היסודות עצמם: פתרון משבר הדיור מתחיל בפועלים, וכאן טמונה הבעיה

מתחילת השנה עד 9 בנובמבר נהרגו 64 בני אדם בתאונות עבודה, לאחר שבמהלך כל שנת 2021 מצאו את מותם 72 פועלים, לפי נתוני קו לעובד. זאת בהמשך ל־66 עובדים שהלכו לעולמם בתאונות עבודה בשנת 2020 ו־86 שנספו בתאונות עבודה בשנת 2019, היא השנה האחרונה לפני הקורונה.

ייתכן מאוד כי מרביתכם לא שמעתם על ההרוגים. גם אם הופיעה ידיעה בנושא, היא הייתה בשוליים. לא שמעתם על ההרוגים השנה מהסיבה הפשוטה ש־20 מההרוגים הם ערבים ישראלים, 13 פלסטינים, 5 סינים, 12 שזהותם אינה ידועה כלל (אולי זרים לא רשומים מבין 30,000 תיירים "ששכחו" לצאת מישראל) וגם 13 ישראלים יהודים. רבים מההרוגים מתו בגלל נפילה מגובה. ההרוגים הם מכלל הענפים, לא רק בענף הבנייה. הבטיחות בענף הבנייה ידועה לשמצה - כולכם שמעתם על העגורנים שקרסו.

בשנה הקרובה המצב עלול להחמיר, מפני שעלות ההון עלתה בעקבות העלאות הריבית החדות, והורעה הנגישות של עסקים להלוואות מבנקים או מהשוק המשני. חברות בכל הענפים ייאלצו לעבור לצמצום בהשקעות ולהאריך את חיי הציוד והמכונות הקיימים כדי לנצלם עד תום, ככל האפשר.

פלסטינה־א"י

עובדים פלסטינים בענף הבינוי: המכסה עומדת כרגע, על פי החלטת הממשלה מאוגוסט 2021, על 80 אלף זרים שיכולים לעבוד בישראל באופן רשמי, ומספרם אמור להגיע בשנת 2025 ל־22 אלף עובדים. כל העובדים, כחוק בישראל, זכאים לטיפול רפואי, לשיקום ולהחזר הוצאות באמצעות המוסד לביטוח לאומי. מאחור נשארים אחיהם של הפלסטינים - השב"ח, שוהים בלתי חוקיים - איש איש לגורלו.

ההערכה היא שיש בישראל בין 20 אלף ואולי עד 40 אלף שב"חים. אם אין פיגועים, כמו שאירעו השנה, אז השלטונות מעלימים עין ביודעין. גם צריך לבנות עוד ועוד דירות בגלל המחסור והנסיקה במחירים, ומי יבנה? אבל במקרה של תאונה מי יפצה ומי ידאג לאלמנות וליתומים של הפועלים הלא מוסדרים מיהודה ושומרון? מי דואג ל־30 אלף המהגרים הלא חוקיים עם אשרת תייר שפג תוקפה, העובדים במשק בית או בסיעוד?

שר הבינוי החדש ושרי האוצר והעבודה יהיו חייבים, מיד עם הקמת הממשלה החדשה, לפתוח בשיחות עם ממשלת סין כדי לארגן הכנסת עשרות אלפי סינים לישראל. כניסתם עוכבה בשנים האחרונות תחילה בשל דרישת ממשלת סין שלא יעבדו ב"שטחים" הנחשבים ככבושים ולאחר מכן בגלל התפרצות הקורונה. עכשיו יש הזדמנות פז להביא עובדים מסין מעבר למכסה שהממשלה קבעה אשתקד. המשבר בענף הדיור בסין, החמור זה עשרות שנים, הוא הזדמנות - מה שיאפשר לקבל עובדים סינים מיומנים וחרוצים שנפלטו מעבודה בסין, שכל קבלן ישמח לקבל, ואין להם שני ביכולתם.

המשק הישראלי, כיום המשק החזק ביותר בעולם מבחינת הפעילות העכשווית וגם על פי התחזיות לעתיד, כולל חוב לתוצר, גירעון. העודף בחשבון השוטף מתחיל להיכנס להאטה, כמו בשאר העולם, על רקע העלייה החדה בריבית שמנהיג הבנק המרכזי של ארה"ב (שבעקבותיו הולך כל העולם, כולל בנק ישראל). מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה זינק בספטמבר ב־3,814 דירות לעומת ספטמבר 2021, על פי נתונים מנוכי עונתיות, ל־48,099 דירות שמחכות לקונה - שיא מאז ספטמבר 2020.

קצב הצמיחה של המשק יורד ברציפות מהרבע האחרון של 2021, שבו הייתה צמיחה של 10.5%, לעומת הרבע השלישי של שנת 2021, והקצב ירד ל־9.8% ברבע הראשון של השנה ל־7.7% ברבע השני של השנה ול־5.8% ברבע השלישי של השנה. הריבית הגואה בישראל ובעולם משפיעה לרעה. שיעור האבטלה עלה באוקטובר השנה ל־4.3% לאחר 3.9% בספטמבר - שיא מאז נובמבר 2021.

כדי למנוע גלישה להאטה בקצב הצמיחה הממשלה החדשה צריכה להאריך את תקנות מס ההכנסה לעניין הפחת המואץ. בזמן הקורונה ניתנה למפעלים האפשרות לבצע פחת מואץ בשיעור כפול מהקבוע בתקנות מס הכנסה, בין שמדובר ברכב עבודה שאינו משאית או במכונות ובציוד אחר.

התקנות פגו ב־30 ביוני השנה ולא הוארכו בגלל ממשלות מתחלפות. טוב יעשו משרדי התעשייה והאוצר אם יאריכו את התקנות כדי להביא לעלייה ברכישת ציוד חדש שיאפשר לייעל את הפעילות המשקית. יהיה בזה משום פיצוי על זינוק בעלות ההון שיזדקקו לו המפעלים להוציא בגין הלוואות המלוות את רכישת הציוד. המשק הישראלי סובל מפריון נמוך בכל הקשור לתעשייה ולפעילות המקומית בניגוד לפריון הגבוה בתעשיית ההייטק, שעיקר פעילותה מוקדשת לחו"ל ושם זירת התחרות שלה.

לכן פריון העבודה בהייטק חיוני ופועל היטב. בזמן של עלייה חדה במחיר ההון היחס בין הון לעבודה ליחידת תוצר עלול לעבור לטובת העבודה בשל התייקרות ההון. לכן עלולה להתפתח פגיעה בפריון העבודה במשק, בייחוד עתה, כשאנו נמצאים כמעט באבטלה חיכוכית. הארכת התקנות לפחת מואץ תביא למניעת גלישה מהירה ולעלייה בחלקה של העבודה לעומת ההון בייצור השוטף בעלות יחידת תוצר של פריט כזה או אחר.

מדינה בפקקים

אחת הסיבות לפריון הנמוך בישראל במרבית הענפים היא זמן הנסיעה, הנסיעה היומית למקום העבודה והחזרה ממנו או "הקילומטרז' היומי" בשפת העם. בשנים האחרונות, בעיקר מאז תקופתו של ישראל כ"ץ כשר התחבורה, הושקעו סכומי עתק של עשרות מיליארדי שקלים בתשתית תחבורה: כבישים, דרכים מהירות, גם באמצעות מנהרות חוצות הרים וגבעות, מחלפים, כבישי גישה, כבישי שירות לצד הכבישים, מסילות ברזל ועוד קווי רכבת עירונית ובין־עירונית. וראה זה פלא, הזמן שהישראלי המתוסכל מבזבז על הנסיעות דווקא הולך וגדל. גם מי שיש לו רכב פרטי, מבלה שעות בישיבה אין־סופית ברכבו, לעתים במהירות נמוכה, להוציאו מדעתו, כאשר אפילו הווייז מתחיל לאכזב בחודשים האחרונים.

כיצד קורה כי במדינת הייטק, כמו ישראל, בין המובילות בעולם, אין מערכת מאוד משוכללת עם מיטב הבינה המלאכותית כדי לתאם בזמן אמיתי בין מקטעי הדרך וסוגי כלי התחבורה שבהם בחר הנוסע לבצע את נסיעותיו? יש כמה יישומיים לתחבורה ציבורית, כגון מוביט, אבל ההשקעה של הממשלה בפיתוח יישומים נוספים וחזקים, תעלה כמה שתעלה, תהיה זולה מהפסד של עשרות מיליארד שקלים למשק בגלל חוסר התיאום הנדרש בעיקר בלוח הזמנים בין אמצעי התחבורה הציבורית.

דווקא מכיוון שהייתה הצלחה בכניסת נשים לשוק העבודה (באוקטובר השנה שיעור השתתפותן היה 59.6% לעומת גברים 66.6%), ההשקעה ביישומונים כאלה היא חיונית, צו השעה היום. ממשלת ישראל חייבת לעשות שימוש ביכולות ההייטק הישראלי לטובת כלל האוכלוסייה. במחקר ופיתוח ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם עם הוצאה אזרחית של 5.8%. במקום השני בעולם נמצאת קוריאה הדרומית עם קרוב ל־4.8% ובסביבות 3.5% שוודיה, בלגיה וארה"ב, ו־2.8% במדינות ה־OECD (בממוצע). ההוצאה הישראלית עלתה בשנת 2021 ב־8.2% ל־87.7 מיליארד שקל.

בשנת 2020 מחצית מהמימון של המו"פ בישראל מקורו היה בחו"ל, וכ־40% מהמגזר העסקי. חלקה של הממשלה בביצוע המו"פ האזרחי היה 1.1% בלבד מכלל המו"פ, של מלכ"רים 0.8%, של מוסדות להשכלה גבוהה 7.1% ואת השאר מימן המגזר העסקי - 91%. הממשלה מימנה, גם באמצעות המוסדות להשכלה גבוהה, 8.9% בלבד מכלל מימון המחקר והפיתוח האזרחיים בישראל. פלא שאין מספיק כסף למימון שיפור תזמון התחבורה האזרחית לטובת העובדים במשק עם מימון כה נמוך של הממשלה?

כסף בבנק

הממשלה הרחבה, כלומר גם בנק ישראל, מאפשרת להפחית את מספר סניפי הבנקים לשירות הציבור ואת מספר סניפי הדואר. הממשלה מזניחה אוכלוסייה זקנה וחלשה עם יכולת נמוכה להתנגדות לשלטונות. מספר בני ה־65 ומעלה העושים שימוש באינטרנט עלה ל־74%, אבל עדיין 26% מהם אינם עושים שימוש בכלי חיוני כזה לניהול חייהם האזרחיים, להתכתבות מול השלטונות או הבנקים. בקרב צעירים 94% עושים שימוש באינטרנט. רק 41% מהקשישים עושים שימוש באינטרנט לפעולות בנקאיות, 28% - לתשלומי חשבונות, 34% - לקבלת שירותים ממשרד הממשלה ו־48% מחפשים מידע בנושא בריאות.  

משרדי הממשלה, באמצעות תקציבים ייעודיים, חייבים למנוע בלבול שנגזר ממגדל בבל - למנוע בלבול בתקשורת בין בני אדם מתרבויות שונות וממוצא שונה. זה יאפשר להגביר את הפריון ולמנוע גם תאונות עבודה. יהיה צורך מיידי להגביר את ההבנה ואת התקשורת בין העובדים היהודים, הערבים, הרוסים והאוקראינים וכן עולי אתיופיה דוברי האמהרית. יהיה צורך מיידי להעביר ישראלים, כולל מנהלים, קורסים לערבית מקצועית מדוברת, להשביח את העברית בפי הערבים הישראלים, ללמד את ערביי יהודה ושומרון עברית מקצועית בסיסית פלוס וכן לשפר את העברית בפי הרוסים, האוקראינים והאתיופים.

קורסים לשפות יכולים למנוע אי־הבנות, להגביר את הייצור וכמובן למנוע תאונות עבודה. שימו לב: רק 38% מבני 65 ומעלה שולטים בשפה העברית, השליטה בדיבור קיימת רק בקרב כ־60%, ובקריאה רק 58% מתוך קבוצה זו. כ־46% מהערבים בני 65 ומעלה לא יודעים לקרוא בעברית לחלוטין, ובקרב נשים 65% בנות 65 ומעלה אינן יכולות לקרוא עברית.

משום כך, הממשלה החדשה חייבת להגביר את ההבנה בין בני האנוש בישראל באמצעות קורסים וכיתות לימוד, להגביר את האוריינות הרגילה ואת האוריינות הדיגיטלית, ובמקביל להגביר את היכולות בתחום המחשב והאינטרנט. מי שאינו שולט באוריינות הדיגיטלית, גם אם הוא יודע קרוא וכתוב, הופך ויהפוך בתוך כמה שנים למעין אנאלפבית במונחים מודרניים. הבנקים והחברות, כולל זרועות ממשלתיות, ימזערו את הזקנים לנקודה לא רלוונטית באופק.

הבון טון היום הוא הבנייה לגובה עוד ועוד למעלה, 30 קומות ועוד מעט 50 קומות - זהו נתון שמייצר בלבול בצדו. ככל שנעלה לגובה, מספר הנפגעים בתאונות עבודה בענף הבנייה ילך ויעלה. הרי גם כך מספר תאונות העבודה בענף הוא בין הגבוהים בעולם. על פי מודל של זרוע העבודה של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עם רמת דיוק של 80%, על כל 100 מבנים של עד 10 קומות יש 3 נפגעים, ועל כל 100 בניינים "גבוהים" יש ויהיו 50 נפגעים בממוצע. כאמור, מרבית הנפגעים בענף הבנייה הם בנפילה מגובה - והגובה ימשיך לעלות.

המשמעות היא כי בשנים הקרובות מספר ההרוגים בענף הבנייה ילך ויעלה דרסטית. המינימום שאפשר לעשות, מעבר להגברת הבטיחות, הוא לדעת את זהות העובדים ומשפחותיהם כדי לתת להם תמיכה ורפואה בזמן האסון שהכה בהם. הריבית הגבוהה שנמצאת בעלייה אינה מבשרת טובות למשפחותיהם. סליחה, כבוד השרים המיועדים, האם זה בכלל מעניין אתכם לבצע שינויים חיוניים, או שתמשיכו להעלים עין ולהאשים איש את רעהו, ממשלה את קודמתה?