פינוי המאחז אור חיים, שהוקם באופן לא חוקי לזכרו של הרב חיים דרוקמן, והוויכוח הפוליטי שהתפתח בתוך הממשלה בעקבותיו, אינם מבטאים רק מאבקי אגו בנוגע לסמכויות ביהודה ושומרון. מדובר בוויכוח מהותי, המבטא שני קטבים שונים לחלוטין של תפיסות ואסטרטגיות בתוך הממשלה.
זוהי רק יריית פתיחה, המבשרת את המשברים שבדרך. הסיכוי כי ימומשו ההסכמים הקואליציוניים בנוגע ליהודה ושומרון, כפי שנחתמו לדרישת השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', הוא קלוש, וקשה לראות איך ההתחייבויות בהסכמים יעמדו במבחן המציאות. העימות סביב המאחז גם מראה כי הממשלה הרבה פחות יציבה פוליטית ממה שנוטים לייחס לה.
שר הביטחון יואב גלנט כבר הבהיר כי לא יאפשר פגיעה בגבולות גזרת האחריות של צה"ל ופיקוד המרכז כריבון בשטח. סמוטריץ', מנגד, דורש בתוקף כי הסכמים שחתם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כולל העברת הסמכות על המינהל האזרחי לידיו, יכובדו. אלא שההנחיה שהוציא למתאם פעולות הממשלה בשטחים לעצור את הפינוי הייתה חסרת משמעות. שכן, הסמכות לקבלת ההחלטות מצויה אצל מפקד פיקוד המרכז, הרמטכ"ל ושר הביטחון. זהו ציר פיקודי היררכי, ובאמצעות פינוי המאחז שלשום הועבר מסר לסמוטריץ' שהוא אינו חלק ממנו.
נתניהו, אם נשים בצד את הסתבכותו המשפטית ואת המהפכה שמקדם בשמו שר המשפטים יריב לוין, רוצה להתמקד בהתמודדת מול איראן, בשימור ובשיפור היחסים עם הממשל הדמוקרטי בארה"ב, בהידוק הבריתות עם מדינות הסכמי אברהם ובניסיון להתקדם להסכם היסטורי עם סעודיה.
גלנט שותף לקו זה, וגם הוא רוצה לנקוט מדיניות פרגמטית, מקצועית ועניינית. בכל הנוגע ליהודה ושומרון השניים מבקשים לנסות ולשמור על יציבות ולהימנע מפעולות חד־צדדיות, שעלולות לסבך אותנו בעימות עם האמריקאים או בהסלמה ביטחונית נוספת ביהודה ושומרון. כל זאת, תוך פגיעה באינטרסים החשובים יותר של ישראל, כפי שנתניהו וגלנט רואים זאת. שינויים במצב הקיים באיו"ש, למרות החתימה על הסכמים קואלציוניים חסרי תקדים, אינם חלק מהמדיניות של נתניהו וגלנט.
לעומת זאת, מבחינתם של חברי הקבינט סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, יהודה ושומרון זה הביזנס המרכזי שלהם. את שניהם תשמעו פחות מדברים על המערכה מול איראן ועל חשיבות הקשר עם וושינגטון. את ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו הם מבקשים למנף להישגים היסטוריים עבור ההתנחלויות.
אלא שמבחינת נתניהו וגלנט, הקמת מאחז בלתי חוקי בעיצומו של הביקור של ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, היא תקיעת אצבע בעין - והצבת מכשול שלא ניתן לצאת ממנו טוב.