"אם היה אלוהים – בא ורואה אתכם/ היה מתרחק מכם, היה מתייאש מזמן/ מעומק לבו היה מתבייש בכם/ היה מתגרש מכם, היה מסתלק מכאן/ אם שמע אלוהים שאתם מדברים בשמו/ אומרים שאתם עמו, שמים את הכל עליו".

אלה השורות הפותחות בשירו של שלום חנוך "אלוהים", שפורסם ב־2009. אומנם חלפו 13 שנים מאז פרסום השיר, אבל כשקוראים את השיר ומאזינים לו, נדמה שהוא נכתב אתמול, אולי אפילו הבוקר. כמה ימים לפני יום כיפור, ותיאוקרטיה דיקטטורית של באבא־בובות והמאכערים שלהם משתלטים על חיינו באמצעות הונאה שמתבססת על איזו שטות שלפיה אנחנו עם בחירה.

בקצב שבו עמי העולם הכחידו את היהודים לאורך השנים, ספק אם אלוהים, או מי מטעמו, בכלל מפהקים כאשר מזכירים להם את הדת היהודית. אבל השימוש באלוהים, בתורה ובדת הפך לתעשייה עתירת מיליארדים בנכסים ובמזומן, ואין מצב שהבאבא־בובות ייתנו למישהו להפסיק להם את הזרם.

הנה מגיע יום כיפור. לכל הרוצחים, הגנבים, האנסים, שודדי הקשישים, שודדים בכלל, אלו שדוקרים בשביל הכיף, אלו שמתייחסים לאישה כאל חיית מחמד, כי אלוהים שלהם ציווה עליהם כך, אנסי הילדים והילדות, המתעשרים מריבית נשך ועושק של חסרי יכולת; לדיירי אגם הדרעק שמשקרים ביומיום, לא מפסיקים להונות אותנו, לעשוק אותנו, לשלוח אותנו למלחמות כדי למות ולהיפצע בגלל הנרקיסיזם שטבוע בהם - לכל אלה, גם לאחרים, נתייחס כאן בהמלצה על צומות, משך הצום והחזרה לשגרה הרצחנית, האלימה, המאיימת, הכפייתית, שעה אחרי התה והעוגה. לפעמים פחות משעה.

ביום שלישי, ערב כיפור, סביב השעה 14:00 יחלו רבים בישראל את הארוחה המפסקת. האם קולקציית האפסים שמתחזה להיות ממשלת כל אזרחיה, אגם הדרעק ועוד רשויות, וידאו שבכל בית בישראל יש מספיק מזון להתקין ארוחה מפסקת? או שנמשיך לסמוך על עמותות חסד שמחלקות מאות אלפי ארוחות לעניים מכל הדתות ומכל המינים?

הנה החדשות, ועיקרן תחילה: אין שום וידוא, יש למדינ'ע הרבה כייסף, אבל שומרים אותו ומשתמשים בו לצרכים גועליציוניים. רעב זה מושג שלא קיים באגם הדרעק, גם לא בקולקציית האפסים. הם לא ראו רעב, לא פגשו בו – והם גם לא רוצים לפגוש בשום דבר שהוא אינו אלקטורט. לג'מעה הזו לא מספיק צום של 26 שעות עם הרטבת השפתיים, כי נורא יבש להם בגלל החום והיעדר נוזלים. הם צריכים לצום ארבעה ימים, ולהקפיד על שתיית מים, כדי שלא יתפגרו לנו רחמנא ליצלן.

דו"צ. חבורת המאכערים במדים עסוקים בשמירה על רמת ריגוש גבוהה בציבור בכל פעם שיוצאים לאיו"ש להוריד איזה עראבר שהתחפש לרמבו. השבוע, במבצע בג'נין, ידע כל הציבור על הצלף שהוריד חמוש במרחק 500 מטר. הכוח הצבאי עוד היה בשטח, כאשר אלפים ברשתות הסתלבטו על הצלף שלא הוריד את כל החמושים בסביבתו של השהיד.

זהו זלזל במשפחותיהם של החיילים והשוטרים, שידעו מהפרסומים היכן נמצאים יקיריהם ומה הם עושים בכל שנייה. מזל שלא פרסמו את תמונתו של הצלף, כדי שתהיה בכל ארכיב בכל תחנת ביקורת גבולות בקמצ'טק'ה. מה קרה? אי אפשר להטיל איפול על הפעילות, לחכות לסיום המבצע? מורידים כאן מחבלים עשרות שנים.

לפני 30 ו־40 שנה היו מחסלים, עוצרים, ואף אחד שלא צריך לדעת, הציבור למשל, לא היה יודע. אם לציבור חסר קצת אדרנלין במהלך היום, תחזירו את הפורנו בדיגיטל, אל תשחקו ותסכנו חיי לוחמים. הצום המומלץ: חצי יום, כי אולי השטויות לא נעשו מתוך כוונה רעה, אלא רק מתוך חוסר ידע והיצמדות לפרוטוקולים בסגנון כמה גיבורים אנחנו, כי לוחמינו נלחמים בכנופיה, שאפילו הנשק האישי של חבריה הוא סוג של אלתור.

רמי בן יהודה. ממש איש יקר לציבור. עגלון שעובד באגד (נוכחותו בחברה מעליבה את שאר הנהגים), ופיתח תחביב של התחפשות לגנגסטר צעצוע, כמו עוד כמה טיפוסים הזויים שקיבץ משיח ביבי בן דוד. בן יהודה משתדל לפתח מניירות של טוני סופרנו, אבל אין לו את זה, גם לא יהיה לו.

בתחביב הגנגסטר, הוא מכה אנשים מבוגרים ממנו, משקר כשהוא אומר שלא הכה, אף שיש קליפ שקובע שהוא משקר. בהמשך הוא טוען שהותקף ונאבק על חייו. נכון, מול ערימת קשישים בני 70 פלוס הוא נאבק על חייו. אולי היו להם מצ'טות בידיים. כמובן שהכל מתועד בשליחות המפלגה, כדי לקבל תשלום.

אף אחד לא פראייר כאן, כן? אני חושב שהוא חייב להתמנות לתפקיד שר אצל ביבי, כי "משיח" הרי מתורגל בטיפול בעבריינים בגועליצייה שלו. נכון שהוא לא דייר באגם הדרעק, אבל הוא רוקסטאר אצל עובדי האלילים וכרותי האונה. הוא יכול להיות שר ההסברה בענקקקק. ישראל גלילי לא היה יותר מוצלח ממנו בתחום ההסברה. כמה צריך רמי לצום? האמת, שביתת רעב רק על פגיעה בקשיש. לא אכפת לי שיוזן באמצעות עירוי, רק עד הבחירות. לאחריהן הוא יהיה ממלכתי.

מבקר תנועת הליכוד, שי גלילי, מבקש לדעת מי, מה, מהיכן, מתי ומדוע החליט על השעייתו של כוכב קמפיין הליכוד, רמי בן יהודה. בנוסף תמה אדון מבקר גלילי, אם נשקלה האפשרות שרמיל'ה הצדיק היה קורבן תקיפה ולא התוקף. זה כנראה אקספוננציאלי הקטע האפידמי הזה אצלם בתנועה, של הידבקות בטפשת נפוצה. סוגיית הצום של גלילי? אה, לא צריך, רחמונ'ס משמיים, אפשר לוותר, הם סובלים יומיום כל היום.

אבישי בן חיים, ינון מגל ושמעון ריקלין, מאכערים. הם צמים, כי זה הפולקלור שלהם מדאורייתא. הם משקרים, מסיתים, מקוממים. יש להם שישה צומות בשנה, ואז אלוקים שלהם מנקה אותם מהחטאים, כדי שיתחילו מחדש. נפלתי על שרשור שלהם בטוויטר השבוע: אב"ח: "מגנה בחריפות אלימות כלפי מפגינים. אם יש אלימות, אז עדיף כבר להפסיד. יש לנו פקודה כזו לדורות ממנחם בגין: 'לא למלחמת אחים, גם במחיר החיסול'".

ינון מגל לא אהב את הציוץ. "אבישי, עם כל הכבוד, הימים של אלטלנה והסזון עברו". הוא נורא סבל על אלטלנה, ינון, הוא נושא צלקות עד היום.
ריקלין אומנם חובש כיפה, אבל האמת לא תמיד נר לרגליו. אתמול בצהריים צייץ והסית: "יצחק עמית הוא שמאל קיצוני", בהתייחסותו ליו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה־25, שפסל את מועמדותו של שיקלי.

השופט עמית היה בין 11 השופטים שהתנגדו לפסילתו של נתניהו כמועמד לראשות הממשלה. בנוסף הוא ישב בהרכבי בג"ץ בדיונים פינוי מאחזים באיו"ש. ריקלין הרי יודע שהוא לא שמאל קיצוני, אבל אם אפשר לשקר ולהסית, מדוע להחמיץ הזדמנות? ואם מדברים על מאכערים של ביבי, איך אפשר להתעלם ממשיח בן דוד, אלילם של החניוקים והציונות הדתית, בן תמותה יחיד באנושות שיכול להביא אותם לכייסף הגדול, למשתה הענק על הקופה הציבורית. במקביל, ביבי הוא גדול השקרנים והמסיתים בפוליטיקה דרעק המקומית.

אתמול בצהריים צייץ, או צייצו בשבילו ובאישורו: "גנץ: 'יש מקום לבירה פלסטינית בירושלים'; לפיד: 'אקים ממשלה עם אחמד טיבי'". לא שמעתי את השניים אומרים את המיוחס להם, אבל סיום הציוץ הוא שקרי על גבול הפתולוגיה: "או ימין, או פלסטין!". מי בדיוק ימני אצל החרדים, ובמה מתבטאת ימניותו? בשירות צבאי למשל? אז ביבי לא חייב לצום. בינו לבינו הוא מתייחס לחגים ולמועדים כמוני: על מה ולמה, מי החליט ומדוע, יש לכם אולי איזו אסמכתה?

יאיר לפיד, בני גנץ, אביגדור ליברמן, מרב מיכאלי וזהבה גלאון – עוד לא היה דבר אחד טוב שעשיתם בקמפיין הזה כדי להוכיח שיש אלטרנטיבה לסכנה בשותפות של ביבי. לאן אתם רוצים להגיע, רק אתם יודעים, אבל אני אישית מקווה שתגיעו בלי מפא"י ובלי מרצ. יותר מדי קיש־קיש קריא איסתרא בלגינה, שמעיק על כולם. איני יודע מי מכם צם, אבל זה לא משנה, אתם לא חייבים. לא אדם לחברו ולא אלוקים, שום דבר חי באנושות לא מאמין לכם ובכם. אתם יודעים למה - אתם דואגים שזה יהיה כך בכל יום ויום.

איילת שקד. התקווה הנשית להנהגה הפכה לסוג של מועקה עם תאריך תפוגה: 1 בנובמבר. מילא הקטטות המילוליות עם כל הווייבערס באגם הדרעק, אבל הראיונות הדביקים שבהם היא מצטטת מאכערים שמכתיבים לה דגשים מה לומר, זה באמת עצוב. גם ההבטחה שתרוץ עד הסוף המר, אף שבסקרים יש לה 1.6% תמיכה, קצת מעוררת רחמים. טוב, בסדר, את צועקת כל כך הרבה שאת ימין וימין וגם ימין, אבל לא חייבים לתמוך בניאו־פאשיסטית, בוגרת האולפנה של בניטו מוסוליני, כמו ג'ורג'ה מלוני.

מדוע לברך את מלוני בהיותך שרה בישראל? את יודעת מה יעשו הפאשיסטים לקהילה היהודית באיטליה? את עיינת קצת בכתובים על התבטאויותיה של האיטלקייה הנבחרת בסוגיית עזה, אהבה ליהודים ועוד? כי שמעתי אותך אצל בן ואריה ברדיו 103FM: "אמרו לי שג'ורג'ה לא כמו שהיא מצטיירת בתקשורת". אמרו לך, הא? טוף, את חייבת לצום, אבל בעיקר לתרגל ויפאסנה עד אחרי סוכות. הרי אין לך מה לומר, אז אל תגידי. גם אוויל מחריש לחכם ייחשב. נדמה לי מספר משלי, אבל תבררי עם היידעלך שלך בבית היהודי.

אריה דרעי. דייר ותיק באגם הדרעק, מורשע פעמיים בעבירות פליליות, איש עשיר מאוד, שברוב שנותיו כבגיר היה שכיר במשרות ציבוריות, שמנסה למכור לנו הזיות על היותו מנהיג של "השקופים". אריה־גאנעב־סדרתי־זכאי־צדיק־תמיד צם, כי כיפור זה שם, כי הוא חכם מספיק לדעת שעל פעילותו הפוליטית וגם העבריינית רוב הציבור לא סולח ולא מוחל. אולי בעצם גנץ ימחל לו על העוקץ שארגן לו בהסכם עם ביבי. אבל דייר באגם זה לא נחשב, הם קודם כל רואים אופק של מקום להגיע אליו, אחרי זה הם מוודאים אם לחלום הזה יש דופק.

יצחק גולדקנופף. חשבתי, גם טעיתי, שאחרי יעקב ליצמן המורשע ישלחו הבאבא־בובות של גדולי התורה מישהו פחות מיליטנטי בהתייחסות לכסף הציבורי. גולדקנופף הודיע בראיון ברדיו קול חי: "כשישבתי עם ראש הממשלה העתידי נתניהו, דיברנו על מערכת החינוך. אני אמרתי לו 'תראה מה קורה כאן', הוא ענה לי מיד: 'למדתי טוב מאוד שאפשר להכניס את היד יותר עמוק לכיס'".

אני בטוח שלא תהיה יותר אפליה בחינוך. נו, הרי הבטיחו לו, ושוחד פוליטי זה גם געלט כשר. לימודי ליבה ושירות צבאי זה טמא, להתבטל בכויילל זה קדוש. אז הוא יצום, אז מה? הוא וחבריו החניוקים באגם הדרעק הם דוגמה אזרחית נכונה? הם היו עלוקות, הם יהיו עלוקות, ככה לימדו אותם הבאבא־בובות.

איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. בכת עובדי האלילים שלהם - צמים. אני מאחל לשניהם שיהיו עילה להקפאה של יחסי ארה"ב־ישראל. מישהו באמריקע הולך ללמד אותנו מאיפה משתין הדג. אי אפשר רק לקבץ נדבות, ומנגד להכריח את הממשל האמריקאי להגן על ממשלה פאשיסטית מלא־מלא. זה לא עובד באמריקע. אני מקווה בשביל בצלאל שיחוש טוב כל השנה ולא יצטרך להגיע לרופא, שרחמנא ליצלן יהיה ערבי. הרי הוא מתנגד שרופא כזה יטפל בו, אבל רצונו של אדם כבודו. חבל אם יתפגר בדרך.

לאיתמר אני יכול רק לאחל שיהיה הראשון שביבי כיבד הסכמים איתו, שלא יגמור כשר בלי תיק בממשלת משמרות המהפכה שיוזם כאן המשיח־הקדוש. לא אזיל דמעה אם ביבי יבגוד בו, כפי שבגד ברבים לפניו. במקביל נראה אותו מעביר חוק אחד מכל הערימה שהבטיח לבוחריו.
הסיוט של סמוטריץ' ובן גביר יהיה אחוז הצבעה גבוה אצל העראברים. הם יבכו דם, אני אתפוצץ מצחוק. כי מול גזענות ופאשיזם בשלטון אפשר רק לצחוק. אני זקן בשביל לקום ולהתקומם.

אלי לוי. מנהל מחלקת הנכסים בעיריית תל אביב-יפו. על הכל אפשר למחול ולסלוח, אבל להתעמר ולהתעלל בילדים, חלקם חסרי ישע וחלקם נכים, שבסך הכל רצו לחתור בנחל הירקון, ואתה והמחלקה שלך מנעתם מהם - לא נכלל בתחום הסליחה והמחילה. נכון, בית המשפט היה לצדכם, אבל גם צידד בפשרה עם עמותת זבולון שמפעילה את מועדון החתירה ב־95 השנים האחרונות. מה היה דחוף לגרש את הילדים? מדוע לגדר את המבנה שהקציתם להם, רק כדי שלא יגיעו לשירותים.

מה זה הקטע: "תשתינו במים"... אתה והאנשים שלך עבדיאת על ילדים נכים? אין בושה בפרצוף ולא דם בגוף? הייתם עושים את זה גם בפרדס סייף ביפו מול אלף תושבים ערבים שאם רק היו מביטים בכם, הייתם נמלטים?
אין לכם מה לצום. עשרות הילדים שפעילותם הופסקה לא יסלחו לעולם, וגם לא ההורים. זו צלקת לכל החיים.

מה אני אעשה בכיפור? שום דבר משמעותי. כיפוש תצום גם בשבילי, אני לא אגרום לפגיעה בקדושת החג של עובדי האלילים. לא אוכל ואשתה ולא אעשן בפרהסיה, כדי לא לפגוע בקדושת החג של מאן דהו. אולי אקרא על מלחמת יום כיפור ועוד כמה מלחמות שחווינו במועד הזה. אחרי שבירת הצום אמתין לכל הציבור הקדוש, שיתחיל מההתחלה לפשוע, בתקווה שהעבר נמחל ונמחק. זו לא דרכי.
צום קל ומועיל לאלה שצמים, מכל סיבה שהיא.