1
לפני כ־20 שנים מצאתי קטע באינטרנט של כותב בשם יהורם מזור. כשקראתי אותו כעת, נדהמתי להיווכח כמה הוא אקטואלי לימים אלו. כשאנשים מצטטים את “ארצי מולדתי, את הולכת פייפן", הם מדברים על סימני דיקטטורה, מדברים על מלחמה גרעינית (איראן) ועל סכנת השמדה. שמעתי אנשים שאומרים שכדאי להתחיל לתכנן תיבת נח מודל 2023, כי רעידת אדמה צפויה בקרוב ומדינת ישראל עלולה להיכחד. אני קורא את הקטע שהוא כתב ולא יודע אם לצחוק או לבכות.
הנה הדברים שכתב מזור:
"ואלוקים דיבר אל נח ואמר לו כך: בתוך שנה מהיום אני עומד להביא על הארץ מבול גדול שיכסה את פני האדמה, וכל החי על פניה ייכחד. אבל אני רוצה שאתה תציל את האנשים הצדיקים שמגיע להם לחיות, וכן שניים מכל בעל חיים, זכר ונקבה. לפיכך, הנה אני נותן לך הוראות בנייה מדויקות לבנייה של תיבת ענק אשר תצוף על פני המים הרבים.
"בהבזק אחד של ברק נתן אלוקים לנח את כל הפרטים: מידות, חומרים, ואפילו שרטוטים מדויקים של תוכניות הבנייה. בחיל וברעדה לקח נח את כל התוכניות והסכים לבנות את התיבה. 'זכור', אמר לו אלוקים, 'אתה חייב לסיים את כל העבודה ולהעלות עליה את כל מי שציוויתי בתוך שנה בדיוק'.
"כשהגיע התאריך, התקדרו השמיים, הארץ החלה לרעוד והים גאה. אלוקים הציץ למטה, לארץ, והנה הוא רואה את נח יושב על מרפסת ביתו ובוכה. 'נח, היכן התיבה?', רעם אלוקים בקולו.
“'אנא, סלח לי', ייבב נח, 'אני עשיתי כל מה שהיה ביכולתי לעשות, אבל היו המון בעיות. קודם כל הייתי צריך להשיג רישיון בנייה, אבל התוכניות שנתת לי לא התאימו לנהלים ולתקן. נאלצתי לשכור חברת הנדסה שתשרטט את התוכניות מחדש. אחר כך נקלעתי לוויכוח גדול עם משרדי הכבאות, האם התיבה זקוקה לגלאי עשן ולמערכת מטפים וזרנוקי מים לכיבוי אש, ועם הוועדות לבנייה, בטענה שאני עובר על חוקי העזר העירוניים בכך שאני בונה תיבה בחצר שלי. נאלצתי להשיג אישורים מיוחדים מהמחלקה לתכנון ושיפור פני העיר.
“'אחר כך הייתה לי בעיה להשיג מספיק עצים לבניית התיבה, כי יש איסור חמור על כריתת עצים, על מנת להגן על זן הינשוף המנומר שהולך ונכחד. בסופו של דבר הצלחתי לשכנע את רשות היערות שאני זקוק לעצים כדי להציל את כל הינשופים בעולם ולא רק את הזן המנומר, אבל מסתבר שהחברה להגנת בעלי הכנף אסרה ציד ינשופים, כך שתדע לך שלא הצלחתי להשיג זוג ינשופים בכלל.
“'אחר כך הנגרים התארגנו ועשו להם ועד עובדים, והוועד הכריז על שביתה ועל משא ומתן על תנאי העסקתם, ובלית ברירה הייתי חייב לחתום על הסכם עם הסתדרות הנגרים לפני שמישהו בכלל הסכים להחזיק ביד גרזן או מסור. עכשיו יש לי 16 נגרים על התיבה, אבל אף ינשוף.
“'כשהתחלתי לכנס את החיות, הוגשה נגדי תביעה על ידי המועצה להגנת בעלי חיים. הם התנגדו לכך שאקח אל התיבה רק שניים מכל סוג של חיה, הם טענו שלכל החיות יש זכויות שוות וצריך להציל את כולן. בדיוק כשהצלחתי להביא לביטול התביעה בבית המשפט, הגיעו אליי נציגים של הרשות לאיכות הסביבה, והם דרשו ממני למלא דוחות מפורטים על אודות המבול הצפוי שאתה עומד להביא על הארץ. הם לא בדיוק אהבו את הרעיון שמשהו שקשור לתחומם יקרה ללא מעורבות פעילה שלהם.
“'אחריהם בא הצבא ודרש שאציג בפניו מפות מפורטות של אזורי המבול ותחזיות של גובה המים במילימטרים. שלחתי להם את המפות ואת כל הנתונים, ובדיוק עכשיו אני שקוע במערכה משפטית מול המרכז להזדמנות שווה, שטוען שאני עושה אפליה על רקע דתי בכך שאני לא לוקח לתיבה אנשים לא מאמינים.
“'מס הכנסה עיקל לי את כל הנכסים ואת חשבונות הבנקים, בטענה שאני מתכנן את התיבה כדי לברוח באמצעותה מהארץ וכך להתחמק מתשלום מסים. כרגע קיבלתי מכתב התראה ממשרד התיירות על כך שאני צריך לשלם מס עינוגים מיוחד לכלי שיט שנבנים למטרת נופש. הם טוענים שהתיבה הינה למעשה ספינת שעשועים. ואם כל זה עדיין לא הספיק, אז הארגונים האנטי־דתיים הגישו גם תביעה לבג"ץ שיורה על הפסקת הבנייה, מאחר שאם אלוקים הולך להציף את הארץ במים הרי שזה אקט דתי ומנוגד לחוקה. הם טוענים כי זו מדינת חוק ולא מדינת הלכה.
“'האמת, אלוקים, אני לא חושב שאני יכול לסיים את הבנייה של התיבה הזאת לפחות עוד חמש־שש שנים'.
"איך שסיים נח את דבריו, התבהרו לפתע השמיים והשמש יצאה מאחורי העננים. הים נרגע וקשת הופיעה בענן. נח הביט למעלה בשמחה ובתקווה, ושאל: 'מה פירוש כל זה, אלוקים? האם שינית דעתך ואינך מתכוון עוד להרוס את הארץ?'
"ענה לו אלוקים: 'לא, ממש אין כל צורך שאני אעשה זאת. אתם כבר עושים זאת במקומי...'".
שמתם לב? אף מילה על הרפורמה, שום אזכור לבן גביר, לסמוטריץ' או לרוטמן. יש אלוקים.
2
מזמן לא אזכרתי את פרלמנט אבי בנדר, ששבק חיים עם מותו של בעל הבית הצדיק המנוח.
רוב חברי הפרלמנט הלכו לעולמם והקימו פרלמנט בגן עדן, כמה מוהיקנים נשארו בחיים. אחד המכובדים מבין חברי הפרלמנט, חיים טופול, הלך בשבוע שעבר לעולמו. הקדימו אותו רחבעם “גנדי" זאבי, איש המסוקים אורי ירום, ההיסטוריון מושקה אידלסון, הצייר אורי ליפשיץ, הטייס אורי יפה, מאמן נבחרת ישראל בכדורגל יוסל'ה מרימוביץ', יועצם של ראשי הממשלה דן פתיר, העיתונאי אורי דן, מפקד האקסודוס יוסי הראל, יצחק ג'יבלי הקטן מאנשי ה־101 וגם חבריו ליחידה כוכבא וסלוצקי, והרשימה ארוכה.
נשארנו בודדים בחיים, עם הרבה עצב והרבה געגועים לימי שבת שבהם היינו מתכנסים אצל בנדר בצהלה, אוכלים אוכל ישראלי טיפוסי, שרים שירי ארץ ישראל ומתווכחים בקולי קולות ויכוחים פוליטיים, ימין נגד שמאל, שמאל נגד ימין.
אולי אינכם יודעים, אבל חיים טופול היה הימני ביותר בין הימניים. האיש הנפלא הזה, שהיה שחקן וזמר ענק, הקים את כפר הנופש נהר הירדן לילדים חולים ועם מוגבלויות. הוא היה לומד לימודי קודש באופן סדיר ואדוק. חלק מהזמן עם המיליארדר איש העתיקות שלמה מוסיוף, שגם הוא היה חבר פרלמנט והלך לעולמו.
יום אחד טופול ביקש לצלם אותי עם משקפיים ובלעדיהם. שאלתי אותו למה, והוא השיב “חכה 48 שעות ותדע". הייתי מסוקרן לאללה. אחרי יומיים טופול מצלצל, שואל לכתובתי ואומר לי תרד עוד חצי שעה לרחוב. חיכיתי. ירדתי לרחוב וטופול יצא מרכבו עם חבילה ארוזה בתוך נייר מתנות. “תפתח בבית", אמר לי ונסע. עליתי הביתה, פתחתי ואחזתי בידי ציור של שני הפורטרטים שלי, עם ובלי משקפיים, שבגללם חיים ביקש לצלם אותי. התרגשתי.
בכל שנותיו בפרלמנט מעולם לא שמעתי את חיים מרים את קולו. לפעמים שוחחתי איתו על דברים מגוונים, אך לא על פוליטיקה. פעם הייתה לנו שיחה ארוכה על המשורר יבי, אחרי שהלך לעולמו. גם חיים וגם אני עזרנו ליבי, כל אחד בדרכו. אני זוכר שסיפרתי לחיים שבאתי לבקר את יבי לקראת מותו בבית החולים, והוא התרגש ובכה. סיפרתי לו כמה סיפורים הקשורים ביבי, וחיים טופול הגדול הזיל דמעה.
חיים והמשורר יבי גדלו בפלורנטין והיו פועלי דפוס בצעירותם. כשאמרו שאינו מזהה אנשים, פחדתי לבקש לבקר אותו. היה לי קטע קשה עם חבר פרלמנט אחר שהלך לעולמו, שמואל “סאמק" ינאי, מפקד הפלי"ם שהביא אלפי מעפילים לישראל. הייתי כבן מאומץ שלו. כשבאתי לבקרו במקום אשפוזו, הוא לא זיהה אותי. לא יכולתי לעמוד בזה ומיררתי בבכי כששאל בפנים חסרות הבעה אם הספינות מתקרבות לחוף.
רוב חברי הפרלמנט מתו. אני הייתי חבר הפרלמנט הצעיר ביותר. אינני מתכוון להצטרף אליהם בפרלמנט בגן עדן, משום שמחכה לי אוהל בגיהינום. אני כל כך מתגעגע אליהם. תהיה מנוחתך עדן, חיים היקר.