למחאה הדמוקרטית לא תהיה תוחלת אם לא יתקיימו בה תנאי בסיס גם להמשך המומנטום וגם לסיכוי להצליח: כסף, מנהיג וציבור נחוש וצייתן.
בהנחה שאין בכוונת המוחים לתפוס את השלטון באמצעות צה"ל וארגוני המודיעין והביטחון (על פי שמות ותפקידי המוחים במיל. ובגמלאות ניתן להבין את רוח הארגונים שמהם הם באים), אזי הדרך היחידה והנכונה עוברת דרך שכנוע ציבור שמחוץ למצביעי ממשלת השינוי. את אלה ניתן לשכנע רק באמצעות שיווק אגרסיבי של נזקי הטירוף הממשלתי שאמורים לפגוע בהם.

התנאי הראשון, כמעט ההכרחי, לקמפיין המוני יעיל הוא כסף גדול. לא פשוט לשכנע את אותו ציבור, שבחלקו הגדול לא טרח להצביע. אם הקמפיין ינוהל בגדול לא רק תקציבית אלא גם רעיונית – אולי ניתן יהיה להגיע לשוליים הימניים, ולנסות להעבירם מהצבעה מונעת רגש אל הצבעה מונעת חשיבה.

לא ברור עד כמה ניתן לסחוף גם מיליון ערבים שיצאו או הוצאו מחוץ למעגל המוחים, כך שמדובר בהימור ובסיכויים בעייתיים - כמעט כמו ניסיון להעביר את אוהדי הפועל למכבי. במקרה של מימון המחאה, אלה לא קשרים בין הון ושלטון לצורכי רווח, אלא הון נגד שלטון - במחאה על חיסול הדמוקרטיה לטובת דיקטטורה דתית־לאומנית. להבדיל מהליכוד או מש"ס - שם אין כל מניעה להנהיג אם אתה עבריין, או לפחות נאשם - הנהגת המחאה חייבת בסוג של שריון אישי וציבורי כנגד מטחי הרעל והפרובוקציות הצפויים נגד כל מי שמסומן כמנהיג.

וזהו התנאי השני והעיקרי. מנהיגות. מאחר שלא ניתן במסגרות המחאה "לבחור" מנהיג והנהגה, אזי אין ברירה ואלה יהיו בעלי המאה ש"יציפו" את ההנהגה. מנהיג, טריבון עממי סוחף, נעשה כזה לא רק בגלל ה"מנהיגות" שבו אלא גם ואולי בעיקר בגלל האורח שבו הוא משווק את עצמו לקהל מטרה. תנו לאדם בעל בעירה אישית בטמפרטורה נכונה את אביזרי הפולחן, את שיירת השרד, את פמליית כלבי הדשבורד ואת הנחות הסלב בסגנון "אז־מה־אם־הוא־נאשם־בשוחד" - ויש לכם מנהיג מורם מעם, רצוי עם שיהיה עיוור וצייתן למול תעשיות הרעל.

עם אבי חימי הם הצליחו משום שעסקי סקס ומשפחה בחברה שמרנית הם מנוף פסילה יעיל. המנהיג לא חייב להיות רק כזה שעונה על דרישות השוק, אלא שביכולת הציבור שאותו הוא מייצג לעמוד מאחוריו בכל תנאי. את ההתייפייפות בקוד המוסרי של אמא תרזה ניתן לאפסן עד שתבוסס כאן דמוקרטיה אמיתית.

להבדיל מהקהל השבוי הימני, זה שבשמאל גם בררן וגם ספקן, מה שמגדיל את הצורך במנהיג שיש בו תכונות מוכחות שהן מעבר לגינונים חיצוניים. כשהמשיח הזה יגיע, יש לקוות שתלווה אותו המיה המונית, באש ובמים. הפגנת הגשם הגדולה בהבימה הייתה דוגמית, אבל המציאות עלולה להיות הרבה יותר קשוחה.