הפד, הוא הבנק המרכזי של ארה"ב, העלה את הריבית בעוד 0.5% לתחום של 4.25%־4.5%, (בפועל כרגע 4.32%) - הריבית המרבית זה 15 שנה. לא זו בלבד, הודעת הפד הייתה אגרסיבית מעבר לצפי של שוק ההון האמריקאי. חברי הפד אומרים כי הריבית תמשיך לעלות עד לדיכוי האינפלציה. הם מעריכים כי הריבית תעפיל בשנה הבאה ל־5%־5.25%, בסביבות 5.1%, כלומר העלאות של עוד 0.75% לעומת היום.
גם ישראל צפויה להרגיש את המשבר הכלכלי העולמי, אך נמצאת בנקודת פתיחה עדיפה בהרבה | שלמה מעוז
מדד אוקטובר הפתיע לרעה: קצב האינפלציה - 5.1% לשנה
כמובן אלה רק הערכות שכבר הכניסו את המשק האמריקאי להאטה כלכלית. אם האינפלציה לא תיכנע - כרגע היא עומדת על 7.1% - הריבית עלולה לעלות אף בשיעור גבוה מכך.
מאז כניסתו של יו"ר הפד הנוכחי ג'רום פאוול לתפקיד הבנק המרכזי של המעצמה הגדולה בעולם אינו מצליח במשימתו. הפד התעלם מהתפוצצות האינפלציה הנוכחית, טען שהיא "מעברית", כלומר זמנית, אחר כך התעשת לנוכח האינפלציה הגואה שהכתה בפניו, והחל להעלות את הריבית באגרסיביות בשיעור מצרפי של 4.25% בתוך עשרה חודשים. בנק ישראל, שאף הוא התעלם מהעלייה בשיעור האינפלציה, נאלץ ללכת בערבות הפד, כפי שמרבית הבנקים המרכזיים בעולם עשו ועושים, למעט סין.
הריבית בישראל עלתה אף היא באותה תקופה ל־3.25%, שיעור הריבית כרגע, שמבטא עלייה של 3.15% באותה תקופה. התמהמהות בנק ישראל בהעלאות הריבית וכן העלאות מתונות יותר, בטענה כי האינפלציה בישראל נמוכה מזו שבארה"ב, רק הגדילו את פער הריבית בין ישראל לארה"ב מעודף ריבית של 0.03% לטובת ישראל בטרם גל העלאות הריבית השנה לעודף בריבית האמריקאית על פני הישראלית בגובה של 1.07%. שינוי זה ביחסי הריבית של 1.1% בסך הכל לטובת הדולר האמריקאי הביא להתחזקותו של הדולר מול השקל שנחלש בתקופה זו.
בעוד בארה"ב האינפלציה השנתית יורדת מדי חודש משיא של 9.1% ביוני השנה ל־7.1% בנובמבר - ירידה של ממש בתגובה להעלאת הריבית האגרסיבית על ידי הפד ופתיחת שרשרת האספקה, הרי שבישראל האינפלציה השנתית דווקא ממשיכה בעלייה מ־4.6% ביוני השנה ל־5.3% בנובמבר השנה.
הנוסחה פשוטה: מעלים פחות ריבית - מקבלים יותר אינפלציה, חד וחלק. יש לקוות שבנק ישראל יעלה את הריבית בלפחות 0.5% בהחלטה שתפורסם בתחילת ינואר, ובכך יפחית את פער הריבית שפתח מול ארה"ב. נזכור כי ללא העלאה חדה בריבית השקל ימשיך להיחלש בשל זרימת הון לחו"ל וירידה בזרימת הון לישראל מסיבה פשוטה. כסף והון מחפשים ריבית ותשואות גבוהות יותר, שוקי הון בישראל ובמערב פתוחים לכל ותנועות ההון אינן מוגבלות, והתוצאה היא פיחות השקל.
האינפלציה בישראל הייתה נמוכה יחסית לאורך רוב 15 השנים האחרונות, שבהן השקל התחזק ריאלית מול סל המטבעות האפקטיבי של בנק ישראל. ייסוף השקל, מטבע הדברים, מפחית את לחצי האינפלציה דרך מנגנון שער החליפין. הייסוף הריאלי נגרם בשל תרומת תעשיית ההייטק המקומית למשק הישראלי ולאחר מכן גילוי שדות הגז בחופי ישראל.
השנה מסתמנת מגמה הפוכה: במשך השנה האחרונה השקל נחלש ב־4.4% מול סל המטבעות הריאלי האפקטיבי. כלומר נבנים לחצי אינפלציה דרך שער החליפין או בשפה פשוטה "פיחות השקל". משום כך, כדי למנוע יבוא אינפלציה דרך מנגנון שער החליפין בנק ישראל ייאלץ להמשיך להעלות את הריבית למרות צעקות השבר של נוטלי המשכנתאות בריבית משתנה, היא ריבית הפריים.
ציני ויקר
עד כה המשק מתמודד עם העלאות מחירים, חלקן יזומות על ידי הממשלה בשל גידול בעלויות שמשיתים על הציבור, כמו תעריפי החשמל ומחירי הנפט והגז, וחלקן על ידי העלאות המחירים באמצעות הפירמות בישראל (בין שמדובר בחברות ישראליות או ביבואניות), המנצלות בציניות תמוהה את העובדה שאין ממשלה של ממש, ממשלה אחת יוצאת והשנייה טרם נכנסה לתפקידה. מבחינתן, זה העיתוי להכות בצרכנים. פירמה רודפת ומעתיקה מחברתה, רובן מעלות מחירים, לפעמים בצדק בגלל עליית מחיר חומרי הגלם ותשומות האנרגיה, וחלקן שלא בצדק לחלוטין, מפני שמחירי התשומות דווקא ירדו והיה מקום להפחית מחירים, כמו בתחום הקפה.
עליית המחירים בישראל מתחילה להגביר את הכעס של הציבור, ששכרו נשחק. היכולת שלו לשלם עבור סחורות ושירותים נפגמה בעיקר בקרב צעירים שנטלו משכנתה בשיעורי מימון גבוהים, ורואים בעיניים כלות איך התשלום החודשי בגינה הולך ותופח. מיד עם תחילת השנה הבאה, במהלך החודשים הקרובים, ייפתחו הסכמי השכר שהיו נעולים במשך כמה שנים. הקמת הממשלה החדשה תהיה זימון מדויק לגל דרישות שכר בתמיכת ההסתדרות, שמטבע הדברים, מבקשת לשמור על הכוח הריאלי של שכר העובדים והעמלים.
לא מדובר בכסף קטן. הממשלה תצטרך להוסיף לתקציב לשנתיים הקרובות עשרות מיליארדי שקלים כדי לעמוד בדרישות העובדים, שהפעם נלחמים על כספי מחיה מינימליים, בעיקר בקרב זוגות צעירים עם ילדים קטנים שההוצאות שלהם עולות ועולות ללא סוף. אפשר להצטמצם בהוצאות בשל עליות המחירים, אבל באשר לפעוטות ולילדים שכבר באו לעולם, ברור שאין דרך חזרה. לאחר העלאות השכר למורים, בצדק ובאיחור של שנים, עומדים בקו דורשי העלאות השכר - הרופאים, האחים, העובדים בכל מניפת מערכת הביטחון ועובדי המדינה והרשויות המקומיות.
עשרות מיליארדי שקלים לשכר בשירות הציבורי והציבורי־למחצה בשנים הקרובות לפחות יביאו אפשרויות לתיעול תקציבים לתחומים שבהם המפלגות בקואליציה חפצות. חברות הקואליציה הגיעו רעבות, תאבות בשר בדמות תקציבים ולא יסתפקו רק בשררה. גם פה התביעות יגיעו לעשרות מיליארדי שקלים, התמיכה לייהוד יהודה ושומרון עולה הרבה כסף, וכך גם התשתיות, הבנייה ובהמשך האחזקה השוטפת והשמירה על הצירים.
גיוס אלפי שוטרים בשכר גבוה - מה שנדרש הוא זמן רב - יעלה מיליארדי שקלים בשנה, אלא אם ייעשה סדר במשטרה, שצריכה להתייעל ולפטר קצינים בכירים ואנשי מנגנון. הכסף חייב להיות מוזרם לטובת שוטרים בשטח מול הפורעים שהביאו לחוסר משילות בגבולות מדינת ישראל באופן כה גס שלא היה כמותו בהיקפו ובאורכו. זהו מרד מתריס שלא היה כמותו מאז קום המדינה.
חברות אחרות בקואליציה יבקשו תמיכה כספית ישירה בבוחריהם, בין שלבנייה ייעודית למגורים לחרדים בערים חדשות משלהם (בצדק, אין להם היכן לגור) ובין שלתמיכה בעוסקים בתורה כמשלוח יד. גם הכשרת עובדים מהחוגים החרדיים, ללא השכלה חילונית מתאימה, ועבודה כעובדי מדינה וציבור עולות הון רב - בהכשרה ולאחר מכן בשכר ובנלוות אליו. המנגנון הציבורי שכבר מנופח יתנפח עוד יותר, הרבה מקבלי שכר ציבורי על גב העוסקים והמועסקים בסקטור העסקי הפרטי.
שילוב קטלני
ההרחבות הפיסקליות האמורות לשכר בשירות הציבורי או לתקציבים שיספקו את המפלגות בקואליציה החדשה יגררו בהכרח עלייה באינפלציה. הסכנה היא כי הפעם האינפלציה לא תבוא מכיוון עלייה במחירי חומרי גלם, סחורות ונגזרות מוצרי נפט ותעריפי חשמל, אלא תהיה אינפלציה של שכר, שהיא הרבה יותר מסוכנת מאינפלציה של סחורות.
בעוד מחירי סחורות יכולים לרדת, ואכן הם כבר מתרסקים בימים אלה, לשכר אין אפשרות לרדת, אלא רק לעלות. הכיוון אחד. שילוב של אינפלציה של שכר ואינפלציה של סחורות עם מעבר מעודף תקציבי בזמן כהונתו של אביגדור ליברמן לממשלה הבזבזנית החדשה, כך לפי הכרזותיה, הוא קטלני למשק.
בנק ישראל יהיה חייב לצאת מאדישותו, אם אכן התסריט המתואר לעיל יתקיים, ולהעלות את הריבית אפילו ביתר אגרסיביות - מה שיוביל להאטה בקצב הצמיחה בשנת 2023, לקיפאון בשנת 2024 ולמיתון בשנת 2025.
איך נמנע זאת? כדי למנוע העלאות ריבית מכאיבות למשק העלול להמשיך להתכנס ולהיחלש לכיוון צמיחה נמוכה יותר, אפשר וצריך למצוא פתרונות יצירתיים. הפתרון המוצע פה הוא שינוי כבר בשנה הבאה, שמתחילה בינואר, במבנה מערכת המס. קודם כל, ביצוע הרחבה משמעותית במדרגות מס ההכנסה בעיקר עד לשכר חודשי של 30 אלף שקל לחודש, כלומר הפחתת מס אפקטיבית, כך ששכר הנטו של העובדים ברמות שכר עד 30 אלף שקל בחודש יעלה.
למה לעשות זאת? כאשר הנטו גדל, הלחצים של העובדים במסגרת משא ומתן עם ההסתדרות להעלאות שכר יפחתו (אומנם לא יתאדו, אך יכולים להתמתן). זכרו: בסופו של דבר משלמים מהנטו עבור המשכנתה ומעונות היום של הילדים שכבר באו לעולם. במקביל בריווח מדרגות מס ההכנסה אפשר להעלות גם את נקודות הזיכוי ובכך להגדיל עוד יותר את הנטו לעובד, בעיקר ההורים לילדים הנמצאים בשוק העבודה. גם אם פעולות אלה יביאו בתחילה לגירעון קל בתקציב לעומת העודף שבו נסגרת שנת 2022, ברכתו של הגירעון התקציבי עולה על נזקו.
כדי לפצות על ההפסד של המדינה מהכנסות בשל הריווח ונקודות הזיכוי צריך להעלות את שיעורי מס ההכנסה לבעלי שכר גבוה יותר, ובמקביל לשנות את מבנה המיסוי על שוק הנדל"ן לכיוון מס רכוש, שכמעט לא קיים בפועל, כלומר על החזקת נכסים במקום המס האדיר על רכישת נכסים. כמו כן, לעבור למיסוי של ממש בגין השכרת דירה - מי שמשכיר דירה, שיואיל להגיש דו"ח מס הכנסה שנתי. במסרק פלדה לעבור על כל ההנחות וההטבות בחוק, המאפשרות פטורים והנחות במס לעיתים גם לאוכלוסייה חזקה של נישומים - זאת אפשר לעשות באמצעות השקעה
אדירה במערכות בינה מלאכותית לאיתור ולמציאה של מעלימי מס, שהיא מחלה ידועה לכל ומרפא אין לה. העלמת מסים נובעת מכך שבעלי עניין לא רוצים ולכן לא מוצאים את המתכון להשגת מזור למחלת ההעלמות. כך, למשל, חייבים לבצע את בדיקת מערכות המס בפועל של עסקים ישראליים, יהודיים וערביים, מול עסקים פלסטיניים בתחום האפור והשחור של פעילות משקית הסובבת את יהודה ושומרון באין בגינו תשלום מס אמת לקופה הציבורית.
להשוות ולנצח
שינויים אלה במערכת המסים חיוניים לחברה שוויונית יותר. מחקרים בתחום כבר מצאו כי ככל שהחברה תהיה שוויונית יותר, כך הצמיחה של המשק תגבר. שוויוניות היום חיונית יותר מאשר בזמנים רגילים, והיא אשר תמנע את גלישת המשק להאטה שלו. כדי להדביר את האינפלציה נחזור על הצורך המיידי לאפשר יבוא מוצרי מזון והיגיינה, שמאושרים על ידי האיחוד האירופי וצפון אמריקה, ללא בדיקות, אולי רק לתכשירים מעטים בשוליים הנוגעים ממש לבריאות הציבור.
במקביל יש לאפשר יבוא אישי בסכומים גדולים מחו"ל, שיתחרו מעשית ביבואנים וביצרנים מקומיים המעלים מחירים. היבוא האישי יתאפשר בפטור ממע"מ וממכס, נניח עד 300 דולר למשלוח של עד עשר פעמים בשנה לכל אזרח - הכל תוך כדי אטימת אוזניים של לוביסטים בעלי עניין.
עסקת חבילה, שבמסגרתה מפחיתים את נטל המס לבעלי השכר האמור, מגמישים את היבוא באמצעות צמצום דרסטי של סמכויות משרד הבריאות ומכון התקנים ומגבירים את היבוא האישי, תביא לפחות לחצים אינפלציוניים ותאפשר מיתון של העלאות הריבית על ידי בנק ישראל - ריבית שפוגעת לא רק בנוטלי משכנתאות, אלא במשק כולו, בצמיחה הכה חיונית לחוזקו של המשק הישראלי מול האיום האיראני.