מה דעתכם על ההסכם הימי שנחתם בין ישראל ולבנון? נכון יותר לשאול: בעמדתו של מי אתם תומכים, בעמדתו של ראש הממשלה יאיר לפיד או בעמדת קודמו בנימין נתניהו? אם גם אתם מתקשים לדעת מי צודק, אתם לא לבד. פחות מ־30 יום לפני הבחירות, הכל פוליטי.

ההסכם עם לבנון סביר, דרך ההגעה אליו - הרבה פחות | טל לב רם
מה שבאמת זירז את המו"מ עם לבנון היה הלחץ של מדינות המערב

ראש הממשלה לפיד חשף שקודמו בתפקיד נפתלי בנט התחיל את המהלך שהביא אותנו לרגע הזה, ואמר בגילוי לב: "אם לוח הזמנים היה תלוי בנו, לא היינו מביאים את ההסכם לפני בחירות". זאת בדיוק הבעיה, לפני בחירות הכל נתפס כחשוד גם אם מדובר בהסכם ראוי. הודעה של ראש הממשלה, בגיבוי של שר הביטחון גנץ, קובעת שמדובר ב"הסכם חשוב שמשרת את האינטרסים העמוקים ביותר של מדינת ישראל".

השאלה היא למה שנאמין לשניהם, כאשר ראש הממשלה לשעבר נתניהו מנסה לשכנע אותנו ש"לפיד וגנץ יצרו תקדים מסוכן מאוד". לדבריו, הטרור מאיים וישראל מתקפלת. נתניהו טוען שמדובר ב"הסכם כניעה" שבו "לבנון קיבלה 100% וישראל קיבלה 0". לדבריו, "זה הסכם של ראש ממשלת מעבר חלש וחובבני, שנכנע לכל הדרישות של חיזבאללה".

גנץ לא נשאר חייב והלם בחזרה: "אנו נתקלים בביקורת פוליטית ולא עניינית מצד נתניהו, שמנסה לפגוע באינטרסים של ישראל עבור נזיד עדשים פוליטי". אלה מילותיו של שר הביטחון, שלא מאמין למילה של נתניהו, למרות שייתכן שאחרי הבחירות, אם יוצע לו תפקיד של ראש ממשלה, כשהוא ראשון ברוטציה, הוא ישכח את מה שאמר על נתניהו לפני הבחירות.

למקהלת הדוברים מצטרפים ראשי המערכת הביטחונית. הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי אמר ש"ההסכם לא נעשה בגלל איומי חיזבאללה", ולא טרח להסביר מה הדחיפות הביטחונית בהסכם. ראש המוסד הבהיר ש"לנסראללה לא היה חלק במשא ומתן", וראש השב"כ רונן בר אמר ש"ההסכם מהווה סדק בין איראן וחיזבאללה, וזה עיקר חשיבותו". גם ראש המל"ל איל חולתא, מינוי של ראש הממשלה לשעבר בנט, צידד כצפוי בהסכם. לדעתו, ההסכם יחזק את היציבות הביטחונית באזור ויקטין את השפעתה של איראן. חולתא בחר שלא לפרט איך תקטן ההשפעה האיראנית, ולנו לא נותר אלא להאמין לו.

אני לא מומחה לענייני ביטחון ולא מתיימר להיות כזה, אבל אם זה יתרונו הגדול של ההסכם, השאלה שמתבקשת היא אם לא נכון היה להמתין עד אחרי הבחירות כדי לחתום עליו. כמעט שכחתי את השרה איילת שקד, שכצפוי לא הצביעה בעד ההסכם. שקד, שמתגוללת לרגליו של נתניהו ומנסה לרצות אותו, מתקשה כנראה לעכל את העובדה שנתניהו רוצה למחוק אותה מהמפה הפוליטית, ולכן התנהלותה בעת הזאת נועדה לא להרגיז את מפלגות הימין, כך שקשה להתייחס ברצינות לדברים שהיא אומרת.

שקד הסבירה בחשבון הפייסבוק שלה שיש בהסכם יתרונות כלכליים, מדיניים וביטחוניים, אבל "היה צריך להגיע אליו בדרך אחרת". כלומר שקד מצאה יתרונות בהסכם לאחר שהוא הוצג בפניה, אבל היא בחרה שלא להצביע עבורו. ההתנגדות להסכם זיכתה את שקד בכמה כותרות והזכירה לנו שהיא עדיין על המגרש הפוליטי. מעניין לדעת איך הייתה שקד נוהגת אם את אותו הסכם היה מביא נתניהו. אני מוכן להמר שהיא הייתה מצביעה עבורו ללא היסוס.

התרשמתי ממה שאמר ראש הממשלה לפיד, שההסכם מנע מלחמה בצפון. זה נימוק חשוב שלא ניתן להתעלם ממנו. בכל מקרה, אל תזדרזו להחליט מה דעתכם על הסכם הגז שהושג עם לבנון. ייתכן שכדאי להמתין ולשמוע עוד דעות. ההתכתשות רק בתחילתה.