ביום שישי, היום שבו נתניהו נפגש עם ראש ממשלת איטליה גורג'ה מלוני ועם ראשי הכלכלה האיטלקית, הופיע בעיתון האיטלקי "לה רפובליקה" מאמר שכתבתי. הכותרת הייתה: "החוק החדש טוב, אבל המשבר ישאיר צלקות עמוקות" כעיתונאי, אני שופט את הצלחת ניסוח דבריי גם על פי הציטוט מן המאמר שהעורך מבליט. מתוך המאמר שלי הובלט הציטוט: "יש קבוצות כוח שלא מקבלות את תוצאות הבחירות וטוענות שלרוב אסור לבטא את עצמו".

במאמר עצמו כתבתי: "מפלגת הליכוד והמפלגות שהלכו איתה זכו בבחירות באופן ברור, אבל אז הקבוצות שהפסידו בבחירות פרצו בהפגנות ובמחאה. הטענה שלהם היא שישראל הפכה לדיקטטורה, הם טוענים ש'דמוקרטיה איננה שלטון הרוב'. עד כמה שהטענה הזו אבסורדית, היא נאמרת ברצינות ובאופן שיטתי, ומוציאה לרחובות מפגינים רבים על ידי תנועות מחאה הממומנות בהרבה מאוד כסף. ראשי המחאה קוראים לאזרחי ישראל לסרב ללכת לשירות צבאי (במילואים, חלק חשוב של הכוח הצבאי בישראל), כי הם טוענים שאסור למלא פקודות במצב של דיקטטורה".

הוספתי: "האמת הפשוטה היא שקבוצות כוח שונות בישראל לא מקבלות את תוצאות הבחירות ומנסות ליצור בישראל שיטת שלטון שבה לרוב אין אפשרות לבטא את ערכיו. המטרה של המוחים היא בעצם להפיל את ממשלת נתניהו, את המאבק הם מרכזים עכשיו בהחלטה של הממשלה החדשה לעשות תיקונים קלים במערכת המשפטית, מערכת משפט שבישראל צברה כוח פוליטי שאין לשום בית משפט בעולם הדמוקרטי".
תיארתי את הניסיונות להידברות, וסיימתי בפנייה לאיטלקים: "ישראלים רבים מצפים שמדינות המערב, כולל איטליה, יתייצבו לצד הדמוקרטיה בישראל, אבל ישראלים מודאגים רבים מרגישים שמצד האיחוד האירופי יש במקום זאת תמיכה דווקא בכוחות של אלה בישראל המאיימים למוטט את הממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. ישראל התגברה על מחלוקות קשות בעבר, המדינה היהודית בלי ספק תתגבר גם על המחלוקת הזו, אבל צלקות יישארו בחברה הישראלית, שיש לה כבר יותר מדי צלקות".

מולי פורסם מאמר של ישראלי אחר, יוסי מלמן. סגנון הניתוח שלו היה שונה מעט. הנה ציטוט: "לפני שלושה חודשים הקים נתניהו ממשלה ימנית קיצונית, לאומנית, הומופובית ואולטרה־דתית, כאשר כמה שרים נושאים את החזון המשיחי של הרג ערבים וקוראים לטיהור אתני של מוסלמים".

וגם: "ברגע שנתניהו יעמוד בראש בית המשפט העליון, הוא ינסה להשתלט על ועדת הבחירות, ומשם זהו צעד קצר לזיוף בבחירות הקרובות".
"לה רפובליקה" גם ראיין את דוד גרוסמן, שאמר כי "נתניהו מוביל קואליציה המורכבת מהגורמים הקיצוניים והגזעניים ביותר בתולדות ישראל: רק בזכותם הוא בשלטון והוא בן ערובה שלהם. הרעיון שלהם הוא ליצור משטר שרירותי שמתחזה לדמוקרטיה".

מי שמפרסמת מאמרים למען ישראל בעיתונות האיטלקית היא פיאמה נירנשטיין. אתמול היא כתבה בעיתונה "איל ג'ורנלה" על חשיבות ביקור נתניהו וסיימה: "ב־1993 עם הסכמי אוסלו, אירופה הפכה את נקודת המבט שלה על ישראל לתלויה בזו של הפלסטינים. בכישלון הגישה הפציפיסטית הזו על ידי הפלסטינים הואשמה דווקא המדינה היהודית. לפיכך, בעוד לאירופה יש יחסי גומלין חזקים עם ישראל, היא אימצה נרטיב אידיאולוגי קלוש שמתעלם מההיסטוריה, ותמיד מגנה את ישראל. כדי להתמודד עם העתיד, המאופיין גם על ידי האנטישמיות החדשה, יש צורך בגשר בין אירופה לישראל.