המשק הישראלי עם ערך מוסף גבוה, כך קובעת חד־משמעית חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' שהותירה הדירוג לנטילת חוב במט"ח של ישראל לטווח ארוך על +A. המשק הישראלי מגוון ובעל יכולת עמידה, מדגישה חברת הדירוג. המשק הישראלי עם חוזק פיננסי מול שווקי ההון הבינלאומיים למרות הסיכונים הביטחוניים החיצוניים הגבוהים ורצף של ממשלות לא יציבות, וכן (עדיין) חוב חיצוני גבוה, לדעת סוכנות הדירוג (חוב שירד בשנת 2024 ל־57.9%, לאחר 61.6% בשנת 2022 ו־68.9% בשנת 2021).
"צריך לפעול באחריות": מוביל "מחאת הטייסים" הושעה מחיל האוויר
אנחנו נציין כי סוכנות הדירוג שכחה לציין כי החוב לתוצר בכלל מדינות ה־OECD, המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, היה בשנת 2020 90% ו־88% בשנת 2022.
סוכנות הדירוג פיץ' צופה צמיחה של המשק הישראלי השנה בקצב של 2.9% ועוד 3% בשנה הבאה, ולאחר מכן מיצוי הצמיחה ארוכת הטווח. הבשורה היא כי שיעור האינפלציה יירד בסוף השנה ל־3%, הצפי שלנו כי האינפלציה תהיה אף נמוכה מכך. עוד קובעת פיץ' כי למרות ההידוק המוניטרי, כלומר העלאות הריבית על ידי בנק ישראל, שתפגע מטבע הדברים בצריכה הפרטית ובהשקעות במשק, הצמיחה תהיה נאה בשל מספר גורמים: המשך היצוא של תעשיית ההייטק, גידול האוכלוסייה (נציין כי הוא המרבי במדינות ה־OECD) וכן גידול בהוצאות הממשלה לאחר אישור התקציב.
לכן, הגירעון התקציבי יהיה השנה 1.8% לאחר העודף בשנת 2022, וגירעון תקציבי גבוה יותר של 2.5% בשנת 2024 - מעבר למטרה של 1% מצד הממשלה. הגירעון יעלה על רקע דרישות חברות הקואליציה, צורכי תשתית והעלאות שכר בסקטור הציבורי, קובעת חברת הדירוג. עוד נקודת חוזק היא היצוא הביטחוני המוזכר כדרך אגב.
התקררות בהייטק
נציין כי תעשיית ההייטק שהובילה את ישראל תתקרר בהמשך השנה, כך אומרת פיץ'. אני בדעה כי מול הירידה הקלה שתהיה בפעילות ההייטק, שאינה קשורה לנעשה בישראל, אלא נובעת מירידה בכושר הגיוס של חברות ההייטק בעולם, בעיקר באמצעות נאסד"ק, תתאזן על רקע ייצוא ביטחוני אדיר בשל מרוץ חימוש עולמי שלא היה כמותו עשרות שנים, בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה.
מדינות בעלות כיס עמוק משחרות לפתחה של ישראל כדי לרכוש ציוד ביטחוני הגנתי, כגון כיפת ברזל שגרמניה מבקשת לרכוש (לכך דרוש אישור אמריקאי), או ציוד מגוון שהיפנים מבקשים לבחון, זאת בנוסף לרוכשות הוותיקות כמו הודו ומדינות אחרות בדרום מזרח אסיה. רק השבוע הודיעה סין, שמולה מתעמתת ארה"ב יותר ויותר, כי היא מגדילה את תקציב הביטחון שלה ב־7.2% נוספים, ל־230 מיליארד דולר, זאת לאחר העלאת תקציב הביטחון בשנת 2022 ב־7.1%, מה שיאיץ ביפן, בהודו ובקוריאה הדרומית לבחון ולרכוש עוד ציוד מהתעשייה הביטחונית הישראלית. נציין כי ארה"ב הגדילה את תקציב הביטחון שלה לשנה השוטפת שתסתיים בספטמבר ל־800 מיליארד דולר.
נקודה נוספת שנציין שאינה מופיעה כלל בסקירתה של פיץ', היא היצוא הגובר של גז מישראל, רק בשנת 2022 היה גידול של כ־29% ביצוא הגז למצרים ולירדן, כך על פי משרד האנרגיה, מה שמפחית את הלחץ על הביקוש לגז באזורנו בגין צורכי הגז הגוברים של אירופה (לנוכח צמצום הרכישה מרוסיה בשל הפלישה לאוקראינה).
מה שכולכם כבר יודעים הוא שמחירי הנדל"ן יתמתנו, כך גם על פי פיץ', בגלל ריבית המשכנתאות הקשורה לריבית הפריים בחלקה, שזינקה בשיעור אדיר בשנה האחרונה, וכן הבנייה המואצת של דירות בשנים האחרונות. מערכת הבנקאות של ישראל חזקה וההון העצמי של הבנקים במצב מיטבי. ישראל שומרת על יכולת מימון חזקה עם ביקוש חזק לאג"ח ממשלתי ממגוון ממשקיעים, אומרת סוכנות הדירוג.
נסביר כי ביקוש מקומי, מטבע הדברים, תלוי בגידול אצל המוסדיים בשל העלייה במספר העובדים במשק. שימו לב, מספר המשרות עלה בשנת 2022 ב־8.8%, ל־3.942 מיליון!, כלומר עוד ועוד הפרשות לפנסיה ולקרנות השתלמות. כמו כן, לישראל בסיס משקיעים גלובלי ואיגרות החוב נרכשות על ידי יהודי התפוצות. המתח הפוליטי בין הממשלה לאופוזיציה לא צפוי להוסיף משמעותית לעלייה בעלויות המימון, קובעת פיץ', אבל הרחבה של הגירעון התקציבי באמצעות הגדלת התקציב לאוכלוסייה בעלת שיעור נמוך בתעסוקה, הכוונה לחרדים, עלולה לגרום למגמת עלייה בחוב.
הזדמנות להשקעה
אנו נוסיף כי חוזקו של המשק הישראלי, עלייה בתוצר, ביקוש לאג"ח ישראלי, גירעון נמוך בתקציב ובעיקר חוב נמוך ביחס לתוצר שימשיך לרדת, בעוד מחירי הדירות בקיפאון לכיוון ירידה משמעותית, הוא הזדמנות עבור המשקיעים הישראלים. מי צריך לרכוש בית להשקעה כאשר בנק ישראל מעניק ריבית על המק"מ שעמדה השבוע על 4.9% בהשקעה לשנה? מי צריך להשקיע בדירה להשקעה כאשר ממשלת ישראל מעניקה באמצעות האג"ח לארבע שנים תשואה 4.2% לשנה, או קרוב ל־1.2% צמוד לשנה? כל זה ללא מס רכישה, הוצאות עו"ד, תיווך, מציאת דייר, שיפוץ - ואפילו הקל ביותר (וכמובן לעתים גם מימון כבד)? צריך לנצל* את המהומה שנוצרה בגל המתח הפוליטי שלא היה כמותו בישראל עשרות שנים.
פיץ' יוצאת נגד דברי שר החוץ אלי כהן שניסה להגביל את כוחו ועצמאותו של בנק ישראל. בנימין נתניהו דחה את הצעת כהן, אחרת זה היה עלול לפגוע בדירוג. הביקוש לאג"ח ממשלתי חזק, אך הרפורמה במערכת המשפט אם תתבצע עלולה להחליש הקרדיט ואת הממשל התאגידי של ישראל, מה שישפיע על האמון של המשקיעים, אומרת פיץ'. במדינות אחרות שבהן הייתה היחלשות של הממשל התאגידי, מוסיפה סוכנות הדירוג, הייתה ירידה בנקודה של דירוג האשראי. לא ברור אם זה יהיה במקרה של ישראל. בשוליים, גם העימות מול איראן יכול להשפיע לרעה. עוד סיכונים קבועים הם על רקע העימות מול הפלסטינים ומול חיזבאללה וכן עימותים מול ערבים בתוך ישראל עצמה.
אחרי שדורשי רעתה של ישראל הפיצו כי פיץ' הוציאה כרטיס צהוב לישראל, הבהירה חברת דירוג האשראי בצעד חריג ביום ראשון, סוף שבוע בעולם העסקי העולמי, כי זה לא נכון. לא הייתה אזהרה לישראל, קבעה פיץ'. מה עוד שהממשלה הבהירה כי עצמאות בנק ישראל תישמר. קודם לכן, פרופ' עמנואל טרכטנברג אמר בראיון לשלום קיטל ברשת ב' בקול ישראל ביום שבת ב־4.3 כי ישראל קיבלה אזהרה. גם ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסי שפיגל, אמר דברים דומים בתוכניתו של אברי גלעד ביום שישי ב־3.3, תוכנית שבה השתתפתי, אף שהבהרתי לו שהוא טועה. מתברר כי פוליטרוקים בדמות פרופסורים לא נעלמו.
לא אזהרה
חבל שמדברים מהבטן. האנליסט הראשי של פיץ', סרדריק סרי, אמר כי התחזית "יציבה" משמעותה כי אין כוונה להפחית דירוג האשראי של ישראל - לא יפחיתו הדירוג בקרוב. עוד אמר המוסמך מטעם פיץ' כי בפיץ' ממש לא חוששים, אבל התקשורת הישראלית "הסתירה מכם את העובדה הזו והבליטה את הפסקה שבה פיץ' התייחסה לרפורמה המשפטית.
עוד אמר כי "לרפורמה במערכת המשפט לא צפויה להיות השפעה מיידית על סביבת העסקים בישראל. היסטורית הממשלה היא פרו־ביזנס, תומכת בעסקים, ואנחנו צופים שזה יימשך", כך בדברים שנשא בגלי צה"ל. באשר לחוזקו של השקל, או הפיחות של השקל, אמר סרי כי "לא מדובר בהתרחשות מטרידה מבחינה כלכלית, אלא חזרה למאזן הכוחות שהיה לפני הקורונה. לרפורמה לא צפויה השפעה מיידית על סביבת העסקים בישראל".
אני מציין כי יצוא השירותים בשנת 2022 היה 86.2 מיליארד, עלייה של 12.24 מיליארד דולר (על פי נתונים מנוכי עונתיות), שהיא עלייה של 16.5%. ישראל מייצאת שירותים בשיעור שבועי של 1.66 מיליארד דולר. כן, בשבוע. השירותים העסקיים שישראל מייצאת מהסכום הזה הם בהיקף של 1.24 מיליארד דולר בשבוע. נספר לכם בסוד, כי בסופו של דבר מה שקובע בעיקר בדירוג אשראי בינלאומי הוא יכולת ההחזר של המשק. לישראל יהיה גם השנה עודף בחשבון השוטף של 3.6% מהתוצר - הרבה מעבר למדינות עם דירוג A שיש להן גירעון. כן, גירעון, לעומת העודף של ישראל.
האשראי נטו שישראל נותנת לעולם הוא הרבה מעבר למדינות אחרות בקטגוריה A בעולם. זהו חוזק משמעותי של ישראל, קובעת סוכנות הדירוג. יתרות המט"ח של ישראל, אפילו יירדו השנה, מעניקות יכולת תשלום עבור 12 חודשים בחשבון השוטף של המשק, לעומת רק 3.1 חודשים במדינות המקבילות לישראל בדירוג דומה. זה חוזקו של המשק הישראלי.
עוד נציין, שבנק ישראל פרסם השבוע כי יתרות המט"ח של ישראל מהוות 37.5% מהתוצר ועמדו בסוף פברואר על 192 מיליארד דולר. נקודה מעניינת: הסקטור הפרטי העביר בחודש פברואר, הוא חודש ההפגנות נגד הממשלה, 76 מיליון דולר, כן, פנימה, לתוך ישראל.