לח"כים, לעסקנים ולפעילים של מפלגת יהדות התורה הבחירות הקרובות לכנסת הן לא רק אירוע יקר, מייגע ומעצבן. הן אירוע שאין בו צורך, מיותר לחלוטין, סתם מאורע שהוא לטורח ומבחינתם אפשר לוותר עליו.

מהדיווחים שפורסמו על המאמצים שקדמו להחלטת שני הפלגים במפלגה - דגל תורה הליטאי ואגודת ישראל החסידי - על ריצה משותפת בבחירות, אפשר וניתן להסיק שהפעם, חברי הכנסת וראשי המפלגה גם משוחררים מהמתח של צפיה לתוצאות הבחירות הקרובות.

הם כבר החליטו שראש הממשלה הבא יהיה בנימין נתניהו. עיתונאים, סוקרים, פרשנים, עוסקים בניתוחים, השערות וניחושים איזה גוש מפלגות יקבל רוב בבחירות וירכיב ממשלה. לחברי הכנסת יהדות התורה הכל כבר ברור.

לא עולה בדעתם לשבריר של שניה שמישהו, מלבד נתניהו, יהיה ראש הממשלה הבא. נתניהו הוא זה שעמל קשה מלפני ומאחורי הקלעים למנוע ריצה נפרדת של שני פלגי יהדות התורה. לפי הדיווחים, הוא, נתניהו, אפילו כבר הבטיח והתחייב לראשי יהדות התורה לתקצב את מוסדות החינוך החרדיים שלא לומדים בהם ליבה ולהשוות את תקציבם לזה של החינוך הממלכתי.

בעת שראשי מפלגות המרכז והשמאל "שוברים את הראש" איך משיגים רוב של מנדט או שניים במטרה למנוע מנתניהו שיהיה זה שירכיב את הממשלה הבאה, אצל החכ"ים ביהדות התורה אין שום דאגה, הכל כבר מראש מובטח, מסודר בדיוק לפי רצונם. ראש הממשלה הבאה הוא בנימין נתניהו. 

עובדה, הוא כבר הבטיח תקציבים. לח"כ משה גפני יותר חשוב שאחרי הבחירות הוא יקבל מחדש את תפקיד יושב ראש ועדת הכספים. נתניהו כראש ממשלה הרי לא ימנה מישהו אחר. עובדה: לא אדמו'ר חסידי ולא ראש ישיבה ליטאי הם אלו שעמלו ושיכנעו את חכ'י יהדות התורה לרוץ במשותף.

החלטתם לרוץ במשותף נזקפה במלואה, בלי ערעור לתיווכו של נתניהו. בדיווחים על ההחלטה הזאת, לא מוזכר בכלל שמו של ראש ישיבת פוניבז' הרב גרשון אדלשטיין, שהיה הדמות המרכזית שיצר והכתיב את המשבר שאיים על פילוג ביהדות התורה. פתאם הוא נעלם. הדמות שמנעה את הפילוג הוא בנימין נתניהו.

יהדות התורה שפעם היתה מזוהה וגאה בהזדהותה עם אדמורי'ם, מנהיגי חצרות חסידיות, מזוהה היום עם בנימין נתניהו. המפלגה החרדית-חסידית שהייתה בעבר מעורבת, פעילה ונוכחת במאבקים למען צביון המדינה ונגד יוזמות ומהלכים שפגעו בערכי יהדות והדת – בשנים האחרונות המפלגה מעורבת, פעילה ונוכחת בתחום אחד ויחיד – הבטחת תקציבים. את חכ'י המפלגה ועסקניה, לא מעניין שום דבר, שום נושא, שום בעיה מלבד הבטחת תקציבים למוסדות החינוך שלהם.  

שרת התחבורה הודיעה על מתווה לתחבורה ציבורית בשבת. יוזמה שתאפשר לעיריות ורשויות מוניציפאליות להפעיל תחבורה ציבורית בשבת.  לא נשמעה אף מילה אחת של מחאה, אף ביטוי אחד של גינוי, אף גילוי אחד של התנגדות מצד אחד מחכ'י יהדות התורה או מצד דמות בכירה הנחשבת למייצגת המפלגה ליוזמה שלמעשה מבטלת את השבת במדינת היהודים.

מישהו שמע ח"כ מיהדות התורה מתייחס למה שמוגדר איום על קיומה של ישראל כמו עתיד הסכם הגרעין עם איראן? זה בכלל לא מעניין אותם.   שיהיה ברור, הבטחת קיומם ותיפקודם של מוסדות חינוך היא ללא ספק יעד מרכזי וחיוני למפלגה חרדית-חסידית. אבל להפוך את היעד החשוב הזה לתכלית קיומה של המפלגה הוא לא רק משגה העיסוק האובססיווי ביעד הזה הוא קוצר ראות והבנה לצורכי הציבור, התעלמות ממציאות המתהווה, והעדר כל חזון ושאיפה בתחום הרוחני.  

תלמודי תורה, חדרים, ישיבות וכוללים התקיימו ופרחו בישראל לפני שנהנו והוזנו מתקציבים ממשלתיים. אוי ואבוי לעתיד היהדות אם קיומם תלוי, אחוז וקשור רק ורק בהבטחת תקציבים מהממשלה. העדר ערכי היהדות והדת מסדר יומה של יהדות התורה הוא המחיר שהמפלגה הזאת משלמת בעד עשור שנים של כניעה מוחלטת, סגידה גורפת לבנימין נתניהו, גם כראש האופוזיציה.

יהדות התורה הפכה למפלגה-נספחת של נתניהו לצד הליכוד. ההחלטה של שני הפלגים ביהדות התורה, יש לשים לב, היא על "ריצה משותפת". אף מילה על אחדות. בלשון המקורות, אחדות- מאן דכר שמיה, מה עניינו לכאן. בין הפלג הליטאי 'דגלתורה' לפלג החסידי 'אגודת ישראל' שוררת ושולטת עוינות מוצהרת. היחסים בין נציגי שני הפלגים מאופיינים בגילויי זלזול, עלבון וביטול הדדיים.

עסקן ליטאי מוכר ומוערך בבני ברק אמר לי לא כבר, "ביהדות התורה יש שנאת חינם שיכולה להחריב שלושה בתי מקדש".  ח'כ משה גפני ידוע בשנאתו הלוהטת נגד חסידות גור. השנאה הבועטת הזאת בין הליטאים לחסידים היא המורשת המורעלת שהשאיר אחריו הגאון הרב אלעזר מנחם שך (1898-2001), שהיה בזמנו ראש ישיבת פוניבז'.

הרב שך הוא זה שבשנת 1988 הדהים וטילטל את הציבור החרדי כאשר פילג את אגודת ישראל ויסד את 'דגל תורה'. הוא גם פילג את מועצת התורה המאוחדת והקים מועצת תורה נפרדת ל'דגל תורה'. הרב שך לא הסתפק בכך. הוא ייזכר כמי שהחייה מחדש את ההתנגדות לחסידותואת השנאה לאדמורי'ם.

היתה לרב שך נטיה מופגנת לעלוב ולבוז לחסידות ליובביץ' ולהצית סכסוכים עם חסידות גור. הרב שך הוא זה שהוליד וקידם את ההשתלטות של הליטאיות בהנהגת הציבור החרדי. ראשי הישיבות הליטאיות ידועים ומוערכים כגדולי תורה. אבל אין להם את הקשר האישי, הישיר לציבור החרדי-חסידי הנרחב והם נעדרים כישורי הנהגה ומנהיגות.

כישורים שאדמורי'ם ומנהיגי חצרות חסידיות נחונים ומצטיינים בהם. החכי'ם של יהדות התורה בטוחים מראש בתוצאות בחירות שיהיו לטובתם. ספק אם יש להם אומץ לב ומידה נכונה של כנות לדון ולהשיב לשאלה מה מריץ אותם לריצה משותפת?.