העלות של יום השבתון בבחירות מוערכת ב־2.5 מיליארד שקלים. חשוב לזכור שיום החופשה נועד לאפשר לאזרחים לבחור. לכן הבחירה היא חובה שעליה המדינה משלמת לנו.
כשהייתי ילד והלכתי עם ההורים להצביע, היו שמים חותמת קטנה כאישור לכך שנושא התעודה הצביע, ואולי גם כדי למנוע הצבעה כפולה. מן הראוי לחזור לדרך הזו כדי לוודא שמי שהצביע ייהנה מיום חופשה על חשבון המדינה. ומי שלא, יום החופשה יהיה על חשבונו.
אנו מוגדרים כאומת הסטארט־אפ. מדוע אנחנו עדיין סופרים ידנית את פתקי הבחירות? אני מודע לבעייתיות בבחירות ממוחשבות, גם כי לא ניתן לעשות ספירה חוזרת, גם מחשש מבעיות טכניות, וגם מפחד מפגיעות סייבר, אבל אני בטוח שהמוח היהודי יכול לפתור גם בעיה זו. אפשר להצביע עם אותו מספר תעודת זיהוי בשתי תחנות נפרדות באותה קלפי, אשר מחוברות למחשבים שונים, ומחשב שלישי יבדוק אחר כך אם אותו אדם הצביע לאותה מפלגה, שאם לא, תיפסל הצבעתו ולא יוכל לבחור פעם נוספת.
חומר למחשבה לבחירות הבאות.
קיים איסור לעשות תעמולה ביום הבחירות. אבל לפני צאתי לקלפי, ראיתי את יפה דרעי, רעייתו של אריה דרעי, שאמרה “איך נרצה לראות את עתיד המדינה כמדינה יהודית", והמשיכה לומר את דף המסרים של ש"ס. המנחה עצר אותה והזהירה מפני תעמולת בחירות. הגב' דרעי טענה, “לא עדכנו אותי לפני השידור", משל הייתה זו פעם ראשונה שהיא מופיעה בציבור לפני בחירות. בהמשך חזרה שוב על “טעותה". אין לי ספק שהמראיין לא ממצביעי ש"ס. הוא פשוט היה מנומס מכדי לקטוע את דבריה. אבל למה לראיין קרובי משפחה של מועמדים ביום הבחירות?
בערוץ מתחרה התראיינו קשישים בבית אבות. “למה אתה מצביע לגנץ?", שאל המראיין את אחד הקשישים, “בגלל העיניים הכחולות שלו?". כאשר חזר אחר כך על שמו של גנץ, שאל המראיין אם הוא מצביע לו משום שהוא גבוה. למה להקטין ולזלזל? אם זו בדיחה, היא בטעם רע. זה מסר פסיכולוגי שמקטין מועמד, זוהי תעמולה שלילית. זאת ועוד, באחת מתוכניות הצהריים ביום הבחירות הובא לאולפן אומן חושים ידוע, שהתנבא מי יהיה ראש הממשלה הבא. בקלפים שהוציא הופיע בגדול השם “ביבי" וזאת ביום הבחירות. זו סוגסטיה חיובית, שעשויה להשפיע באופן בלתי מודע על הצופים, וזוהי בפירוש התערבות בבחירות.