מאז פרוץ המלחמה באוקראינה בפברואר 2022, משבר האנרגיה העולמי הולך ומחריף. טלטלות בשוקי הנפט והגז לצד תנודתיות בשווקים הפיננסיים הגלובליים פוגעות במערכות האנרגיה, הכלכלה והמסחר הבינלאומיות ומשפיעות על כל מדינות העולם. מעבר לעליית מחירים ולהתפשטות האינפלציה, השלכותיו של משבר האנרגיה מובילות להחמרת משבר האקלים ולהעצמת המשבר התזונתי, בעיקר במדינות המוחלשות באפריקה, כפי שעולה מדוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה.
כבר עתה ברור שמאבקו של פוטין שינה לעד את פני אירופה ואת מפת היחסים והאינטרסים בזירה הבינלאומית. החמרת הסנקציות שהוטלו על מוסקבה, הקיצוץ באספקת הנפט והגז הרוסיים למדינות אירופה והזינוק החד במחירי האנרגיה, פגעו קשות בקשרי הסחר ביניהן וספק רב אם אלה יחודשו בתום המלחמה.
יתרה מכך, מהלכים אלה מובילים להיווצרותם של אינטרסים אסטרטגיים וכלכליים חדשים הצפויים להשפיע על מאזן הכוחות העולמי. מדינות האיחוד האירופי תרות אחר מקורות אנרגיה חלופיים ופועלות לביסוס קשריהן עם מדינות עתירות משאבים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, ובהן אלג'יריה, עיראק, סעודיה וקטאר. רוסיה, מנגד, מגבירה את ייצוא הנפט שלה להודו, סין וטורקיה ובמקביל פועלת לביסוס אחיזתה באפריקה.
מדובר בתהליכים משמעותיים המתחוללים בזירה הגיאופוליטית. כאלה המשקפים את החרפת המאבק הבין־גושי והעימות האסטרטגי בין רוסיה והמערב על אזורי שליטה ודומיננטיות אנרגטית בעולם.
פלישת רוסיה לאוקראינה, שהמחישה יותר מכל את תלותן של מדינות האיחוד האירופי במוסקבה, יצרה גלי הדף עצומים על הכלכלה העולמית. לצד תנודות בשוקי האנרגיה, היא השפיעה לרעה על שוק הסחורות, גרמה לטלטלות עזות בשווקים הפיננסיים ופגעה במומנטום הצמיחה העולמית. הימשכות המאבק והקצנתו אף גרמו להתייקרות תעריפי הדלק והחשמל לצד מחסור חמור בחומרי גלם ומזון, בדגש על דגנים המיוצרים באוקראינה וברוסיה (חיטה ותירס). כמו כן, לא מעט שיבושים נוצרו בתהליכי הייצור והאספקה, לצד התייקרות עלויות השינוע וההובלה הבינלאומיות.
כל אלה מובילים לעליית מחירים כוללת ולהתפשטות האינפלציה, שגורמת להתגברות המצוקה הכלכלית־חברתית הפוגעת בעיקר במדינות המוחלשות באפריקה וברחבי העולם. דוח עדכני שפרסם פורום האנרגיה העולמי (IEF) מראה כי הביקוש לגז טבעי ונפט צפוי להתחזק בעיקר נוכח החורף האירופי, וכי מחירי האנרגיה עלו בממוצע בכ־50% במהלך השנה החולפת לעומת 2021, בזמן שמחיר הגז הטבעי עלה פי עשרה לעומת 2020.
בתוך כך, עליית מחירי המזון והאנרגיה מובילה להחרפת ממדי העוני בקרב עשרות מיליוני משקי בית ברחבי הגלובוס. מנתוני הבנק העולמי עולה כי המלחמה החמירה את השילוב הקטלני המתקיים בין משבר כלכלי, משבר תזונתי ומשבר אנרגטי המתחולל כיום ב־81 מדינות בעולם שבהן מתגוררת אוכלוסייה של 323 מיליון איש בתנאי עוני ורעב קיצוניים.
שימוש בשפת הכוח
מנגד, קיצוץ חד של 90% שביצעה רוסיה באספקת הגז למדינות האיחוד, הצפויה להיפסק לחלוטין, יצר מומנטום לשינוי אסטרטגי־גלובלי בקרב מדינות רבות בעולם לרבות ארה"ב, סין והודו, המאמצות מדיניות אנרגטית חדשה ובטוחה יותר. כזאת שתכלול שימוש במגוון רחב של מקורות אנרגיה חלופיים ועצמאיים (כגון הקמת מתקני גז נוזלי ואנרגיה גרעינית) ופיתוח טכנולוגיות המבוססות על אנרגיה ירוקה (כגון מכוניות חשמליות ופאנלים סולריים), לצד הפחתת פליטות גזי החממה וצמצום השימוש בדלקים מזהמים.
מהלכים אלה אמורים לסייע לאירופה להתמודד עם מיתון עמוק שאליו היא צועדת בשנה הקרובה ולהפחית את הביקוש העולמי לפחם, גז טבעי ונפט במהלך העשור הקרוב. ג'וזף בורל, שר החוץ של האיחוד האירופי, אף הכריז השבוע כי לא זו בלבד שהסלמת המאבק מחדדת את העימות האידיאולוגי מול מוסקבה, אלא שמדינות אירופה "חייבות ללמוד לדבר בשפת הכוח" ולהפנים כי עליהן להיגמל לחלוטין מתלותן בנפט וגז רוסי.
ואכן, את מקומה של מוסקבה שסיפקה עד כה 45% מתצרוכת הגז וכ־35% מתצרוכת הנפט האירופית, תופסות מדינות במגרב ובמזרח התיכון. אלג'יריה, יצואנית האנרגיה הגדולה בצפון אפריקה המייצאת כ־83% מהגז שלה לאירופה, חתמה על הסכם לאספקת נפט וגז טבעי לאיטליה וצרפת בהיקף של 4 מיליארד דולר. בנוסף, מדינות האיחוד מייבאות גז נוזלי מארה"ב ומקטאר, וכן נפט מעיראק, לוב וערב הסעודית. בעניין זה פורסם לאחרונה כי איחוד האמירויות חתמה על הסכם לאספקת גז נוזלי לגרמניה וכי היא משקיעה 150 מיליארד דולר בייצור מתקני נפט האמורים לספק בתוך חמש שנים כ־5 מיליון חביות ביום, שיפצו על הנזקים בעקבות המלחמה באוקראינה.
לא בכדי המאבק באוקראינה, הנחשב למשבר הגיאופוליטי החמור ביותר מאז 1945, מוביל לניתוקה של רוסיה מאירופה. השתלטותה על תשתיות האנרגיה האוקראיניות ובעיקר על מצבורי הליתיום שבמזרח ובדרום אוקראינה, והשימוש הציני שהיא עושה במקורות האנרגיה כ"נשק גיאופוליטי" הם חלק ממאמציה כמעצמת אנרגיה גלובלית לפגוע בארה"ב ובמערב ולבסס את כוחה בזירה הבינלאומית. התבוננות על מהלכיו של פוטין מראה כי בנוסף לתגמולים שרוסיה מקבלת לאחרונה בעבור אספקת נפט לסין והודו (שקנתה ממנה כמות שיא של 1.2 מיליון חביות נפט ביום בחודש דצמבר), היא העמיקה במשך שנים את אחיזתה באפריקה, תוך ניצול המשאבים העצומים הטמונים בעיקר בסודן, במאלי וברפובליקה המרכז־אפריקאית.
משאבים אלה, בדגש על הזהב הסודני, מאפשרים לרוסיה לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות לצורך מימון מכונת המלחמה שלה, כשהידוק קשריה עם מדינות היבשת אף מסייע לה לרתום אותן לצדה. לא בכדי 26 מתוך 54 מדינות אפריקניות סירבו לגנות את רוסיה ומאבקה. מקורות שונים מעידים על כך שמאז סיפוח קרים ב־2014, הפעיל פוטין באופן שיטתי ומכוון את "קבוצת ואגנר" – צבא פרטי של שכירי חרב בעל פעילות ענפה ברחבי העולם ובאוקראינה – לצורך הברחות בין היתר של מתכות יקרות מרחבי אפריקה, לטובת מימון המלחמה.
רוסיה בהובלת פוטין הבריחה מסודן באופן לא חוקי מאות טונות של מטילי זהב המוחזקים בבנק המרכזי שלה. לאחר שהשתלטה על שוק הכרייה הסודני, היא הגדילה מאז 2010 פי ארבעה ויותר את כמות הזהב שלה, כשבשנת 2020 היה ברשותה יותר זהב מדולר אמריקאי. אם לא די בכך, מקורות סודניים בכירים דיווחו כי מדי שנה מוברחים למוסקבה כ־30 טונות זהב, ובחודש מרץ האחרון הגיע שוויין ל־630 מיליארד דולר.
לנוכח זאת, אין ספק כי המלחמה באוקראינה, ובכלל זה משבר האנרגיה העולמי שנוצר, משקפים את השפעתו ההרסנית של פוטין, וכן את היקף המשאבים והמאמצים העצומים המושקעים במאבקו במערב. לצד זאת, חשיבותו הרבה של המשבר האנרגטי נובעת מכמה גורמים ונסיבות.
ראשית, המשבר גרם לממשלות המערב, למדינות האיחוד ולארה"ב להתאחד כגוף קולקטיבי המשתף פעולה נגד פוטין, וזאת על אף המחלוקות והפערים האסטרטגים הקיימים ביניהן.
שנית, הוא הוביל לניתוק התלות המוחלטת של הגוש האירופי בנפט ובגז הרוסיים ואף חידד את בידולה של רוסיה מהיבשת.
שלישית, המשבר מהווה טריגר שהאיץ את המומנטום שנוצר לשינוי המדיניות האנרגטית בקרב רבות ממדינות העולם. אימוץ מדיניות אנרגטית חדשה, הכוללת בין היתר הפחתה משמעותית בשימוש במקורות אנרגיה מזהמים, עשוי לסייע רבות בהתמודדות עם משבר האקלים.
התבוננות כוללת מראה כי מדינות המערב ממלאות תפקיד מפתח במאבקן המשותף על עתיד האנרגיה והכלכלה העולמית. שכן במציאות הכאוטית רוויית האתגרים שבה אנו חיים, המאבק איננו מתנהל רק נגד פוטין או נגד המחסור בנפט ובגז הרוסיים. מדובר על עתיד הסטטוס קוו והסדר העולמי החדש שנוצר בזירה הבינלאומית.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה ולמשברים בינלאומיים
[email protected]