1. בורח מבשורה
שני אירועים התרחשו השבוע: האחד אסטרונומי התלוי בגרמי השמיים - והוא היום הקצר בשנה, שחל שלשום. היום הקצר אילץ את מרכיבי הקואליציה לשים רגל על הגז ולרוץ קדימה בקידום חקיקת בן גביר ודרעי, עוד לפני הדלקת נרות חנוכה.
רוצים הוכחה? יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני זימן לתחילת השבוע ישיבה לדיון ביוקר המחיה במשק. מה יותר חשוב מזה? ראשי התעשיינים הוזמנו והכינו מצגות יפות. אלא שברגע האחרון, ועם כל הכבוד ליוקר המחיה, גפני הודיע על ביטול הישיבה בשל הצורך לרוץ להצבעות בכנסת.
האירוע ההזוי השני היה ישיבה שהתקיימה השבוע באגף התקציבים באוצר עם השר המיועד בצלאל סמוטריץ'. נזכיר שאין ממשלה, ושהוא עדיין לא נכנס לתפקיד, וגם אחרי שייכנס - הוא ייפרד ממנו בעוד שנתיים (בגלל הרוטציה).
למרות זאת, הוא קיבל סקירה ודן בנושאי תקציבים, סדרי עדיפויות, אתגרי המשק הישראלי ועוד. נראה כיצד תשתלב האמונה הכלכלית "יותר תורה, יותר צמיחה ושפע כלכלי" עם עמדת כלכלני האוצר. מבחינתם, הצמיחה תגיע עם יותר לימודים, יותר שילוב חרדים בעבודה, יותר הייטק ויותר מסים.
סמוטריץ' אינו השר המיועד היחיד שבאורח מוזר נכנס לתפקיד עוד לפני שהוקמה הממשלה. השר השני ב"צמד הליצנים", כפי שכונו על ידי השר היוצא אביגדור ליברמן, הוא איתמר בן גביר.
האחרון משתתף מצד אחד בדיונים בכנסת על עתיד המשטרה, ומזמין את מפכ"ל המשטרה לבת מצווה של בתו ולהדלקת נר בכותל כאילו הוא אחד מוותיקי שירות הביטחון. מצד שני, הוא חותר תחתיו כאילו שכח את אמרת חז"ל "דרך ארץ קדמה לתורה". האירוניה מאיימת להתאבד.
ודווקא בממשלה שעדיין לא הוקמה, שבה מתחילים לתפקד שני החלוצים הקיצונים, עדיין לא ברור מי יהיו שרי הממשלה מטעם הליכוד. חוץ מהתפקידים "הלא כלכליים" כמו יו"ר הכנסת, שר המשפטים או שר החוץ, קיימים תפקידים כלכליים לא מאוישים בעלי חשיבות עליונה.
מדובר בשר התחבורה, שר התעשייה והכלכלה, שר האנרגיה, יו"ר ועדת הכלכלה, וכמובן בתיק האוצר שכבר אויש. המועמדים לתפקידי שרים מסתובבים כמוטרפים, וייאלצו להמתין עד לרגע האחרון כדי לדעת במה זכו. במצב זה אין סיכוי שאחד מהם - או אפילו בנימין נתניהו - יצייץ בנושא יוקר המחיה שכל כך היה קרוב ללבו במערכת הבחירות.
בכל מקרה, הרוטציה המסתמנת במשרדי הממשלה תמנע כל אפשרות לתכנון לטווח ארוך. כך יצא שסמוטריץ', שביקר השבוע באוצר, יהיה מסוגל בקושי לאשר את תקציב 2023 (ואולי את 2024) וללכת הביתה. אריה דרעי, שאמור להחליפו בעוד שנתיים, ייכנס וישנה את סדר היום.
כך יוצא שנושאי יוקר מחיה סופר־חשובים, שהובטח לפני הבחירות כי יטופלו על ידי לא אחר מאשר נתניהו, נזנחו ונשכחו. כך יוצא שכל העולם הכלכלי והעסקי נלחם נגד התייקרות של 8.2% במחירי החשמל - ורק נתניהו, שיש לו מילה בנושא, נעלם. הרי הוא עסוק ברוטציות.
כך גם יוצא שמחירי הבנזין יעלו בעוד שבוע, אף שלפני הבחירות נתניהו התחפש לבעל מכונית המתדלק את רכבו בתחנת דלק בבנזין יקר. העיכוב בהקמת הממשלה ימנע מרשויות מקומיות לבקש חריגה מהתעריפים (העלאה או הורדה), ואלה יעלו בתחילת ינואר ב־1.4%.
אני כבר לא מזכיר את הבטחת חינוך חינם לבני 0־3. נתניהו, המודע היטב לתוצאות השפעת תעלוליו הפוליטיים על יוקר המחיה, אינו מוטרד מכך, כי תמיד יוכל לטעון שההתייקרויות לא נפלו במשמרת שלו.
ההקפאה, אם תהיה, תתרחש לאחר שהסוסים כבר נמלטו מהאורווה ועדיין לא הספיקו לחזור אליה. בינתיים שיטת הרוטציה, שהיא מלאכת מחשבת של הפרד ומשול, עובדת מצוין. אם היא עובדת כל כך טוב בקרב שרי הממשלה, אז מדוע שלא לשנות את שיטת הבחירות ולהחיל רוטציה בין האופוזיציה לקואליציה הנוכחית: שנתיים ימשלו הליכוד ונתניהו ושנתיים יש עתיד של יאיר לפיד.
2. אניגמת מחירי הדיור
אחת התעלומות שליוו את מדד נובמבר, שפורסם בדיוק לפני שבוע, הייתה כיצד למרות הנתונים של הירידה החדה במכירות הקבלנים, צניחה בהיקף המשכנתאות וצלילה במספר המבקרים במשרדי המכירות של הקבלנים ואצל מתווכים, מחירי הדירות לא רק שאינם יורדים, אלא גם ממשיכים לעלות.
אם חודש קודם, מדד הדיור עלה בחישוב שנתי ב־19.8% וכולם חשבו שמדובר ברעידת אדמה, הרי שבשבוע שעבר התברר שהמחירים התייקרו בממוצע ב־20.3% ברמה שנתית, וזה כבר צונאמי. אבל נתון שפורסם השבוע מסייע לפזר במעט את סימני השאלה.
אם במחצית 2022 ובסוף 2021, מספר התחלות הבנייה היה הגבוה ביותר, ברבעון השלישי של 2022 התהפכה המגמה. נתוני הלמ"ס מראים כי מספר הדירות שבנייתן החלה עמד על 14.7 אלף לעומת 17.3 אלף ברבעון השני ו־19.3 אלף דירות בראשון. גם אם מנהל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט יציף את השוק בקרקעות במחירי סוף העונה - זה לא יעזור. הקבלנים איבדו את תאבון הבנייה.
התובנה הראשונה מכל אלה היא שקבלנים ערים למצב ולירידה בביקוש ומצמצמים את התחלות הבנייה. הם אינם באמת יודעים מה יהיה מחירה של דירה בעוד שלושה חודשים, חצי שנה או שנה, ולכן לא רוצים לקחת סיכון ולממן את עצמם כבר כעת בריבית גבוהה.
גם הקונים המייחלים לירידת מחירים, כמו חקלאי לגשם הראשון, יושבים על הגדר - מה שמקטין דרמטית את מספר הדירות הנמכרות. לפני שאמשיך, טיפ רלוונטי קטן, חיובי לקוני דירות: הפטור ממס רכישה על דירה ראשונה יורחב בתחילת 2023 ל־1.9 מיליון שקל, בזכות האינפלציה.
כלומר, קוני דירה בסכום זה פטורים ממס רכישה, שעלול להגיע לאלפי שקלים. הפטור ממס על השכרת דירות יעלה מסיבה זו ל־5,500 שקל לחודש. מי שגובה יותר, ייאלץ לשלם מס רגיל של 10%.
הלאה. אז איך למרות הכל המחירים ממאנים לרדת? ובכן, חלק מהקבלנים נושמים עדיין מעל המים בזכות מלאי המזומן שבידם שנצבר בשנות השפע. חלקם מתבצרים בעמדתם ולא מורידים מחירים, אבל מפתים קונים באמצעות פריסת תשלומים נוחה או מטבח חינם.
לבסוף, צריך לזכור שהסטטיסטיקות מדברות על ממוצע, ובחלק מהאזורים (במיוחד בדרום) המחירים החלו לרדת ועוד איך. בסופו של דבר, הכלכלה תנצח, גם אם זה ייקח עוד חודש, חודשיים או שלושה חודשים.
גם בבנק הפועלים השתאו השבוע לנוכח התופעה החידתית. הם, שנחשבים לאחד מספקי האשראי לענף, עדיין משתאים לנוכח התופעה. "היינו מצפים שעלייה של 20.3% במחירים תלווה בעודפי ביקוש ובירידה במלאי הדירות המוצעות למכירה, אולם הנתונים מראים ההפך: באוקטובר נמכרו 2,071 דירות, והיצע הדירות הלא מכורות במגמת עלייה (כ־49 אלף דירות), אז איך הפאזל הזה מסתדר?", תמהים בבנק.
הסבר אפשרי אחד הוא שאי־הוודאות גורמת לצדדים להתבצר בעמדותיהם: קוני הדירות יושבים על הגדר, היזמים לא תקועים עם מלאים גדולים, ולכן המחירים לא מגיבים בינתיים. הסבר נוסף מגיע מעולם הסטטיסטיקה (והוא די נכון). סקר מחירי הדירות מציע תמונה של השוק בפיגור של מספר חודשים.
סביר להניח שמחיר העסקה סוכם כבר מספר שבועות לפני חתימת החוזה, ולכן התמונה היא בפיגור של שלושה חודשים לפחות. ככל שרמת העסקאות נמוכה, הנחות שניתנות על ידי הקבלנים (שלאו דווקא משתקפות במחיר העסקה) עשויות להטות אף הן את המדידה.
בבנק מציינים ש"העלאות הריבית בעולם הביאו מזמן לירידות מחירים במדינות כמו קנדה, ארה"ב, שוודיה ואוסטרליה. הדמוגרפיה בישראל היא אומנם שונה, אבל בכל זאת זה יהיה מפתיע אם לא נראה את המחירים נבלמים ואף יורדים מעט תוך מספר חודשים".
אם כן, קיימת הסכמה כמעט מלאה שמחירי הדיור הם לקראת בלימה, וזה יקרה ב־2023. הבלימה תביא בהמשך להורדת מחירי השכירות ולבלימת עליית מדד המחירים לצרכן. השאלה היא מתי בדיוק המחירים ייבלמו, ועוד יותר מסקרן יהיה לדעת מתי הם יתחילו לרדת.
3. תופעת פימי
כמו בכל סוף שנה, כך גם השנה ייערך מצעד תשואות קרנות ההשקעה המובילות בישראל. כמו בכל שנה, כך גם ב־2022 תתפוס קרן ההשקעות פימי שבניהול ישי דוידי את המקום הראשון. לא רק בישראל, אלא היא תהיה בין המובילות ברמה העולמית, בתשואה ממוצעת העולה על 20%. נשוב ונזכיר כי מדובר בשנת 2022, כשקופות הגמל הסולידיות עומדות לסיים בתשואות שליליות של כ־10% ומדד נאסד"ק גילח כ־30% מרמתו.
אם ניקח שני קצוות של סרגל שבשיאו השלילי נמצאת המילה "חלטורה", בצדו החיובי תהיה קרן פימי, שהפכה מזמן לתופעה. יש הקוראים למניות שמתרוממות לאחר שפימי השקיעה בהן "אפקט פימי". מאז נוסדה ב־1996 השקיעה הקרן ב־99 חברות ועשתה אקזיט ב־67 מתוכן. החברה מנהלת כיום פורטפוליו של 32 חברות, ומתוכן 18 בורסאיות. הקרן מנהלת 50 מפעלים בישראל, 100 חברות בעולם, ומעסיקה 57 אלף עובדים. ניתן לכנות אותה גם תעשיין מצטיין.
הקרן האחרונה, פימי 7, שגייסה כסף לפני כשנה וחצי, מחזיקה בקופתה יתרות נזילות להשקעה של 1 מיליארד דולר. ב־2022 מכרה הקרן את השקעותיה בקבוצת גילת והפיקה רווח של 500 מיליון שקל (כולל דיווידנדים). לאחרונה סיכמה עסקה למכירת השליטה בחברת אינפיניה (נייר חדרה לשעבר) לחברת ורדיס של גיל אגמון ברווח של 1.5 מיליארד שקל. בנוסף, היא הנפיקה בבורסה את חברת ISI, הנסחרת לפי 950 מיליון שקל, פיצלה את חברת אמת מחשוב ומכרה חלק ממניות אורביט תוך מימוש אופציות שבידה.
גם בתחום ביצוע העסקאות היו לא מעטות כאלה. הבולטות שבהן היו רכישת 85% מחברת עשות אשקלון מידי אלביט ב־83 מיליון דולר, ורכישה מהארי גרוס את רשת בתי האבות עמל ומעבר, העוסקת בתחומי הסיעוד והסיוע לפגועי נפש ולילדים בסיכון.
כשקראתי על העסקה הרמתי גבה, אבל התברר שמדובר ברשת המגלגלת מחזור של 1.4 מיליארד שקל לשנה ותופסת את מקומה של המדינה בטיפול באוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. דווקא תחום זה מהווה את אחד ממנועי הצמיחה החשובים בקבוצה, כמו פתיחת דיור מוגן בפריפריה.
הריבית הגבוהה ב־2022 כמעט לא השפיעה על הקרנות, שכן במסגרת האסטרטגיה של חברת הניהול - הקרן שונאת מינוף. להפך: הריבית הגבוהה עשויה לזמן הזדמנויות למימוש מצד בעלי העסקים שהאשראי חנק אותם.
אז מה סוד ההצלחה? שנאת מינוף אשראי, שהביא את "מניית העם" טבע אל עברי פי פחת, מיקוד עסקי ויישום דקדקני של האסטרטגיה הקובעת שהקרן תשלוט בכל חברה שהיא קונה, תוביל את תהליך ההתייעלות, תשפר את הרווחיות ותמכור אותה בצער אבל תוך סיפוק מהרווח שהפיקה.
אגב, בכל עסקה המתבצעת היא מקבלת בלעדיות ואינו מתחרה מול אחרים. וזאת לא הצלחה של חודש־חודשיים או שנה־שנתיים, אלא יותר מ־25 שנה. חברי הנהלת הקרן מביטים בסקרנות לעבר שנת 2023, והם, בדיוק כמו הנגיד האמריקאי, לא יודעים מה יהיה: האטה, מיתון או אולי צמיחה.
בינתיים פימי רעבה להשקעות חדשות. גלי הפיטורים ב־2023 מעמידים מפעלים בסכנת סגירה. במצב זה הופכת חברת טכנולוגיית להבים מנהריה, שאותה פארט אנד וויטני החליטה לסגור, לאחת הפוטנציאליות.
4. תעשיין מודאג
בימים הקרובים יסיים ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, שלוש שנות כהונה. בחודש הבא הוא ייבחר לתקופת כהונה נוספת, שכן אין מתמודדים מולו. "יכולתי להמשיך כתעשיין פרטי הרחק מהעין הציבורית, אבל החלטתי לפעול למען התעשיינים. מבחינתי, מדובר בשליחות ציבורית חשובה", אומר לי ד"ר תומר.
השבוע הוא אמור היה להשתתף בישיבת ועדת הכספים, אבל זה לא יצא. "הכנתי מצגת של עשר דקות לדרכים לטיפול ביוקר המחיה, והוסבר לי שלא יהיה זמן, כי צריך לשנות את לוח הזמנים בכנסת בגלל החנוכה. בכל מקרה, את מסקנות יוקר המחיה צריך להציג לממשלה החדשה שעדיין לא הוקמה", הוא אומר.
איך אפשר לדבר על צעדים להורדת יוקר המחיה, כשאת גל העלאות המחירים הובילו אסם, שטראוס, תנובה וזוגלובק?
"אני מאוד מקווה שניתן להימנע מהעלאות מחירים נוספות, כי התעשייה קשובה לרחשי הציבור. מחירי חומרי הגלם בתחום המזון האמירו. נכון שבחודשים האחרונים יש ירידה של 25%, אבל מתחילת 2020 העלייה מסתכמת בכ־40%. מדובר בחלק מהמגמה העולמית. אבל הממשלה כן אחראית לייקור החשמל ב־8.2%, לאחר שבעקבות הלחץ שלנו הורדה ההתייקרות במחצית. אחרי החשמל, המים יתייקרו וגם הארנונה, שצמודה לשכר במגזר הציבורי. הציבור יכול לצרוך מוצרי מזון חלופיים, אבל לחשמל, מים וארנונה אין תחליף.
"הממשלה יכולה לשלוט במחירים אלה, ואני מצפה מנתניהו לקיים את הבטחת הבחירות ולהקפיא מחירים. בנושא החשמל ניתן לשנות חלק ממרכיבי המיסוי המשפיעים על המחיר. ישראל היא בראש הליגה של מע"מ על מזון, וממוצע המע"מ על מזון באיחוד האירופי עומד על 9% בלבד. גם השכר עלה מעבר למדד. כל הגורמים הללו גורמים לכך שהשוק בישראל יקר יותר. אפילו ברשת קרפור הודו שמחירי המוצרים בישראל יהיו יקרים ב־27% יותר מצרפת בגלל הבדלי העלויות".
אתה בעצם פוטר את התעשיינים מאחריות ומטיל את הכל על הממשלה?
"יוקר המחיה בפירוש אינו באחריות היצרנים, למעט מקרים יוצאי דופן. על פי הנתונים, היצרנים מכרו לקמעונאים בעשור האחרון מוצרים במחירים הנמוכים ב־7% וזה לא הגיע לצרכנים. רציתי לדבר בוועדת הכספים לא רק על המחירים, אלא גם על בטיחות אספקת המזון.
"אירופה הולכת לעבור חורף קשה, בסין מצמצמים את היקפי הייצור, ואני שומע על מחסור בפניצילין, החיוני למניעת מחלות. מי שלא ידאג לשמור על התעשייה המקומית, יישאר בסוף ללא סחורה. בישראל שמים את תעשיית המזון על המנגל, שלא בצדק. ההאשמות לא יפתרו את הבעיות.
"מול שר האוצר החדש אני מתכוון ליזום עידוד לסביבה תחרותית יותר. אנחנו בקשר רציף איתו, ויש לא מעט תוכניות. חייבים להוריד את המע"מ על מוצרי המזון לרמה המקובלת בשוק האירופי, ויש את הכסף לכך. אני דואג לעתיד המפעלים הקטנים והבינוניים. יש תוכנית לחזק אותם במישור התמיכה הכספית והעלאת פריון".
ואתה מזהיר מחברי כנסת פופוליסטיים הזורקים ססמאות לאוויר על חשבונכם?
"נורא קל להיות פופוליסט, וזאת בעיה לא רק אצל חברי הכנסת. כשאתה לא יודע מה לעשות, או לא רוצה לעשות, אתה לוקח את היצרנים ומאשים אותם, אף שהם בסיטואציה בלתי אפשרית. הכי קל זה להעלות אותם על המוקד. הפופוליזם משחרר קיטור במקום אחד, אבל לא מביא פתרון, אלא מחליש את השוק הישראלי".
אבל אפילו ההסתדרות, שפתחה לאחרונה בקמפיין יוקר המחיה, מאשימה גם את יצרני המזון?
"בגלל ההסתדרות ויוזמות החקיקה מתחילים לדבר על כך שישראל היא מדינה שלא כדאי לעשות בה עסקים. אני מבין שיו"ר ההסתדרות אומר שיקר פה, אבל דורש תוספות שכר לעובדים החזקים. צריך להעלות שכר רק לשכבות החלשות ולעשות את ההעלאות במידתיות. להפסיק לדבר על שכר מינימום, אלא על הכנסת מינימום. אני לא שומע איפה הדאגה של ההסתדרות לנכים ולקשישים, ששם לא מדברים על העלאות. לצערי, יש הרגשה שמשתמשים בהם כדי לסחוט העלאות לחזקים.
"אם ההסתדרות דואגת באמת לחלשים, צריך להעלות שכר רק לאלה שמרוויחים מעט. אבל זה לא יקרה, כי ההסתדרות מייצגת את החזקים. אני מקווה ששר האוצר החדש יהיה קשוב לעם ולא לחזקים. במקביל צריך גם לשנות חלק מחוקי העבודה הדרקוניים.
"יו"ר ההסתדרות לא נלחם על מחיר החשמל, כי חלק מהפתרונות באים על חשבון חברת החשמל והוועדים. גם לא תשמע אותו נלחם נגד מחירי המים או הארנונה הצמודה לשכר במגזר הציבורי. צריך בכלל לשאול מאיפה מגיעים עשרות המיליונים לקמפיין יוקר המחיה של ההסתדרות. חייבים להגיד לארנון בר־דוד, יו"ר ההסתדרות, עד כאן. התבלבלת".
מה דעתך על מכתב ההייטקיסטים, ומדוע לא הסכמת לחתום עליו?
"אני בהחלט חושב שישראל חייבת להיזהר במעמדה הבינלאומי, כי יש לזה השפעה על סיכון ההשקעה בהייטק. אני מבין את הדאגה בענף, אבל סירבתי לחתום, כי אני לא חושב שזה הפתרון. אם מישהו חושב שהבית בוער, אסור לפזר לידו נפט. המכתב עלול לגרום ליותר נזק מתועלת ועלול לקדם חרם השקעות על ישראל. צריך קודם כל לתקן מבפנים. יש דרכים אחרות להיאבק, וחוץ מזה אני לא מאמין שהבית כל כך בוער. המכתב גם יוצר מציאות חדשה, ובעקבותיו עלול להיווצר כדור שלג".
בנק ישראל יעלה שוב את הריבית בתחילת ינואר. מה עמדתך?
"בנק ישראל היה צריך להעלות ריבית מלכתחילה במינון נמוך יותר. הריבית הגבוהה פוגעת בזוגות הצעירים ואינה עוצרת את המחירים, שעולים לא מעודף ביקוש אלא מגורמים חיצוניים כמו מחירי הסחורות. הנגיד עלה עם הריבית מהר מדי וגבוה מדי, וניתן היה לחסוך לפחות חצי אחוז ממנה. עסקים שעבדו בסביבת ריבית אפסית לא התכוננו והם חשופים בהלוואות. המיתון העולמי עלול לפרק עסקים.
"האינפלציה בישראל היא לא נוראית. מדד מחירי המזון הוא בין הנמוכים ביחס לעולם. ההתייקרות נובעת מגורמים חיצוניים שלא יושפעו מהעלאת הריבית. אני קורא לנגיד לקחת פסק זמן מהעלאת הריבית בשלושת החודשים הקרובים ולעצור את העלייה. אני מקווה שהוא יתאפק, גם אם המדדים הקרובים יעלו".
מה הפתרון שאתה מציע לבעיית מחירי הדיור?
"הפתרון המוחלט הוא הגדלת היצע והיקף התחלות בנייה, שעלו במקצת בשנה האחרונה. חלק מעליית מחירי הדיור תיעצר גם בגלל עליית הריבית. בתל אביב ובמרכז קנו הייטקיסטים דירות על בסיס אופציות שקיבלו כשהיו 'עמוק בתוך הכסף', אבל ההתרסקות בענף גרמה למחיקת שווי. אני מקווה שבזכות טיפול שורש של רשות מקרקעי ישראל, בשנה הקרובה נראה עצירה ואולי אף ירידת מחירים".
בטכנולוגיית להבים פיטרו מאות עובדים. לאן הולך המשק מבחינת התעסוקה?
"אם המצב במשק לא ישתנה, המגזר הפרטי הולך להצטמצם, ואני מצפה שזה יקרה גם במגזר הציבורי. עוד לא הגענו למיתון העולמי, אבל אנחנו רגע לפני מיתון. הפיטורים מתרחשים בכל הענפים, ולא רק בתעשייה אלא גם במסחר ושירותים. בחודש וחצי האחרונים כבר פוטרו עשרות אלפי עובדים. אנחנו הולכים ב־2023 לגל פיטורים של 100־200 אלף עובדים, שיקרה אם לא יימצא פתרון שורש לעידוד התעסוקה והתעשייה. השמן מהמגזר הציבורי חייב לרזות ובדחיפות, ולא - כולנו נשלם".