"אובחנתי כסובלת מתסמונת אספרגר, הפרעה אובססיבית־קומפולסיבית ואילמות סלקטיבית, שפירושה שאני מדברת רק כשאני חושבת שהדבר הכרחי. עכשיו זה אחד מהרגעים האלה. עבור אלה מאיתנו שנמצאים על הספקטרום, כמעט הכל הוא 'שחור או לבן'. אנחנו לא כל כך טובים בלשקר, ולרוב איננו נהנים לשחק את המשחק החברתי שנראה שכולכם מחבבים כל כך. אני חושבת שאנו, האוטיסטים, הם הנורמליים, ושאר האנשים מוזרים למדי". (גרטה טונברג, האקטיביסטית המזוהה ביותר עם משבר האקלים).
על פי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב, ב־2009 אובחן ילד אחד מכל 91 על הספקטרום האוטיסטי. ב־2017 היחס הזה קפץ משמעותית – 1 מכל 40. העלייה המתועדת רציפה, מתמשכת ואופיינית בעיקר לאבחנות של תסמונת אספרגר, שבה לוקה גם טונברג.
במסגרת מחקר שנערך, כאלף הורים לילדים אוטיסטים התבקשו לציין את המקצועות של האם, האב ושל הסבא והסבתא משני הצדדים. התוצאות לא הותירו מקום לספק - שיעור המהנדסים בקרב האבות והסבים של הילדים האוטיסטים היה 30% – יותר מפי שניים מהשיעור הכללי באוכלוסייה. בשנים האחרונות מדווחות הרשויות בקליפורניה על גידול חד בשיעור הילדים האוטיסטים באזור עמק הסיליקון. גם בישראל קפץ האבחון של אוטיזם תוך עשור בשיעור מדהים של כ־170%.
המחקר הקושר בין אוטיזם למקצועות אנליטיים נערך על ידי אחד החוקרים הבולטים בתחום האוטיזם, פרופ' סיימון ברון־כהן, שמצא כי הסיכוי של אנשים העוסקים במקצועות ההנדסה להיות בעלי תסמונת אספרגר גבוה משמעותית מאשר במקצועות אחרים. לאוטיזם מרכיב תורשתי חזק, ולכן כיום, כשאחוז הנשים במקצועות ההנדסה גדל, מוצאים שכאשר שני ההורים עובדים בתחום - הסיכוי שהילד יפתח את התסמונת גדל משמעותית. מה שיכול אולי להסביר את הקפיצה החדה בשיעור הלוקים באספרגר בשנים האחרונות. היחס בין גברים לנשים בעלי התסמונת הוא 9 ל־1, אבל יש השערה שהיא עשויה להתבטא בנשים באופן שונה - וזה אולי ההסבר לפער.
מודל ה־EMB ("מודל המוח הגברי המובהק") של ברון־כהן מציע שגברים ונשים מעבדים מידע באופן שונה: גברים מעבדים מידע בצורה סיסטמית, ניחנים ביכולת התבוננות מערכתית על בעיה, הבנת הכללים המגדירים אותה, סיבה ותוצאה. תגיעו לגבר טיפוסי עם בעיה, והוא מיד ינסה לפרק אותה למרכיביה ולפתור אותה - גם אם כל מה שאתם מבקשים זה אמפתיה והנהון מכיל. הילד לא הצליח בשיעורי הבית בחשבון? גבר טיפוסי ינסה להבין קודם כל מה הבעיה שהוא הסתבך איתה, איזה סוג משוואה זה ואז יבקש לפתור בעצמו. נשים לעומת זאת ניחנו בראייה הוליסטית של הדברים. אישה תנסה להבין אם דעתו של הילד הייתה מוסחת, אם משהו הפריעו לו להתרכז וכיצד חוסר ההצלחה גרם לו להרגיש.
המוח הגברי הטיפוסי, טוען ברון־כהן, נוטה להצטיין בתבניות ובניתוח אנליטי של העולם, אך מתקשה בזיהוי רגשות ובהתמודדות עם סיטואציות חברתיות. המוח הנשי הטיפוסי, לעומת זאת, ניחן באמפתיות. בהשוואה לגברים, נשים טובות יותר בפיתוח יחסים בין־אישיים ובבניית אינטימיות.
על פי המודל, קיימים הבדלים מולדים בין בנים לבנות. בעוד תינוקות ממין נקבה מקדישות תשומת לב רבה לפנים אנושיות ולקולות, מרביתם של התינוקות ממין זכר מקדישים תשומת לב לגירויים במרחב, למשל תנועת מובייל התלוי מעל העריסה. במילים אחרות, בעוד בנות נמשכות לאינטרקציות אנושיות, בנים אוהבים להתבונן ולהבין תנועת עצמים במרחב. מאות מחקרים בתרבויות שונות הוכיחו שבנים משחקים יותר מבנות בצעצועים מבניים כמו לגו ומכוניות, ובנות משחקות יותר בבובות, גם במקרים שבהם הם יכולים לבחור איזה צעצוע שירצו. לא מדובר על תהליכי סוציאליזציה שונים, שכן ממצאים דומים נמצאו גם בזנים מסוימים של קופים.
בגלל האבולוציה
במהלך חייהם גברים ונשים ממשיכים להקצין נטיות מוקדמות אלו. למשל ילדים שמוחם נוטה למערכתיות נמשכים למערכות מורכבות, ומערכת החינוך מכוונת אותם למקצועות ריאליים.
ברון־כהן מצביע על כך שמעבר למטען הגנטי של הוריו של העובר יש קשר לתקופה שבה בילה ברחם אמו. ככל שרמת הטסטוסטרון ברחם הייתה גבוהה יותר, כך הסיכוי להתפתחות אוטיזם גבוהה יותר. התגלית גרמה לו לכנות את המוח האוטיסטי "הקצנה של המוח הגברי".
אם ננסה לחזור עוד אחורה בזמן נוכל להבין את ההבדלים גם במונחי אבולוציה. כוחות האבולוציה פעלו באופן שונה על נשים וגברים כדי להתאימם לפונקציות הישרדותיות שונות ורבות - בראש ובראשונה להבטיח את הישרדות הצאצאים. היסטורית, האם לקחה את החלק המרכזי בגידול הצאצאים. כדי לגדל עולל שתלוי בך לחלוטין נדרשת יכולת להקריב ולהיות רגיש לצרכיו, ללא שום קשר למה שאתה צריך.
האבולוציה דאגה לצייד נשים בתכונות המאפשרות ויתור, הקרבה, יכולת להציב את הצרכים של האחר לפני שלך. כדי שנשים יוכלו לפתח מערכת יחסים תקינה עם פעוט, מערכת העצבים שלהן צריכה להיות מותאמת לכך. אין פירוש הדבר שאם נולדת גבר אתה טוב במתמטיקה ואם נולדת אישה את לא. הבדלים ביולוגיים מתייחסים לממוצעים. בתור אישה את יכולה להיות מהנדסת מוכשרת יותר מ־99% מהגברים, אך בממוצע יותר גברים טובים במקצועות ההנדסה.
ומה בנוגע לתיאוריות שעל פיהן תהליכי סוציאליזציה ונורמות חברתיות הם אלו שמפלים את האישה? על פי תיאוריות פמיניסטיות בנות זמננו חוסר השוויון הוא תוצר של החברה, ולא של מטען גנטי שונה. אם תיאוריה זו נכונה, בעולם המקיים שוויון הזדמנויות מלא היינו מצפים שלא יהיו פערים.
ניתן לבחון זאת ב"ניסוי" שנעשה במדינות סקנדינביה, שחרתו על דגלן לבטל את כל ההבדלים המעמדיים וליצור חברה שבה יש הזדמנות שווה לכולם. מדיניות שוויונית זו הביאה לאפקט ההפוך ממה שניבאה תיאוריית השוויון המגדרי. שיעור הנשים שבחרו מקצועות כמו מדע, טכנולוגיה והנדסה ומתמטיקה ירד. יותר נשים בחרו להיות אחיות מאשר מהנדסות. באופן אירוני, ככל שהתרבות יותר ניטרלית מבחינת מגדר וככל שהופעל פחות לחץ חיצוני על הנשים לבחור במקצועות ההנדסה, גדל החופש לבחירה נטולת לחצי סביבה.
באחד הכנסים המתוקשרים שהתקיימו ב־2015 העלה נשיא אוניברסיטת הרווארד פרופ' לורנס סאמרס את האפשרות שהסיבה לתת־הייצוג של נשים במקצועות המדעים וההנדסה באקדמיה היא הבדלים גנטיים בין המינים. סאמרס לא עשה זאת כדי להנציח סטריאוטיפים, אלא כדי לעסוק בשאלה כיצד ניתן ליצור סביבה שתנצל הבדלים מולדים אלו באופן מיטבי. אסור לטשטש את ההבדלים המגדריים, כי הבדלים אלו עומדים בבסיס גיוון פרספקטיבות, חדשנות ויצירתיות.
באותו אופן שההבדלים בין המינים תורמים רבות למין האנושי, כך גם תסמונת אספרגר היא בעלת יתרונות אדירים. מתוך עדויות אנו למדים שאיינשטיין, ניוטון ואפילו האנס אספרגר עצמו, שגילה את התסמונת, היו בעלי הלקות. גם אילון מאסק, טונברג ועוד רבים וטובים שתרמו ועוד יתרמו רבות לאנושות. גם כאן, כמו בהבדלים המגדריים, הדבר הנכון אינו למצוא תרופה שתטשטש את ההבדלים, אלא להפך - ראוי לאנושות שתעצים את ההבדלים, גם בין המינים, גם בין אינטליגנציות שונות. קצת התבלבלנו עם השאיפה שכולם יהיו "נורמטיביים", "מהנדסים" ובעלי שאיפות דומות.
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה