1. הבזאר הגדול
תקציב המדינה ל־2023/24 שאושר בדיוק לפני שבוע על ידי הממשלה מתיימר להיקרא תקציב. בפועל, מדובר באסופת רעיונות פיננסיים עם מספרים באוויר שלא ברורה היתכנותם. קרקס על הקרח זאת הגדרה טובה. המספרים, על כל פנים, הם על הקרח.
ספר תקציב נורמלי, הכולל את סעיפי ההכנסות וההוצאות המדויקים, עדיין לא פורסם. למרות זאת, שרי הממשלה כונסו בחופזה ערב כניסת השבת האחרונה בגלל רצונו של בנימין נתניהו לעמוד בכל מחיר בלוחות הזמנים. כל סטייה של לו"ז אישור התקציב עלולה הייתה להסתמן כלבנה הראשונה בקריסת חומות ירושלים. התקציב לשנתיים אושר רק מסיבות פוליטיות, כדי לשדר יציבות והמשכיות. הוא נועד לשדר לחברות דירוג האשראי "שהכל בסדר".
נציגי חברות הדירוג, ובראשן פיץ', הגיעו השבוע לישראל. הם חפרו ושאלו שאלות מציקות בנוגע לרפורמה המשפטית והשפעתה את כל גורמי המקצוע בבנק ישראל, במערכת הבנקאית וגם את ההייטקיסטים. נתניהו מקיים איתם בימים האחרונים שיחות קדחתניות כדי להרגיע. הנחת העבודה בממשלה היא שכשיש תקציב הם יכולים לישון בשקט, אבל בפועל הם אמורים להיקלע לנדודי שינה.
נציגי פיץ' שלפו בשלב הראשון כרטיס צהוב, עם נורת אזהרת מהבהבת לגבי השלכות הרפורמה המשפטית, אך הותירו את דירוג האשראי ללא שינוי. אם המצב לא ישתנה משמעותית עד הקריאה השלישית, הכרטיס האדום יישלף ללא היסוס.
בינתיים, הנחות העבודה בתקציב נדיבות עד כדי הזויות, ותחזית גביית המסים (בוודאי לשנת 2024) רחוקה מהמציאות. הגבייה תושפע לרעה מקריסת הכנסות ממיסוי הייטק, מצניחה מהכנסות מיסוי נדל"ן ומהירידות בבורסה. רק עיזה עיוורת או מגיד עתידות בדימוס מסוגלים להתיימר במצב זה לחזות את היקף ההכנסות ממסים בשנתיים הקרובות. המינימום הנדרש הוא קצת שמרנות והצנע לכת. הכלכלנית הראשית באוצר אכן הזהירה מהשלכות הרפורמה על גביית המסים. אז הזהירה.
לא ברור איך הנגיד הזהיר פרופ' אמיר ירון נותר אדיש לנוכח הנחות העבודה המטורללות. סביר להניח שאת תשובתו הוא ייתן באמצעות המדיניות המוניטרית, שמשמעותה העלאה נוספת בריבית בתחילת אפריל. למרות זאת, נתניהו ובצלאל סמוטריץ' מתעקשים שהרפורמה המשפטית תעשה רק טוב לכלכלה. אנחנו מחכים.
אלא שבינתיים הטבלה אינה משקרת: מדד מניות ת"א 35 איבד בפברואר 3.5%, איגרות החוב איבדו 3%, והדולר התחזק בפברואר ב־5.6% לעומת השקל. למעט הפגיעה ביוקר המחיה (שנרגיש במדדים הבאים), התשואות השליליות מתבטאות בירידת שווי אפיקי החיסכון ארוכי הטווח בגמל ובפנסיה ב־1.5% בממוצע. ועדיין לא ציינתי את הירידה בצריכה הפרטית, שתצנח בעקבות עליית הריבית.
בשלב זה, אלה תוצאות הרפורמה, והסוף אינו ידוע. הספק מפוקפק לא רע לממשלה המכהנת בסך הכל חודשיים. אלא שממשלת נתניהו מחשבת את קצה לאחור לא רק בגלל הכלכלה, אלא גם בשל שלל נושאים. נהוג לחשוב שרק בשנה הרביעית לכינון ממשלה כלשהי, הצדדים לקואליציה מושכים לכיוון הבייס ומפרקים אותה. הממשלה הנוכחית עלולה לשבור שיא - יסודות בעייתיים כמו עוצמה יהודית של איתמר בן גביר - עלולים לפרקה כבר אחרי ארבעה חודשים.
באורח פלא, מי שהפך למבוגר האחראי בטרלול הזה הוא לא נתניהו או אריה דרעי, אלא סמוטריץ', שמנע מד"ר אבי שמחון, יועצו של נתניהו, לפרוץ את המסגרת ולהגדיל את הגירעון. שר האוצר, שאבחן את נתניהו לפני הבחירות כ"שקרן בן שקרן", התמחה בסחיטתו הפוליטית עד הסוף. לאחר שמונה כשר הביטחון ל"ענייני שטחים", הוא הפך עבור בייס המתנחלים שלו לעץ שלא מפסיק להניב פירות. הוא לא שוכח מעת לעת לקרוץ למגזר החילוני, המכונה בפיו "אחים שלי", כי מבחינתו הוא "הליכוד החדש".
השבוע דאג סמוטריץ' לחשוף בפני התקשורת את נתוני התקציב בצורה מקצועית. ועדיין, הדבר האמיץ המתבקש מצדו היה לומר ביושר: לנוכח אי הוודאות, אין היתכנות לאשר תקציב לשנתיים. בעזרת השם נאשר תקציב ל־2023 בלבד ואחר כך אלוהים גדול. תקציב 2023 כולל, כאמור, סימני שאלה רבים מנשוא, ובתקציב 2024 התעלומה גדולה עוד יותר. המפלגות החרדיות דורשות ויקבלו עוד 2.5־3 מיליארד שקל, ללא התניית לימודי ליב"ה. ליתר חברי הקואליציה יוסיפו 9 מיליארד שקל, כך שהגירעון יהיה גבוה מהנחות העבודה.
עדיין לא ברור כמה יקבל משרד הבריאות ואיך יכוסו גירעונות קופות החולים. כמה הקצו לחינוך חינם, ולאן נעלמה התוספת לשכר החיילים. כלל ההוצאה התקציבית הוגמש, מסגרת ההוצאה גדלה, ולכן הוחלט על קיצוץ של 3% עוד לפני שהתקציב יצא לדרך. לו נייר עבודה כזה היה מוגש על ידי לקוח המבקש מבנקאי הגדלת מסגרת אשראי, הוא היה נזרק מכל מדרגות הסניף. שר התיירות חיים כץ, שלא הגיע לישיבת הממשלה, הסביר את היעדרותו בתירוץ המקורי: "ככהן, אני מנוע מהשתתפות בהלוויה".
2. האוצר של ליברמן
"מעז ייצא מתוק. זאת התחושה שלי". כך אומר לי שר האוצר לשעבר על הטרלול הממשלתי בשבוע האחרון. אביגדור ליברמן מתחמם על הקווים, אבל מבחינתו משחק הקואליציה עדיין רחוק מסיום והוא אינו עולה למגרש.
מה אתה אומר על התקציב והנחות העבודה שלו, ומה הכי מפריע לך בו?
"עד היום באוצר לא יודעים למנות את המקורות והשימושים ומה מתווה התקציב. מדברים על חינוך חינם לילדים, אבל לא אומרים איך. מ־1996 ישבתי בכל ישיבות הממשלה ולא ראיתי שהממשלה מצביעה על דף ריק. פשוט אין חוברת תקציב. אומרים יהיה בסדר, אבל אני לא מבין איך בדרג המקצועי באוצר הסכימו למהלך כזה.
"כל שר יכול רק לנחש מה תקציבו הסופי. יודעים רק לנחש. בזמן שהם מאשרים תקציב, בו־זמנית הם מחליטים על קיצוץ רוחבי של 15 מיליארד שקל. מדברים על כך שתהיה פגיעה בהכנסות המדינה, אבל לא ברור איך העריכו באוצר את ההכנסות ממסים - ולמרות זאת הם הקפיצו את התקציב ב־30 מיליארד שקל ל־484 מיליארד שקל".
אתה טוען שתחזית ההכנסות ממסים אינה ריאלית?
"כשר אוצר אני יודע בוודאות שהיו לנו בעבר שני מקורות הכנסה עיקריים: העיקרי היה ההייטק, שנמצא היום בבעיה קשה ולא משקיעים כספים חדשים. בקרנות ההשקעה לא רק שלא משקיעים, אלא מוציאים כסף - ופתאום רואים זינוק באבטלה בהייטק.
"הבעיה השנייה היא בשוק הנדל"ן. יש ירידה בהכנסות ממכירות נדל"ן. אתה מוזמן להתקשר למנכ"ל רמ"י ולשאול כמה מגרשים הוא מכר מתחילת השנה, ותבין בעצמך את גודל אובדן ההכנסה. יש גם ירידה בהיקף לקיחת המשכנתאות. תאמין לי שלא ברור לי איך נבנה התקציב".
אבל התקציב אושר ונציגי חברות דירוג האשראי אמורים להיות מרוצים.
"האישור לא אומר כלום. ממה שאני רואה כרגע, מדובר בתקציב ישראבלוף נטו. אתן לך שתי דוגמאות: כשר אוצר תכננתי לאשר תוכנית לאומית לבינה מלאכותית לחמש שנים ולהקציב כל שנה מיליארד שקל. הסעיף הזה נעלם מהתקציב ובינתיים מעבירים לפחות 2.5 מיליארד שקל למוסדות חרדיים בלי לימודי ליב"ה. הם מעלים ב־50% את הקצבה לאברך, אישרו תלושי חלוקה של מיליארד שקל לנזקקים והורידו לחרדים את המחיר לתחבורה ציבורית. בקיצור, כל הצעדים הללו לא מעודדים יציאה לעבודה.
"ממה שאני שומע, נתניהו מתקשר אישית לחברות דירוג האשראי כי הוא בלחץ. הוא מתחנן על נפשו. בימים הקרובים יופץ נייר הדירוג של חברת פיץ', ובתנאים הנוכחיים הורדת הדירוג בלתי נמנעת. במצב זה אני מעריך שכדי להתמודד עם המצב הריבית תמשיך לעלות, וזה יקפיץ את יוקר המחיה".
החרדים מחקו כל זכר לפעילות שלך בתקציב, כולל מס משקאות ממותקים, כלים חד־פעמיים ומימון תקציבי ישיבות. האם אתה מתוסכל?
"תקשיב, זאת לא בעיה אישית שלי. הם ביטלו את המס על משקאות וכלים חד־פעמיים וזאת פגיעה באיכות הסביבה. לא פוגעים בי, אלא באיכות החיים שלנו ובמיוחד של החרדים. הם שמחים לפגוע בי, אבל אני לא מתייחס באופן אישי. צריכת כלים חד־פעמיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, וחבל שבקואליציה הזאת לאף אחד לא אכפת".
מה לדעתך הרפורמה החשובה ביותר בתקציב הנוכחי?
"מעבר לרפורמות שהכנתי עוד בתפקידי כשר אוצר ושהוכנסו לחוק ההסדרים, לא ראיתי שום דבר משמעותי מעבר לכך. סמוטריץ' כינס השבוע מסיבת עיתונאים, אבל גם אחרי זה לא הבנתי על איזה רפורמה הוא מדבר. יוקר המחיה נעלם לגמרי".
האם אתה מעריך שהשנה מחירי הדיור באמת יירדו?
"הם כבר התחילו לרדת והייתה התייצבות במחירים בדצמבר. זאת כבר מגמה. בממשלה הקודמת תכננו דירות חדשות, וקבלנים כבר מורידים את מחירי הדירות החדשות. כרגע אין כמעט עסקאות בכלל בגלל הריביות הגבוהות והמחירים יורדים. אנשים הפסיקו לקנות דירות".
האם בדיעבד אתה מצטער על ההליכה עם רע"ם של מנסור עבאס והתמיכה התקציבית בהם?
"ממש לא. אני שלם לגמרי עם עצמי. אתה זוכר את סיפורי מס עבאס שהפיץ נתניהו ושהשופרות שלו הדהדו? נתניהו אישר בדיוק את אותו הסכום - ועד השקל האחרון. אז אחרי כל ההשמצות והגידופים נגד הממשלה שלנו, איך אפשר להאמין לאדם הזה".
כמה זמן אתה מעריך שהממשלה תחזיק מעמד?
"אני מעדיף שלא לדבר על לוח הזמנים לממשלה, אבל כל הסימנים מראים שהממשלה מזדעזעת. מה שרואים הוא שתוך חודשיים הכניסה הממשלה החדשה מדינה שלמה למערבולת ולחוסר יציבות. אבי מעוז פורש. עוצמה יהודית לא הגיעה להצבעה בכנסת. החרדים הודיעו שלא יתמכו בחוק עונש המוות של איתמר בן גביר. יש חילופי מהלומות עם נתניהו. כרגע זה נראה כמו קרנבל שעדיין לא הסתיים.
"בדרך כלל תופעות כאלה מתרחשות מיד אחרי הבחירות לקראת הרכבת הממשלה, ואז יש ניסיון של כל אחד למשוך לכיוון שלו – אבל פה הקרנבל ממשיך. אי אפשר לנהל כך מדינה. אני מקווה שהממשלה תקרוס כמה שיותר מהר".
אתה, כמו דרעי, מכיר את נתניהו יותר מכל פוליטיקאי אחר. מה העצה שהיית נותן לו להיום?
"המלצתי לביבי בנאום שנשאתי השבוע בכנסת להתפטר. מה שקורה איתו היום זה ממש ביזיון. שש קדנציות בתפקיד זה מספיק. הוא חייב לקחת אחריות ולמען המדינה ללכת, בלי שום תנאי. גם בלי עסקת טיעון. ביבי הורג את המדינה.
"אם הוא רוצה פעם אחת לקבל החלטה לטובת המדינה, הוא חייב להתפטר לאלתר. אצלו ואצל משפחתו יש אובדן בושה. הם מנותקים. זה הזוי שבשיא המתיחות הביטחונית וההפגנות, הוא גייס את חברי הקואליציה וראשי משרדו לטפל בהוצאות הדיור, האיפור והתסרוקות של משפחתו".
3. היי דרומה לאילת
"יום אילת", המציין את כניסת השנה ה־75 להקמת העיר הדרומית, נחגג אתמול בכנסת עם נציגי השדולה בראשות ח"כ דוד ביטן וראש העירייה אלי לנקרי. יומיים לפני כן השתתף הנשיא יצחק הרצוג בטקס הממלכתי באום רשרש (היישוב הערבי שקדם לאילת). הקינוח היה מופע של חנן בן ארי. קצת אסקפיזם בימים טרופים אלה מעולם לא הזיק.
עם לנקרי נפגשתי בעבר מספר פעמים. את עבודתו הוא עושה בצורה יעילה, אך שלא כקודמו מאיר יצחק הלוי, הוא פחות תקשורתי.
את השיחה איתו הוצע לי לעשות בפגישה באילת. אלא שהחשש משלוש שעות המתנה בשדה, פלוס הזמן למציאת חנייה, פלוס עלות החנייה, פלוס ההוצאה על מונית משדה רמון לעיר - שברו אותי.
אני לא הראשון שמגלה שנסיעה ברכב פרטי עדיפה, לפחות מבחינת לוח הזמנים והעלויות, על מונית. אבל לך תדע אם עברת בטעות את המהירות המותרת ברולטה המכונה כביש 90 וחויבת בקנס שעשוי להספיק לארבע טיסות הלוך ושוב.
אבל היי, בשבוע שעבר סוכם בישיבת התקציב על הפעלת רכבת "בולט" יפנית לאילת מקריית שמונה בואכה לעיר הדרומית. אשרי המאמין. "הרכבת החדשה היא הכי גדולה שניתן היה לצפות, כך שמדובר בבשורה ענקית לעיר. הגשנו תוכנית לממשלה המתבססת על יתרון יחסי מובהק לעיר שהינה שער למדינות המפרץ ואפריקה. הרכבת נחוצה גם למטענים, ורכבת קליע זו ממש דרמה", אומר לי ראש העיר.
אבל כבר שנים מדברים על רכבת לאילת וכלום לא קורה.
"בשנה האחרונה אנו עוסקים הרבה מאוד בנושא הרכבת ויש התקדמות. ראשית, הדיונים בנושא הרכבת הועברו מהוועדה המחוזית לוות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות), וזה מסר חשוב לצורך קידום התוכנית. בנוסף, בהחלטת הממשלה האחרונה הוקצבו 30־40 מיליון שקל להשלמת תכנון המסילה.
"היום אנחנו רחוקים שנה וחצי בלבד מהשלמת התכנון. לאחר מכן ייערך מכרז לביצוע הפרויקט בהשתתפות חברות מיפן, מסין או מצרפת, והלו"ז ייקבע בהתאם לזוכה. אם הכל ילך כשורה, אז שש שנים מהיום תהיה רכבת לאילת".
בינתיים נוסעים בכביש 90 עם הרבה תאונות, וגם הטיסות לאילת זה לא משהו.
"אנחנו בתוך תהליך השיפור של התוואי. הוקצבו עוד בתקציב הקודם 410 מיליון שקל לפיתוח הכביש מדרום לצפון, דרשתי להשלים תכנון גם מצפון לדרום במקביל - ויש הסכמות. לגבי הטיסות אני מסכים איתך. מי שאחראי לתעריפי המוניות זה משרד התחבורה, והם צריכים לאכוף את ההוראות. לפי דעתי, יש אכיפה, אבל זה לא מספיק.
"האחריות לתפעול השדה היא של רשות שדות התעופה והם מכינים בימים אלה מכרז להפעלת חברת מוניות אחת. בנושא קיצור לוח הזמנים של הטיסות נפגשתי עם שרת התחבורה והצעתי שינוי דרמטי להסדרת הטיסות. שתי חברות שיזכו במכרז יפעילו את הקו בין אילת לנתב"ג כמו אוטובוס, אחת לשנה, בתהליך קצר ומזורז".
תהליך בניית המלונות מתחדש לאחר תקופה ארוכה יחסית של קיפאון. מה הולכים לבנות?
"אילת נמצאת בתנופת פיתוח. אחרי שנים ארוכות שלא נבנו חדרי מלון, נמצאים 1,200 חדרים בהקמה ו־770 ששווקו באמצעות מקרקעי ישראל. הם יהיו סביב הלגונה המזרחית של אילת, שזה המקום העתידי הבא. בנוסף, מתוכננים 2,200 חדרי מלון נוספים וכבר נעשות עבודות פיתוח ב־200 מיליון שקל.
"המשקיעים חזרו להאמין בעיר אילת, וכעת היא תמשיך לצמוח צפונה. על בריכות המלח ושדה התעופה הישן תיבנה שכונת מגורים של 3,500 דירות, וכבר התחיל שיווק. החלק הדרומי של השדה הקודם יהפוך לפארק ענק עם 17 אטרקציות, כולל שוק אוכל. הטרמינל עצמו יהפוך למרכז חדשנות".
ומה עם התיירים? הם לא מגיעים בין השאר בגלל המחירים הזולים אצל השכנים.
"אילת משפרת כל הזמן את המוצר התיירותי כדי לעמוד בתחרות ולהוריד מחירים. וזה לא רק מלונאות, אלא גם אטרקציות ופארק מים הגדול בישראל שייפתח לקראת פסח הקרוב. בנוסף, יהיה גם פארק סקי בכבלים וג'מבו עם הרבה אטרקציות. בימים אלה יש מעט מאוד טיסות לאירופה. מדובר ב־18 טיסות שבועיות וזה מעט. כשנפתח שדה רמון ב־2019 בחורף היו לשם השוואה 60 טיסות שבועיות.
"הקורונה עצרה הכל, וכעת צריך לבנות את התהליך מחדש. משרד התיירות לא עשה את כל הנדרש לצערי, והתוצאה היא שאנחנו עם מעט טיסות. אני מאמין שהתיירות הנכנסת תגיע לאילת. העיר חייבת לעלות על מפת השיווק הבינלאומית, וצריך להסדיר כבר מעכשיו את הסכמי הטיסות עם החברות הטסות מאילת".
מהם מנועי הצמיחה של העיר?
"אני מאמין גם בתיירות הספורט ובתיירות הכנסים הבינלאומיים. אילת גם מציבה את עצמה כמרכז עולמי לביוטכנולוגיה עם מרכזי מחקר. אנחנו לפני מכרז להקמת פארק תעשיות למוצרי מזון מהים ובונים את כל התשתית.
"אותו הדבר בנושא האנרגיות המתחדשות. נכון להיום, 100% מצורכי האנרגיה מקורם באנרגיה סולארית והמטרה שלנו היא שבתוך ארבע־חמש שנים אילת תהיה העיר הראשונה בעולם שתיהנה מעצמאות אנרגטית. אנחנו אחת מערי העולם שנבחרו לקידום העצמאות האנרגטית".
כשמדברים על מנוע צמיחה, קשה להתעלם מהשאלה: מה קורה עם הקזינו בעיר?
"הקמת קזינו אינה החלטה של רשות מקומית, אלא תלויה בממשלה. התוכנית להקמת קזינו עלתה וירדה לאורך כל השנים. מועצת העיר תומכת בקזינו. גם ראש הממשלה ושר התיירות לשעבר, יריב לוין, הוציאו נייר עמדה שתמך במהלך, אבל זה לא קורה בגלל אילוצים קואליציוניים".