בין רוסיה לטורקיה: על הדימיון שבין אז להיום בישראל | דעה

קשה להתעלם מהתהליכים הדרמטיים שאותם מובילה הממשלה החדשה מאז היבחרה, באופן מואץ ועיקש וחרף היקפן הרחב של המחאות בישראל וברוב מדינות העולם הדמוקרטיות ובהן ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות רבות נוספות.

יו"ר ההסתדרות חושף: "בשיח עם משרד המשפטים למתן את הרפורמה"

הדמיון לתהליכים דומים ברוסיה, בהונגריה, בפולין ובטורקיה הוזכר לא מעט פעמים, אולם מעבר לכותרות נדמה שתהליכים אלו לא נבחנו לעומקם ולא בוצעה השוואה לבחינת הדמיון בין המתרחש בישראל לאותן מדינות, בדגש על התוצאה הסופית של מבנה המשטר והתנהלותו.
הונגריה ופולין הן המתאימות ביותר להשוואה לישראל.

שתיהן מוגדרות (עדיין) כדמוקרטיות, שתיהן חברות באיחוד האירופי ומחויבות לכאורה לכללי החופש והדמוקרטיה של האיחוד מבחינת שוויון זכויות מלא, שמירה על זכויות הפרט והאדם, הפרדת רשויות מלאה, עצמאות מערכת המשפט, תקשורת חופשית ועוד.

בהונגריה שולט מאז שנת 2010 וברציפות ראש הממשלה ויקטור אורבן. מאז כניסתו לתפקיד ובאופן הדרגתי ביצע אורבן מספר מהלכים שמטרתם חיזוק המשילות וצמצום מאפייני הדמוקרטיה הליברלית. אורבן אף הצהיר שהוא שואף לבסס בהונגריה "דמוקרטיה לא ליברלית, המבוססת על יסודות לאומיים".

במהלך מגיפת הקורונה הוכרז מצב חירום בהונגריה, שבמהלכו שלט אורבן מתוקף צווים אשר יכול היה לנפק ללא צורך באישור או בדיון. החוק אפשר אז לאורבן להאריך את משך מצב החירום וכך בוטל והוארך מצב החירום מספר פעמים לפי שיקול דעתו. על רקע מהלכים אלו הממשל בהונגריה אינו מוגדר כדמוקרטיה בידי ארגוני זכויות אדם, והאיחוד האירופי קבע כי הונגריה אינה עוד דמוקרטיה, אלא אוטוקרטיה אלקטורלית.

בשנת 2011 העבירה הממשלה ההונגרית את חוק התקשורת, שלפיו כל ערוצי השידור נדרשו לספק "סיקור חדשותי מאוזן", כאשר הגורם המחליט אם הסיקור מאוזן הוא ועדה בשליטת הממשלה. הופעל לחץ קשה ומתמשך על כל אמצעי התקשורת ליישר קו, ובדיקה של אתר החדשות ההונגרי אטלטזו מצאה שבעוד שבשנת 2015 מספר כלי התקשורת הפרו־ממשלתיים היה 31, בשנת 2019 הגיע מספרם ליותר מ־500.

בתוך כך, נסגרו כלי תקשורת בולטים אשר היו מזוהים עם האופוזיציה, וכלי תקשורת שמשתפים פעולה עם השלטון קיבלו במקביל פריבילגיות נדיבות, כמו אפשרות בלעדית להשתתף במכרזים, והימנעות מרגולציות שונות שכלי תקשורת אחרים היו כפופים להן.

מערכת משפט מקבילה
בתחום המשפטי ביצע הממשל בהונגריה סדרת צעדים מהפכניים. נוסחה חוקה חדשה וחוקקו חוקים המחזקים את עוצמת מפלגת השלטון ואת שליטתה בפרלמנט על חשבון מפלגות האופוזיציה. בראש מערכת המשפט הועמד בעל כוח וסמכות יחיד שהינו מינוי פוליטי של ראש הממשלה. מבדיקה שערכו מספר גופים משפטיים במהלך השנים האלו, עלה כי היקף המינויים של קרובי משפחה ומקורבי השלטון במערכת המשפט עלה באופן חריג ובצורה בולטת. ערך השוויון בוטל הלכה למעשה, והוחמרה החקיקה כלפי אוכלוסיות שונות דוגמת להט"ב.

בנוסף לכך, החליט הממשל בשנת 2018 על הקמת מערכת משפט חדשה ומקבילה לזו הקיימת. בראש מערכת זו עומד שר המשפטים, שהינו האחראי הבלעדי על מינוי השופטים, והיא אחראית על המינהל הציבורי, חוקי הבחירות והשחיתות הממשלית. בתוך כך, מינה אורבן את מקורביו לעמוד בראש התביעה הציבורית ומשרד מבקר המדינה.

בתחום הכלכלי הוכפף הגוף המפקח על הפעילות הכלכלית במדינה ישירות למפלגת השלטון, ובכך הושלמה סדרת המהלכים שהביאה להשתלטות מוחלטת של מפלגת השלטון על כל אמצעי התקשורת, המערכת המשפטית, הפרלמנט ומערכת הכלכלה במדינה.

התוצאה: הונגריה התדרדרה משמעותית במדד הדמוקרטיות העולמי, היא זוכה כיום לציון נמוך ביותר, והיא על סף הגדרתה כמדינה טוטליטרית. מימון האיחוד האירופי למדינה הופסק, ומצבה הכלכלי הורע משמעותית, מה שגרם לחקיקת חוקים להגדלת גביית מס החברות. בתוך כך, האינפלציה במדינה גואה, והאיחוד האירופי אינו מאשר לה מעבר למטבע היורו.

מבחינת מיקומה במדדי התמ"ג לנפש, הפיתוח האנושי ומדד ג'יני, נמצאת הונגריה במקומות נמוכים מאוד ביחס לכל מדינות המערב. פולין עברה בתקופה זו תהליכים דומים למדי, אך אטיים יותר. מפלגת השלטון בראשות מָטֶאוּש מוֹרָבְיֶיצְקִי חוקקה סדרת חוקים שנועדו לעגן את מעמד מפלגת השלטון ואף כי במדינה מתקיימות עדיין בחירות, הרי שהיא אינה מוגדרת כדמוקרטיה על ידי האיחוד האירופי.

מקורבי הממשל מונו לעמוד בראש כל החברות הממשלתיות, ומערכת המשפט נשלטת בידי אדם אחד בלבד המשמש הן כתובע הכללי והן כשר המשפטים, והוא הקובע היחיד בנושא מינויים והתנהלות מערכת המשפט במדינה. על רקע זה, עצר האיחוד האירופי את המימון לפולין והטיל סנקציות קשות הנמשכות גם כיום. בנוסף לכך, השתלט הממשל על גופי התקשורת המרכזיים ועל מנגנוני הכלכלה הראשיים, כמו גם על מערכת המשפט, הבנק המרכזי ומשרד מבקר המדינה.

טורקיה נמצאת תחת הנהגתו של רג'פ טאיפ ארדואן כנשיא המדינה מאז שנת 2014, ולמעשה כבר משנת 2003, אז התמנה לראש הממשלה. שינוי חוקתי שביצע ארדואן הפך את טורקיה מדמוקרטיה פרלמנטרית לרפובליקה נשיאותית שבה נמצא כל הכוח השלטוני בידי נשיא המדינה.
גם ארדואן השתלט לחלוטין על כל גופי התקשורת, ביטל את עצמאות מערכת המשפט והכפיף אותה לממשל.

הוא השתלט על כל המערכת הכלכלית, קבע מחדש את חוקיה ונטרל את כוחם של הפרלמנט ומפלגות האופוזיציה. התוצאות לא איחרו לבוא ומצבה הכלכלי של המדינה בכי רע כבר מספר שנים, והיא מדורגת נמוך מאוד בכל המדדים הכלכליים ביחס לשאר מדינות העולם.

ללא מגבלת כהונה
רוסיה, מצדה, מעולם לא הייתה דמוקרטיה אמיתית, ואף על פי כן התבצעו בה על ידי הנשיא ולדימיר פוטין מהלכים זהים לחלוטין. החוקה שונתה, עוגן מעמדו של הנשיא כמנהיג כל יכול ללא מגבלת כהונה, בוטלה עצמאות מערכת המשפט, נוטרלו לחלוטין כל אמצעי התקשורת שלא תמכו בממשל והועלמו כוחות האופוזיציה הפוטנציאליים במדינה, תוך ריקון הפרלמנט מסמכויותיו. על מצבה הכלכלי של רוסיה, חרף אוצרות הטבע העצומים שבהם התברכה, חבל להכביר מילים והוא בשפל של עשרות שנים.

גם בישראל מתקבלת לאחרונה תמונה מדאיגה ביותר. כמו בהונגריה, בפולין, ברוסיה ובטורקיה, פועל הממשל הישראלי נגד אמצעי התקשורת המבקרים אותו ופועל לסגירתם, תוך קידום אמצעי תקשורת התומכים במדיניות הממשלה. גם כאן הממשל מבצע מהלכים אגרסיביים במטרה להשתלט על מערכת המשפט, לנטרל אותה מכוחה ולמנות מקורבים לכל התפקידים המרכזיים.

גם אצלנו פועלת הממשלה לחזק את מפלגת השלטון ומעמד העומד בראשה ולהחליש באופן משמעותי את כוחו של הפרלמנט ויכולתו להשפיע על הממשלה, וגם כאן נעשים מאמצים להשתלטות על גופי הכלכלה המרכזיים ותפקידי המפתח כדי למנוע ביקורת על הממשלה ולאפשר לה לחוקק חוקים כרצונה.

באורח לא מפתיע, גם בישראל – כפי שהתרחש בכל המדינות שהוזכרו – מתחילה התדרדרות במצב הכלכלי, בבריחת השקעות, בהוצאות מטבע מחוץ למדינה, בפיחות דרמטי בערך השקל ובאיומים מצד ארה"ב והאיחוד האירופי בדבר המשך שיתוף הפעולה המדיני והכלכלי.

ניתן לראות כי התהליכים המתחוללים כיום בישראל זהים לחלוטין לאלו שבוצעו על ידי מנהיגי הונגריה, פולין, טורקיה ורוסיה. תכליתם של צעדים אלו בכל המדינות היא להחליש את השלטון הדמוקרטי, לחזק את מעמד מפלגת השלטון והעומד בראשה, להחליש את מערכת המשפט וגופי התקשורת ולשנות את מבנה המשטר מדמוקרטיה פרלמנטרית לשלטון יחיד ריכוזי ובעל כוח בלתי מוגבל המאפשר לשליט להישאר בתפקידו ללא כל הגבלה. בדמיון מפתיע לטורקיה, גם כאן הכוונה היא לבסס מדינת הלכה המתקיימת על פי חוקי הדת.

מי שיבחן לעומק את ההיסטוריה הקרובה, יגלה להפתעתו כי המפלגה הנאצית בגרמניה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות לחלוטין, ביצעה את אותן פעולות בדיוק ועיגנה את מעמדה ומעמד העומד בראשה כשליטים יחידים, תוך נטרול כל מערכות המשפט, הממשל והתקשורת במדינה. התוצאה אז למרבה הצער והכאב ידועה לכולם.