יותר מאשר מיכאלי להצעה לרוץ יחד, אולי בגלל ניסיונה הפוליטי שהוא גדול יותר מזה של מיכאלי. מיכאלי מציגה בגאווה כבישים שהיא חונכת, אבל הציבור לא פראייר. את הסרטים שגוזרת היום מיכאלי היה צריך לגזור ח"כ ישראל כ"ץ, שר התחבורה שבכהונתו החלו העבודות של פתיחת המנהרה בדרך לירושלים. תקופת מיכאלי כשרת התחבורה תיזכר כתקופה שבה בילינו שעות רבות בפקקים. מיכאלי אינה אחראית כמובן לפקקים, להם אחראים קודמיה בתפקיד. היא גם לא זאת שלה הציבור צריך להודות על פתיחת המנהרה בדרך לירושלים. אמירותיה, שלפיהן היא הקדימה את חשמול הרכבת בחצי שנה ובכך הקלה על הנוסעים - טעונות בדיקה. פוליטיקאים נוהגים לומר הרבה דברים לפני הבחירות, ולחלק מהאמירות אין כיסוי. לי לא ברור איזה יתרון יש למי שרצה להצביע לעבודה על פני הצבעה למרצ. נראה לי שמרצ אידיאולוגית הרבה יותר.