החדשות הטובות עבור רבים הן שהטראמפיזם נדחף למצב של גוויעה. החדשות הפחות מעודדות הן שמדובר בגסיסה ממושכת. הפריימריז במפלגה הרפובליקנית יתקיימו אומנם רק בעוד 14 חודשים, אך דונלד טראמפ הזדרז להצהיר על מועמדותו עוד לפני בחירות האמצע לקונגרס, שהתקיימו בחודש שעבר – ובכך הבקיע שער עצמי מרהיב לנוכח הכישלון היחסי של המפלגה הרפובליקנית, שכעת נתח ניכר ממנו משויך אליו.
הדבר היחיד שטראמפ הבטיח לעצמו הוא חשיפה תקשורתית נרחבת. התנהלותו כמועמד תגרור ויכוחים, פרשנויות וגינויים - אך הכיסוי שיקבל הפעם לא צפוי להיות נעים ומלטף. הוא יגלה שגופי תקשורת מרכזיים, שבעבר נהגו לגונן עליו, הפכו לביקורתיים, מה שעשוי להאיץ את סיום נוכחותו בזירה הפנימית.
גם הרשתות החברתיות, ברובן הגדול, תהיינה שותפות לסוף הטראמפיזם. זאת לא הערכה ספקולטיבית, אלא מסקנה שעולה בבירור מהידיעות, הדיווחים והפרשנויות. לא מעט ביקורת הוטחה בטראמפ ברשתות החברתיות כגורם המרכזי שהכשיל ניצחון רפובליקני סוחף בסנאט ובבית הנבחרים.
בכל המחקרים שהסבירו את ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות 2016 הסכימו המומחים כי התקשורת בארה"ב היא שסללה את דרכו לבית הלבן של איל נדל"ן מיליארדר מניו יורק חסר כל ניסיון פוליטי. בפריימריז הרפובליקני לנשיאות 2016 סילק טראמפ מדרכו 17 מתמודדים, ובהם מושלי מדינות לשעבר, סנאטורים וחברי קונגרס.
מי שעזרו לו בזמנו להשיג את מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות היו עיתונאים, פרשנים ובעלי טורים, ובהם ותיקים ומוערכים. הם נשבו בקסם התנהלותו המתריסה, ואהבו את חוצפתו וגידופיו נגד הממסד. חודשים אחדים לאחר שטראמפ התאכלס בבית הלבן, אחדים מאלו שהתלהבו ממנו והשתתפו בקידום סיכוייו לניצחון הודו כי שגו והכו על חטא.
המשגה הזה לא יחזור. התקשורת בארה"ב, שבנתה את טראמפ, טיפחה את תדמיתו והעצימה את נוכחותו בפוליטיקה עד כדי יצירת והחדרת המונח טראמפיזם - מאסה בו ובהתנהלותו. מדובר דווקא בגופי החדשות השמרניים, שבשנים האחרונות נחשבו כמעוזיו של טראמפ ומטפחי שיגיונותיו. אין הכוונה לעיתונים נושאי דגל הליברליזם בארה"ב כמו "ניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט", "בוסטון גלוב" וערוצי הטלוויזיה CNN ו־CBS, הידועים בעוינותם לטראמפ.
ניקח כדוגמה את העיתון הימני "ניו יורק פוסט", שדפיו היו האכסניה האהובה ביותר של טראמפ עוד בשנים שבהן לא היה לו שום קשר לפוליטיקה. טראמפ, כיזם נדל"ן חולה פרסום, נהג להשקיע מאמצים מיוחדים במטרה להשתחל למדור הרכילות של ה"ניו יורק פוסט". מהיום שבו נכנס לזירה הפוליטית והצהיר על מועמדותו לנשיאות, הפך ה"ניו יורק פוסט" למחלקת יחסי הציבור האישית של טראמפ. חוקרים סבורים שבלי עיתון זה טראמפ לא היה מגיע לבית הלבן ב־2016.
בשבועות האחרונים ה"ניו יורק פוסט" לועג לטראמפ ומקפיד להגחיך אותו. את הצהרתו על מועמדותו לנשיאות פרסם העיתון בעמוד 26 בידיעה קצרה, שתוכנה ביטא בוז: "פנסיונר מפלורידה הכריז שהוא רץ לנשיאות. שחקן הגולף החובב טראמפ הכריז על כך במאר א־לאגו, המשמש אתר נופש וספרייה של מסמכים מסווגים. טראמפ ידוע בחיבתו ללובי מצופה זהב ולפיטורי עובדים בתוכניות ריאליטי". די היה בדיווח הקצר הזה להבהיר לטראמפ שה"ניו יורק פוסט", הרפובליקני והימני, מתכוון למרר לו את החיים כמועמד.
שינוי מגמה
ערוץ הטלוויזיה פוקס ניוז מהווה הוכחה נוספת למה שמצפה לטראמפ מגופי חדשות שנמנו בעבר עם אוהדיו האובססיביים. פוקס ניוז הוא ערוץ ימני פופולרי, הנהנה מאחוזי צפייה מהגבוהים בארה"ב. כאשר בכל ערוצי הטלוויזיה דיווחו בהרחבה בשידורים חיים על הצהרתו של טראמפ לגבי הריצה לנשיאות, בפוקס ניוז אומנם קטעו את השידור החי, אך הגבילו באופן מופגן את זמן הדיווח.
הערוץ, שהיה כה משועבד לטראמפ ונדיב ללא מגבלות לחשיפתו כיריב לנשיא ג'ו ביידן וכתחליף ראוי לו בבית הלבן, הפך עורו, ובשבועות האחרונים מגלה זלזול מופגן בטראמפ, תוך הדגשה מיוחדת של תדמיתו כמפסיד סדרתי. אפילו שון האניטי, המנחה הבולט של הערוץ, שנהג לערוך עם טראמפ ראיונות תכופים ומתרפסים, החל לאחרונה להתבטא בלעג כלפי הנשיא לשעבר. יתר כתבי הערוץ, אגב, לא שוכחים לדווח על הצלחתו בסקרים של מושל פלורידה רון דה־סנטיס ועל הגידול באחוזי התמיכה במועמדותו לנשיאות.
לתפנית אחראי במידת מה איל התקשורת רופרט מרדוק, המו"ל והבעלים של ה"ניו יורק פוסט" ושל ערוץ פוקס ניוז. מרדוק החליט, כך נראה, לשים קץ לאהדה הבלתי מסויגת שאמצעי התקשורת שבבעלותו הרעיפו על טראמפ. גם העיתון "וול סטריט ג'ורנל" שבבעלות מרדוק השתלב באחרונה בקמפיין התקשורתי נגדו.
טראמפ, כאמור, יישאר בכותרות בשבועות ובחודשים הבאים. שלושה ימים אחרי הצהרתו על ריצה לנשיאות, התובע הכללי מריק גרלנד הודיע על מינויו של ג'ק סמית כתובע מיוחד שיפקח על החקירות המתקיימות נגד טראמפ. לסמית ניסיון ומוניטין עולמיים כחוקר מעולה ויעיל. הליכי הפיקוח שלו על החקירות ייצרו כותרות שייתכן שלא יחמיאו לטראמפ, אך לא ימנעו ממנו להמשיך לקדם את מועמדותו לנשיאות.
לפי ההערכות, למרוץ הרפובליקני לנשיאות יש שמונה מועמדים פוטנציאליים, ובהם מי שהיו הקרובים ביותר לטראמפ כשכיהן כנשיא - סגנו לשעבר מייק פנס, מזכיר המדינה לשעבר מייק פומפאו והמושל דה־סנטיס. טראמפ הוכיח בעבר את יכולתו לסלק מכשולים מדרכו, ובהמשך נדע אם הוא יצליח להתגבר על הקשיים שיציבו בפניו מעריציו לשעבר מהתקשורת.