אם נתניהו אכן יודיע כיום, כמו שההערכות גורסות: "עלה בידי להקים ממשלת גוג, מגוג ודמגוג", זה יהיה יום האבל הרשמי על חורבן הדמוקרטיה בבית השלישי. סמל אבלות מומלץ: סרט שחור סביב הזרוע או צמיד שחור סביב פרק היד. מהדרין יכולים לכרוך אותו סביב צווארם או מצחם. בינתיים, כדי להקל, מצ"ב תורת השלבים של קבלת הממשלה החדשה מתדהמה עד תודה עד אין בעד מה.
ראשית, תדהמה. לא יכול להיות שהאוסף הקרקסי הזה הוא ממשלת ישראל. שנית, פחד. אם הם יבצעו את מה שהם אומרים, אין לנו מה לעשות כאן ולאן בורחים. שלישית, סוריאליזם. זה לא אמיתי כל החיבורים ההזויים האלה. רביעית, צחוק. האמת, די מצחיקה כל החבורה הזו, אלא שהבדיחה הזו היא על חשבון הצוחקים והמלגלגים.
חמישית, טרגדיה. מסתבר שהצחוק הזה, בסגנון ג'ק ניקולסון ב"קן הקוקייה", הוא ממש מפחיד ולגמרי לא סוריאליסטי. שישית, שיתוק. אין מה לעשות. הם חזקים יותר. שביעית, התנתקות. זה לא אנחנו, זה לא שלנו, ואנחנו ממריאים מכאן.
שמינית, נחיתה. אחרי סיבוב בחלל - התרסקות כואבת בחזרה לכדור הארץ. תשיעית, התעשתות. מסתבר לזוועתנו שהם מזיקים לא רק לנו, אלא גם לעצמם, ויש לנו עתיד משותף ואולי אפילו הזוועה הגדולה מכולן: מכנה משותף. עשירית, בום.
אוקיי, הטיטניק עזבה את הרציף בדרכה אל הלא נודע. הנוסעים חוגגים בסיפונים העליונים, ובינתיים, בשטח, המדינה מידרדרת ימינה על מלא, כולל בתוככי הקו הירוק.
בגליל התחתון, באזור עילבון, הקימו לפני כמה חודשים, עוד לפני הקמת הממשלה, מאחז פראי שנועד לייהד את הגליל בשיטת ייהוד הגדה המערבית. הגיעו מתיישבים לשטח בבעלות המדינה, קק"ל וערבים מקומיים, הכריזו בעלות על כמה מאות דונמים, כולל ב־100 דונם של חקלאי ערבי מקומי שמתגורר במקום, מעבד את חלקו ויש לו עדר משלו.
לפני 20 שנה אישרה הממשלה הקמת יישוב ממזרח לעילבון, ושמו בישראל רמת ארבל, אלא שההחלטה נעשתה בחיפזון מה, בלא לבדוק את הנתונים. המועצה הארצית לתכנון ובנייה בדקה את הנתונים שהוגשו והעיפה את המבקשים ואת בקשתם מכל המדרגות.
אני לא יודע מה הביא את מתנחלי הגליל למקום: מצוקת דיור, ערכי נדל"ן שהמריאו לשמיים או ייהוד הגליל לצורכי חיזוק ההתיישבות היהודית באזור שבו יש לערבים נוכחות מאסיבית, כלומר אצבע בעין.
הבעיה היא שאין שום קשר בין מגמת ייהוד הגליל וחיזוק הפריפריה, שהן מגמות לאומיות מוצדקות, לבין ארבעת הקרוואנים שהופיעו משום מקום ונחתו במקום ללא אישורים, למעט הסכמי אברהם אבינו עם הקב"ה להוריש את הארץ. רק לנו.
למשרד האוצר יש יחידת אכיפת חוק בכל הנוגע לרכש מקרקעין. פקחי היחידה לא מהססים לכפות פינויים על ערבים שנוקטים יוזמה כדי להשתלט על אדמות שלא כחוק, ולא הייתה להם בעיה להגיע למקום בליווי שוטרים ולפנות שני קרוואנים. המתנחלים עתרו לבית המשפט. בינתיים היו בחירות. יש ממשלה חדשה. ככל הנראה גם שר אוצר חדש. יהיה מעניין.