בימים האלה ובזמן הזה עובר הציבור החילוני־דמוקרטי־ליברלי את חמשת שלבי האבל על אובדן מדינת ישראל. שלב 1 הוא הכחשה והדחקה: זה לא יכול להיות, הרי השמש זרחה בבוקר ודווקא ממזרח. שלב 2 הוא כעס: למה זה קרה דווקא לנו, לאנשים הטובים? שלב 3 הוא מיקוח: אני אעשה הכל כדי להיחלץ מהחרא הזה, רק תן לי עוד כמה שנים. שלב 4 הוא דיכאון: הכל חסר טעם עכשיו, בשביל מה לחיות. שלב 5 הוא קבלה: יהיה בסדר. אני אהיה בסדר, אתה תהיה בסדר, כולם יהיו בסדר. למה לדאוג? זה עתה שמענו שנתניהו יפקח על תוכנית ח"כ אבי מעוז לחיזוק הזהות היהודית. והוא אישית יפעל כדי לסכל תכנים משיחיים.
אז תרגיעו, הארץ לא תבער מחר, והמדינה לא תתמוטט מחרתיים. אכן, הימין המשיחי הוא מסוכן לעצמו ולסביבתו, אלא שהוא גם פיקח דיו כדי להבין שאת הדמוקרטיה הורסים פירור אחר פירור ולא במכה אחת. וזה לא יקרה מחר, אלא כבר קורה בעשר השנים האחרונות, כולל בשנה האחרונה. הם פשוט ימשיכו את מדיניות צה"ל ושב"כ, כולל מדיניות ממשלת השינוי, שלא העזה לשנות למעט בנימוסים והליכות.
ההבדל: אלה של היום הם אותם נבחרי ציבור שלא מוכנים לחיות במדינה שבה שופטים מפרשים את החוק, ומוכנים לחיות במדינה שבה רבנים מפרשים את החוק. ביניהם הרב של ח"כ אבי מעוז, אחד צבי טאו. בזמן האחרון נטען ונבדק כי בדרכו של טאו להציל את בנות ישראל משמד, הוא עצמו נחשד בהטרדות מיניות. האמת, שלטון רבנים בהחלט מגיע למי שהצביע לקואליציה הנוכחית, אבל מה עם אלה שלא הצביעו להם?
הציבור החילוני־ליברלי־דמוקרטי ניהל מאבק בשחיתות במטרה להקים ממשלה נקייה יותר. תמימים סברו שהמצב פשוט ומובן לכל אזרח סביר: יש מושחתים ויש נקיים. זה לא עבד. אולי בגלל שהעם עצמו הושחת. אולי בגלל הצלחת טקטיקת "מערכת המשפט שמאלנית ומושחתת". וחי אלוהים זה עבד.
השאלה היא מה תעשה הממשלה החדשה, שאגב אין לה קשר אמיץ מדי עם אפיוני הציבור שלה. אחרי הבחירות צייץ אריאל כהנא, עיתונאי ימין מוצהר: "מה עושים עכשיו?.. מה שנדרש ברגע זה הוא א. להקים ממשלה היום. ב. לצאת למבצע צבאי רחב ביו"ש, בפרט בצפון השומרון, הלילה. ג. לאשר מחר את ההתיישבות הצעירה. שנת הטרור הזו מוצתה עד תום".
כזכור הממשלה לא קמה מיד. מבצע צבאי נרחב בצפון השומרון לא יתבצע מחר, גם לא אישור ההתיישבות הצעירה. יהיו הכרזות, ואולי יריעו כמה שופרות, אבל החלטת ממשלה על חוקיותם של המאחזים הבלתי חוקיים לא תתבצע מחרתיים. אלא אם כן הם ישתגעו.