מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, גברה המתיחות בין שלוש המעצמות הגדולות בעולם. התבוננות מקרוב מראה כי לצד הגברת שיתוף הפעולה והתיאום האסטרטגי־ביטחוני בין סין ורוסיה, מחריפים העימות והתחרות בין סין וארה"ב. לא זו בלבד שסין מגנה בחריפות את מהלכיו של הממשל האמריקאי ואת הסנקציות הבינלאומיות המוטלות על רוסיה, היא גם נמנעת מגינוי הפלישה לאוקראינה ואף פועלת להידוק הקשרים עם פוטין ולהגברת הסיוע הכלכלי לממשלת מוסקבה.
בכיר סיני באזהרה לוושינגטון: "סכסוך ועימות עם ארה"ב הם בלתי נמנעים"
לאחר הבלונים: חשש בארה"ב - זו השיטה החדשה איתה סין מרגלת אחרינו
לצד גידול היקף הסחר עם ארה"ב, שהגיע ל־690 מיליארד דולר בשנת 2022, חרף התחזקות התחרות הטכנולוגית ביניהן, הודיעה סין על הגדלת תקציבה הביטחוני השנה ב־7.2% ל־224.8 מיליארד דולר, והוא כולל, בין היתר, רכישת מטוסי קרב (35־Su) ומערכות הגנה (400־S) רוסיות מתקדמות.
מהלכים אלה, שחלקם אוזכרו בתוכנית "12 הנקודות" שפרסמה בייג'ינג ב־24 בפברואר ושנועדה כביכול להציג הסדר מדיני לסיום המשבר באוקראינה, מאפיינים את מורכבותה של המדיניות הסינית. בראייתה של מי שמחזיקה בצבא ובצי הימי מהגדולים בעולם, החרפת הכאוס הביטחוני באירופה, המקרין על המתיחות הבין־גושית, כמו גם על משברים נוספים ברחבי העולם, מחייבת אותה להגביר את מהלכיה המדיניים ומאמציה הדיפלומטיים.
בניגוד לדעה הרווחת במערב וחרף הרטוריקה הלוחמנית והתמיכה בוולדימיר פוטין, סין מבדלת את עצמה ממוסקבה ואף חותרת לשפר את יחסיה עם וושינגטון. בתוך כך היא מודעת היטב לפערים העצומים ביניהן, ופועלת לצמצום התלות בארה"ב ולמינוף עוצמתה הכלכלית והצבאית כדי להפוך לשחקן גיאופוליטי רב־השפעה ברחבי אסיה והזירה הבינלאומית.
במלאת שנה למלחמה באוקראינה, פתחה סין בקמפיין פוליטי־תקשורתי שנועד להדגיש בפומבי את עמדתה הניטרלית. לאחר ביקורו בצרפת, גרמניה ואיטליה, נפגש וואנג יי, בכיר במשרד החוץ הסיני ויד ימינו של הנשיא שי ג'ינפינג, עם נשיא רוסיה פוטין במוסקבה. בתום המפגש, שנערך ביום השנה למלחמה ובמקביל לביקורו של הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן בקייב, ממשלת סין אף פרסמה כאמור מסמך מדיני מקיף – "תוכנית 12 הנקודות" - שבו קראה להפסקת אש ולהסדרת היחסים בין הצדדים.
כשהיא נמנעת מכל ביקורת כלפי רוסיה וראש הקרמלין ומסבירה כי התפשטות נאט"ו מזרחה היא הסיבה לפלישה הרוסית לאוקראינה, ממשלת בייג'ינג אף מאשימה את ארה"ב בהחרפת המאבק. כל זאת תוך שהיא נוקטת לשון מעורפלת וניסוחים מורכבים ורבי־משמעות, בשונה מהמקובל בתקשורת המערבית. בנוסף, לא זו בלבד שהיא דורשת "ויתור על המנטליות של המלחמה הקרה", אלא שהיא נוקטת טרמינולוגיה כלכלית ונעזרת בנרטיבים כלכליים כדי לרתום את ממשלות ארה"ב ואירופה לשתף איתה פעולה.
עם זאת ולמרות הביקורת הרבה המופנית כלפיה מצד גורמים בכירים במערב דוגמת ינס סטולטנברג, מזכ"ל נאט"ו, שטען כי "לסין אין כל אמינות", על פניו מסתמן כי בדרכו שלו, נשיא סין קורא נכון את המפה. "הבטחת היציבות של שרשרות האספקה והתעשייה", נאמר במסמך "12 הנקודות", תוך הדגשת "הצורך במאמצים משותפים כדי לשכך את השפעות הלוואי של המשבר, ולמנוע ממנו שיבוש של שיתוף הפעולה הבינלאומי באנרגיה, בכספים, בסחר..." מהווה, לדברי הנהגת סין, גורם מפתח אסטרטגי החיוני להמשך ההתאוששות והצמיחה הכלכלית הגלובלית.
כאן חשוב להבהיר כי בניגוד לרוסיה המהפכנית, הפועלת באופן חתרני במטרה לחולל כאוס וחוסר יציבות גלובלי, סין דוגלת בשמירה על הסטטוס קוו תוך קידום היציבות ושיתופי הפעולה הכלכליים־מסחריים ברחבי העולם (דוגמת פרויקט "החגורה והדרך"). יתרה מכך, בראייתה, תבוסת הצבא הרוסי באוקראינה והתמוטטות רוסיה, בניגוד לעמדת המערב, מהוות איום ביטחוני אסטרטגי־קיומי ותרחיש אפוקליפטי גרוע מכל, העלולים להוביל להמשך ההסלמה הביטחונית וזליגתה לאסיה. כל זאת, תוך פגיעה מהותית ביציבות הסינית והאזורית, וכל שכן תוך שינוי מאזן הכוחות הגלובלי לרעתה.
בין שלוש מעצמות
כשהן חולקות רקע היסטורי ואידיאולוגי משותף לצד גבול ארוך המשתרע על פני כ־4,000 ק"מ, סין ורוסיה הן שחקניות מפתח בפוליטיקה העולמית, בנות־ברית ושותפות סחר ביניהן. עם זאת, ולמרות הידוק הקשרים ושיתופי הפעולה בין השתיים, התבוננות מקרוב ממחישה את הא־סימטריה והגידול שחל בתלותה של רוסיה בכלכלה המתקדמת של סין.
לדוגמה, בעוד בשנת 2021 סין היוותה 18% מהיקף הסחר הרוסי, רוסיה היוותה 2% בלבד מהסחר הסיני ו־3% בלבד בשנת 2022. כמו כן, בעודן חולקות אינטרסים אסטרטגיים ומאבק משותף בבלימת ההגמוניה האמריקאית המבוססת בין היתר על דומיננטיות הדולר במערכת הפיננסית העולמית, הידוק הקשר ביניהן מאיץ את השימוש המסחרי הבינלאומי ביואן, המטבע הסיני, ואף מספק לסין מאגר עצום של מקורות אנרגיה רוסיים במחירים מופחתים, החיוניים לה במסגרת התחרות העולמית מול ארה"ב.
יתרה מכך, החרפת הסנקציות המוטלות על מוסקבה וניתוק קשרי המסחר והכלכלה שלה עם מדינות האיחוד האירופי (EU) משרתים בעיקר את האינטרסים של ממשלת בייג'ינג, כפי שעולה מהגידול שחל בהיקף הסחר הבילטרלי עם רוסיה.
וכך, לא זו בלבד שסין מספקת לרוסיה שבבים זעירים המהווים רכיבים קריטיים לכלכלה הרוסית, תמורת טכנולוגיות גרעין וחלל רוסיות החיוניות להתקדמות הצבאית והטכנולוגית הסינית, אלא שסין – המחליפה את גרמניה כיבואנית האנרגיה הגדולה ביותר של רוסיה – רכשה ממנה נפט, גז ופחם בשווי כולל של 43.68 מיליארד דולר מאז פרוץ המלחמה. אלה מסייעים לה להדביק את קצב הביקוש העולמי ולהתאושש במהירות לאחר שלוש שנות משבר הקורונה. כל זאת, בזמן שהיקף הסחר בין השתיים הגיע ל־190 מיליארד דולר בשנת 2022 ואף צפוי לגדול ל־200 מיליארד דולר בשנת 2024.
לא בכדי ההתקרבות הסינו־רוסית מובילה להגברת המתיחות בין סין וארה"ב. מנקודת מבט אמריקאית, המדיניות הסינית נתפסת כניסיון לעצב מחדש את מאזן הכוחות העולמי ואת "ארכיטקטורת הביטחון" באירופה במטרה להחליש את נאט"ו וארה"ב.
על רקע זה, מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן אף הצהיר השבוע כי סין, שלא התנצלה על השימוש בבלון ריגול נגד ארה"ב, צפויה לספק "תמיכה הרסנית" לרוסיה. התבוננות מערכתית מאפשרת להבחין בפערים האידיאולוגיים והאסטרטגיים העצומים הקיימים בין הצדדים, כמו גם בריחוק התרבותי והתפיסתי הקיים בין סין לארה"ב, המהווה הסבר חלקי להתעצמות תפיסת האיום הסיני הבאה לידי ביטוי בין היתר במשבר טאיוואן. מסקר דעת קהל שנערך לאחרונה על ידי מכון PEW, עולה כי סין איננה נתפסת באור חיובי בידי 82% מהציבור האמריקאי.
יתרה מכך, סין, עם 1.4 מיליארד תושביה (לעומת כ־360 מיליון תושביה של ארה"ב), מחזיקה בצבא הגדול בעולם, הכולל 2.8 מיליון חיילים. כמו כן, היא מחזיקה ביתרון במאזן המסחרי מול ארה"ב, העומד על כ־382 מיליארד דולר במסגרת היקף הסחר ביניהן, שהגיע כאמור ל־690 מיליארד דולר בשנת 2022.
על רקע זה, וכל שכן נוכח המדיניות הסינית המורכבת ומלאת הסתירות כפי שהיא נתפסת במערב, בין היתר נוכח פעילותה להגברת הסיוע הכלכלי והדיפלומטי לרוסיה, יש המייחסים את התוקפנות־לוחמנות הרוסית למנהיגות הסינית. בתוך כך, לא רק שהשותפות האסטרטגית בין סין ורוסיה מבליטה את מעמדו הדומיננטי של שי ג'ינפינג ועוצמתה של סין במסגרת מלחמת הסחר מול ארה"ב והמאבק הבין־גושי בזירה הבינלאומית, אלא שהיא מאפילה משמעותית על ממשל ביידן.
מצד שני, סין חותרת ליציבות ולשמירה על השלום והביטחון, ומבהירה שוב ושוב כי היא מתנגדת לאיומים ולשימוש בנשק גרעיני כחלק מהאמצעים שנוקט פוטין במאבקו באוקראינה. לדידה, על אף המחלוקות הרבות, המתחים והפערים העצומים, זוהי הזדמנות לשפר את היחסים עם ארה"ב. לשתיהן יש אינטרס משותף, ועל שתיהן מוטלת האחריות המשותפת למנוע את החרפת מאבקי הכוח ביניהן, ולמצוא את הדרך לבלום את ראש הקרמלין והרכבת הרוסית הדוהרת אל הגיהינום.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה ולמשברים בינלאומיים