בישראל ובלבנון הודיעו אתמול על קבלת הפשרה שהושגה על ידי האמריקאים בעניין הגבול הימי. עם זאת, קיים ספק אם בצד הישראלי, שלושה שבועות לפני הבחירות, ניתן יהיה לחתום עליו. יש סיכוי שחתימה על הסכם סופי תתרחש רק לאחר הבחירות.
ישראל ולבנון אישרו את הסכם הגבול הימי; לפיד: "הישג היסטורי"
דיווח: ההסכם על הגבול הימי עם לבנון ייחתם ב-20 באוקטובר
לכאורה, מבחינת הפרוצדורה, אם יש אישור של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ויש רוב בקרב השרים, יכולה הממשלה להגיע לאישור מהיר עוד לפני הבחירות. אולם כאשר ברקע צפויות עתירות לבג"ץ נגד ההסכם, גם לאחר אישורו בממשלה, עדיין מוקדם לברך על המוגמר.
ההודעה שיצאה אתמול מלשכת ראש הממשלה, מטעם ראש המטה לביטחון לאומי ד"ר איל חולתא, שבישרה בפועל כי ראש הממשלה יאיר לפיד קיבל את הצעת התיווך האמריקאית, הובילה כצפוי למתקפה מצד האופוזיציה, בהובלתו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו.
"חיזבאללה ישתמש במיליארדים מהגז כדי להתחמש בטילים ורקטות נגד אזרחי מדינת ישראל, ואיראן תתמקם מול ראש הנקרה ומול מאגרי הגז של ישראל", נכתב בהודעה שיצאה מטעמו של נתניהו, שקושרת למעשה בין האסדה הלבנונית להתעצמות חיזבאללה והתבססות איראן.
ההודעה מתעלמת מכך שבימי כהונתו כראש ממשלה הגדיל חיזבאללה את ארסנל הטילים והרקטות שלו בעשרות אלפים והגיע ליותר מפי עשרה מהכמויות שהיו בידי ארגון הטרור במלחמת לבנון השנייה. זאת, גם ללא אסדת גז פעילה במזרת התיכון.
בין קמפיין הפחדה משוחרר כל רסן לביקורת עניינית ולגיטימית על הדרך שבה הגיעה ישראל בסופו של דבר לכמעט חתימה על ההסכם - יש מרחק רב. הדרישה לשקיפות בהצגת הסכם הגז, בין השאר בהקשרי הפיצוי והתגמול עבור שטח המים הכלכליים שעליו ישראל מוותרת ללבנון, היא נכונה. גם דיון ענייני על מועד קבלת ההסכם, שלושה שבועות לפני בחירות ותחת לחץ, כאשר ברקע איומים של חיזבאללה, הוא כמובן בבסיס דיון לגיטימי, שראוי שיתקיים. כמו גם דיון על ההגמוניה של מערכת הביטחון בקבלת החלטות - גם בסוגיות הקשורות לביטחון לאומי, שבהן שיקולים כלכליים ואנרגטיים.
אולם משוואה חדשה שמייצר נתניהו, שלפיה אסדה לבנונית תוביל בפועל להגברת האיומים הביטחוניים על ישראל, תשפיע על ארסנל הרקטות ותביא להתבססות איראנית סמוך לראש הנקרה - זה כבר טיעון חדש, שלא נשמע כאשר נתניהו עצמו היה ראש ממשלה. זה כמובן לא הפריע לבכירי הליכוד להדהד את המסרים המפחידים בכל ראיון שהתקיים אתמול בתקשורת.
לדרך קבלת ההחלטות, גם אם מדובר בהסכם טוב, יש משמעות, במיוחד על המגרש של המזרח התיכון - וישראל אכן הייתה צריכה לחתור להסכם מוקדם יותר.
אולם מכאן ועד לעיוות מכוון של מושגים מקצועיים, טענות לפגיעה בריבונות ישראל, כאשר מדובר בפשרות במים כלכליים, והאשמות במכירת נכסי המדינה - המרחק רב והציניות זועקת, אפילו כשמדובר במערכת בחירות.
לרשות נתניהו כראש ממשלה עמדו שנים ארוכות, שבהן יכול היה להשיג, לשיטתו, הסכם טוב יותר - וזה לא קרה. כך או כך, הצבת המשוואה כאילו אסדה לבנונית תשרת אינטרסים של חיזבאללה ואיראן, מעולם לא הוצגה במערכת השיקולים של ישראל במשא ומתן - גם כאשר נתניהו היה ראש ממשלה.