החשש המדובר ביותר בבחירות הקרובות הוא שאנשים לא ילכו להצביע. מעין אדישות כללית שיכולה להיות תוצאה של כל מערכות הבחירות האחרונות, של הקורונה או סתם כי מצביעים רבים הפכו לציניים מדי.

האם אתם מכנים את עצמכם ציניים? בכל שנה אחוז האנשים העונים "כן" לשאלה הזו הולך וגדל. ציניות מתארת אנשים שתמיד יחפשו את השלילי בכל דבר. גם אם מישהו יפגין נדיבות או רוחב לב, הם ינסו לחפש את האינטרס מאחורי הכוונות. כמובן שיש בגישה הזו גם לא מעט הומור ושנינות, שמייצרים הנאה רבה עבור הסובבים, אבל אנשים ציניים רואים באמונה בטוב תפיסה תמימה ולא בוגרת. הם מפקפקים בכנות, במוסר ובנדיבות, וינהגו באופן שמבטא את תפיסת עולמם.

איך תדעו אם אתם ציניים? האם אתם אומרים לעצמכם: "מה הטעם להצביע, גם ככה אי אפשר לשנות כלום במדינה הזו", "כל הפוליטיקאים אותו דבר", האם אתם חושבים שכולם שקרנים, רמאים ואינטרסנטים? ובכן, מסתבר שאם עניתם "כן" לשאלות האלו, זה עלול לפגוע בתוחלת החיים שלכם.

אבל נתחיל מההתחלה. מקור הציניות היא בימי אלכסנדר מוקדון בעיר סינופ שלחופי הים השחור. דיוגנס, בנו של בנקאי מקומי, היה מעורב בפרשיית זיוף מטבעות והוקא מן החברה. רכושו ואזרחותו נשללו ממנו והוא יצא למסע נדודים כדי לחפש את החופש, והבין שיהיה חופשי רק אם יחיה חיים של "הסתמכות עצמית, קרוב לטבע, בלי חומרנות". הוא עבר לחיות עם המינימום האפשרי - גלימה, מקל ותרמיל, והחל להפיץ את עקרונותיו. קהל העוקבים שלו גדל והם זכו לכינוי "פילוסופים כלביים", או קיוניקוי, כינוי שלבסוף הפך למילה "ציני".

הציניקנים של יוון העתיקה היו אנשים שדגלו באורח חיים פשוט בטבע, בוויתור על המותרות שמאפשרת הציוויליזציה ובעזיבת התרבות החומרית והנהנתנית. הסיפור המפורסם ביותר מתאר את מפגשו עם אלכסנדר מוקדון. דיוגנס שכב בחוץ בעצלתיים, כשאלכסנדר הגיע ואמר לו שהוא מוכן לתת לו כל מה שיבקש. הוא ענה: "אני מבקש שתזוז, אתה מסתיר לי את השמש".

עם הזמן והתמורות התרבותיות, השימוש הזה ספג טעם כללי של דחיית רוח האדם. ציני, במובן המודרני, הוא מי שמטיל ספק רחב במניעיהם של אחרים ומאמין שבסופו של דבר כולם פועלים מתוך אג'נדה אנוכית. חשוב שנבחין בין ציניות לבין סרקזם. ציניות היא ראיית שחורות. גם בסרקזם יש ראייה שלילית של המציאות, אבל אמירה סרקסטית מתייחדת בכך שכוונתה הפוכה למשמעות המילולית של הדברים. היא נאמרת על ידי דובר המאמץ עמדה שהוא בעצמו אינו מאמין בה, כדי להגחיך את הסיטואציה. למשל לומר: "הדיון הזה מאוד מעניין", כאשר הכוונה להגיד שהוא בכלל לא מעניין או שהוא מחמיץ את הנקודה. סרקזם נאמר לעתים מתוך הומור שחור או ייאוש.

ציניות עשויה להיות מובנת כעמדה מתגוננת: על ידי הנחת הגרוע מכל, לא נוכל להיפגע או להתאכזב - זאת תוך כדי תחושת זחיחות ונעלות. הבעיה עם ציניות היא שמחקרים מראים שהיא עשויה לפגוע בתוחלת החיים.

הורמון המצוקה

לפני 30 שנה חוקרים מהמחלקה הפסיכולוגית באוניברסיטת תל אביב שלחו גלויות ל־4,000 עובדי תעשייה באזור גוש דן, שעליהן נכתב: "אדוני היקר, קיבלנו את השם שלך מהמעביד, אנחנו עורכים סקר בנושא 'שביעות רצון במקום עבודה'. ביום חמישי משמונה בבוקר עד ארבע אחה"צ, יחכה לך נציג שלנו בבניין המנהלה. נשמח מאוד אם תוכל לעבור דרכנו ולמלא שאלון". בכוכבית נכתב - "המעביד מאשר לך למלא את הסקר על חשבון שעות העבודה".

ביום המיועד התייצבו החוקרים במפעל וסימנו מי הגיע ומי לא. נותרנו עם שתי קבוצות – העובדים שקיבלו את הגלויה והגיעו למלא את השאלון, והעובדים שקיבלו את הגלויה ואמרו לעצמם: "מה, אני פראייר? למה שאמלא להם את השאלון, למי יש זמן לשטויות האלה". באמצעות נתונים שקיבלו, החוקרים עקבו אחרי התמותה של העובדים לאורך השנים. הממצאים היו לא פחות ממדהימים - שיעור התמותה בקרב אלו שלא הגיעו למלא את השאלון היה כמעט פי שניים.

סריקות מוח מהשנים האחרונות מראות לנו שבעת תגובה צינית מהסוג של "למה לי לעזור", או "לי אף אחד לא עזר כשהייתי צריך", מופעלת מערכת הלחץ ומופרשים הורמונים שקשורים למצבי מצוקה. תחושות אלו הן בעלות השפעות פיזיולוגיות שליליות על המערכת החיסונית. מערכת הלחץ שלנו מופעלת אוטומטית, גם אם מדובר בתגובה צינית ושלילית כלפי אדם אחר. לתחושות לחץ וחרדה יש פונקציה אבולוציונית שמטרתה להכין את גופנו להתמודדות עם תוקף חיצוני. חשוב להבין כי אף שהאתגרים שעמם אנו מתמודדים השתנו, ובמרבית הזמן אנו לא עומדים בפני נמרים ששועטים לעברנו - תגובות המערכת לא השתנו. כל מצב לחץ, בין שהוא מוחשי ובין שלא, מפעיל אוטומטית את מערכת החיסון שלנו.

מה המשמעות של הפעלת המערכת החיסונית לשווא? התגובה הגופנית ללחץ היא ייצור חלבונים המכינים את גופנו להתמודדות עם איום חיצוני. במצבי לחץ מופעל מסלול עצבי המוביל להפרשת הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול, הידוע כ"הורמון הלחץ". הפרשתם למחזור הדם מאיטה את פעילות המערכת החיסונית, וכמו שאתם מבינים, תפקוד לקוי של מערכת החיסון פוגע ביכולתו של הגוף להילחם במחלות. ההשלכות על הבריאות עלולות להיות רחבות היקף: מהצטננויות, דרך כיבי קיבה ועד סרטן, כשהשורה התחתונה היא רגישות יתר לזיהומים ומחלות.
בנוסף, הפרשת יתר של חלבונים אלו למחזור הדם פוגעת בתהליכי חשיבה, מובילה להרג תאי עצב וכמויות גדולות שלהם עלולות אף לעכב יצירת תאי עצב חדשים.

תגובות אלו לא השתנו מימינו כלקטים־ציידים, ולכן כשצועקים עלינו בעבודה או כשאנחנו חשים במצוקה כלשהי, אפילו קטנה, אנחנו חווים את אותה תחושה פיזיולוגית של דפיקות לב מואצות, זרימת דם מהירה, יובש בפה, הרחבת אישונים - תגובות אוטומטיות המכינות את המערכת להתמודד עם האיום.

אותם שינויים הורמונליים של "הילחם או ברח" הורגים אותנו בטווח הארוך, מעלים את רמות הקורטיזול והאדרנלין בגופנו. לעומת זאת, אותם שינויים הורמונליים שנוצרים כאשר אנחנו מסבירים פנים לאדם אחר, מוכנים לתרום מזמננו כדי לעזור, מתווכים על ידי סרוטונין ואוקסיטוצין ונקשרים בתוחלת חיים ארוכה, מורידים את רמת הסוכר בדם ומשפרים את פעילות מערכת החיסון.

חוקר בשם נורטון נתן לסטודנטים סכום כסף - וביקש מהם לבזבז אותו על עצמם או על מישהו אחר. ומה הסתבר? אלה שהוציאו את הכסף על מישהו אחר דיווחו על אושר יותר גדול.

ציניקנים נראים לעתים קרובות כמזלזלים, מעצבנים ומרגיזים. אבל הם הראשונים שסובלים מהציניות שלהם. הם יכולים לפספס דברים, כמו חברות או אהבה, שהופכים חיים לשווים חיים. זה שהם מניחים את הגרוע ביותר לגבי כולם, חוזר אליהם כמו בומרנג. לכן, אם אתם מעוניינים לשמור על הבריאות שלכם ולהאריך ימים, תשקלו שוב את העמדה הצינית, ובואו נתחיל בללכת להצביע בבחירות הקרובות.

הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה