בעקבות משחקי המונדיאל התגלו חשדות לשחיתות באירופה. אנשים נעצרו. לא סתם אנשים, מדובר בארבעה אירופאים בכירים שהמשטרה פשטה על בתיהם, החרימה כספים וטלפונים, והם נלקחו למעצר. על פי הטענה, נמצאו חשדות שהבכירים האירופאים האלה קיבלו סכומי כסף גדולים כדי להשפיע על החלטות במוסדות האיחוד האירופי לטובת מדינה דיקטטורית כמו קטאר.
בעיקר: לדאוג להתעלמות, ייפוי וריכוך דיבורים על הפרות זכויות אדם בקטאר, הכל כדי שמשחקי המונדיאל יתקיימו שם בשלווה וברוגע, תוך עצימת עיניים של מוסדות האיחוד האירופי מדיכוי ושחיתות בקטאר עצמה. המונדיאל הזה, מסתבר, איננו רק חגיגה של כדורגל, אלא גם חגיגה של דברים אחרים.
כאמור, על פי החשדות, מנהיגים מהאיחוד האירופי שוחדו בכסף, אבל מה זה משנה? הרי כבר מזמן שיחדו את האינטלקטואלים והפוליטיקאים של אירופה והמערב כולו על ידי הפוליטיקלי קורקט. מזמן הם יודעים שאסור להם להציג את ארצות ערב כארצות שאין בהן זכויות אדם, או באור שלילי כלשהו. מותר רק להתפעל מהשווקים ומהצבעוניות. כבר מזמן אילפו את כל תרבות המערב לא להציג את תושבי ארצות ערב ככאלה שזכויות אדם זרות להם. חלילה לומר את האמת.
זה לא על פי כללי המחנה הפרוגרסיבי והליברלי, מחנה שיודע יופי איך לשחד ולקנות אנשים אפילו בלי כסף ממש, ומשכיל לכוון אותם לנהוג על פי כללי הסתרת האמת. זה סוג האנשים שדוחקים בנו להקים מדינה פלסטינית, מדינה שתהיה מדינה בעלת משטר דיקטטורי, מדינת רוצחי להט״בים ועורפי ראשים, מדכאי נשים וכל מיני חירויות, הכל על פי אותו מודל נורא של מדינות ערביות.
הרעיון הזה, של מדינה פלסטינית, חדר ממש לתוך המונדיאל עצמו, כאשר נבחרת מרוקו הניפה את דגל פלסטין בשעה שהיא חגגה את ניצחונה. דגל פלסטין הוא דגל השמדת ישראל. את זה כולם יודעים, אבל כולם מזמן שוחדו, או אולפו, לא לומר את זה. אני לא מבין את הבזבזנות של קטאר, למה להם לשחד מנהיגים באיחוד האירופי? מה יש להם לדאוג? הרי ממילא לא מבקרים את התנהגות הערבים, ומתייחסים אל רצונם להשמיד את ישראל כאל משהו שאסור לומר במפורש.
הכל מודחק, הכל עטוף במילים יפות של חופש, וזאת כאשר כל אחד יודע מה עומד לקרות תחת דגל פלסטין, ואיפה יונף דגל פלסטין. בלי שוחד ישיר, כולם יצרו מצג שווא כאילו הפלסטינים רוצים רק מדינה בשטחי יהודה ושומרון, הגדה המערבית בשפה המסתירה המקובלת, למרות שכל אחד, או לפחות כל אחד שמקדיש לכך טיפת מחשבה, יודע שדגל פלסטין הוא ביטוי לשאיפה של הקמת פלסטין בכל שטחי ארץ ישראל. הגדה המערבית היא הגדה המערבית של הירדן, עד לחוף מציצים בתל אביב. כולל הזכויות בים, כמובן. את זה מצליחים להסתיר אפילו מפני ישראלי שוחר טוב שכרגע שותה קפה ביום שמש יפה בחוף מציצים.
הנפת דגל פלסטין על ידי שחקני נבחרת מרוקו, או ביציעים של המונדיאל, מעידה עד כמה האמת ברורה כאשר היא צצה. חגיגת הכדורגל הפכה לחגיגת שנאה לישראל, ולקריאה מפחידה להשמדת ישראל. בגלוי. לא צריך לשחד מנהיגים באיחוד האירופי לטרוח לייפות את המציאות במזרח התיכון. הכל מיופה ומוסתר גם כאשר הדברים מול העיניים.
זה בא לידי ביטוי גם בהתפרעויות של ערבים, ובמיוחד של מרוקאים, באירופה אחרי ניצחון נבחרת מרוקו. ההסבר קבוע: הם מתפרעים למרות שאירופה קלטה אותם, כי הם מרגישים שהשפילו אותם או את הוריהם. נוצרת כאן עלילה ידועה מראש. הערבים יגיעו לאירופה כפליטים ויבקשו שיקלטו אותם, ואחרי שהם ייקלטו, הם יתפרעו כי הם ירגישו מושפלים מדרך הקליטה שלהם, עד כמה שהיא תהיה טובה. הפליטים שמגיעים יום־יום לאירופה במנוסה מארצותיהם שהפכו לגיהינום, יהיו אלה שמחר יתקיפו את אירופה כי באיזה מקום הם ירגישו שהם לא שווים לאירופאים שקלטו אותם. הנה, עוד דבר שאסור לומר כי הוא האמת.
נכון, יש גם דברים יפים. אנשי תיאטרון "הבימה" הופיעו לאחרונה במרוקו. כולם, ישראלים ומרוקאים, שרו מעל הבמה את "התקווה", כולל כל המילים. דבר יפה כזה מציג את מה שלא יפה: שעם שאר מדינות ערב, כולל מצרים, אין אפשרות לקיים קשרים תרבותיים. הנה, רק לאחרונה סולקו שלושה סופרים מצרים מאגודת הסופרים המצרים כי הספרים שלהם תורגמו לעברית, והם קיימו קשרים עם ישראל. צעד קדימה לכיוון האור, 100 צעדים עמוק ורחוק לתוך החושך. גם במונדיאל זה צץ ועולה.