המהפכה המשטרית של הממשלה תסתיים כמו "התרגיל המסריח" של שמעון פרס המנוח ב־1990, שניסה להקים ממשלת שמאל־חרדים במקום ממשלת אחדות לאומית. בהבדל משמעותי, המהפכה הזו של ממשלת הימין תותיר "צלקת" כלכלית, מדינית, חברתית וביטחונית עמוקה בלבה של המדינה, ובמקביל תגרום לזעזוע ולקרע עמוק בליכוד.
כשנתניהו נתן ליריב לוין את השרביט להוביל את המהפכה הזו, הוא לא ציפה שהמהפכה הגדולה ביותר שמנסים לחולל כאן מאז קום המדינה תיתקל בהתנגדות שכזו, אשר תספח אליה רבים ממצביעיו. נתניהו, לוין, רוטמן ופורום קהלת שרקחו את ההפיכה הזו פנטזו שהם יצליחו לבצע אותה ב"בליץ".
"נוזל הריכוך" שנתניהו ולוין החליטו ליצוק למרקחת המהפכה הזו, זה לא רק תרגיל פוליטי, כמו שגם האיום של שר הביטחון גלנט בהתפטרות אם לא תהיה פשרה אינו תרגיל. זה בהחלט תחילתו של סדק גלוי שיילך ויתרחב ככל שהמצב במדינה יחריף. הראשון שהתריע על כך היה ח"כ דוד ביטן, מהבודדים בליכוד שמשמיעים את קולם ללא חת, כשאמר: "אם נבואות הזעם יוכחו כנכונות הליכוד גמר את הקריירה". נבואות הזעם הללו אכן מתממשות. מעבר לאזהרות החמורות של נגידי בנק ישראל בהווה, שמענו את אזהרות ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן, וראש הוועדה לאנרגיה אטומית, זאב שניר.
זה לא מקרי שבכל הסקרים רואים נפילה משמעותית של הליכוד, כשמצביעי הליכוד רבים עוברים לצד השני של המפה הפוליטית. זה גם ניכר במידה רבה במעמדו של נתניהו בארץ ובעולם. מעבר לעובדה שנתניהו לא מוזמן לוושינגטון, כשלא היה ראש ממשלה בישראל ב־50 השנים האחרונות שלא הוזמן לבית הלבן מיד לאחר היבחרו, הוא גם לא מוזמן למצרים, לירדן ולמדינות המפרץ.
גם במעוזי הליכוד מוכרים ניכר הפיחות במעמדו. בשדרות, באשקלון ובנתיבות מביעים כעס בקול רם על התנהלות נתניהו מול ירי הרקטות מרצועת עזה בהשוואה לממשלה הקודמת. בבית שאן, בצפת, בטבריה ובקריית שמונה, מעוזי הליכוד ידועים, מתקשים לקבל הזנחה של שנים רבות בטיפול בבתים שמצויים בסכנת התמוטטות ברעידת אדמה.
ציבור ימני גדול שהצביע הליכוד מתוך רצון לראות את ממשלת הימין מטפלת ביוקר המחיה, בביטחון האישי ובדיור רואים לנגד עיניהם ממשלה שמיומה הראשון עוסקת רק בהפיכה משטרית, שרובם לא מבינים את משמעותה, ובעיקר את העיסוק האובססיבי בה. כל אלה יביאו להרחבת הסדקים בליכוד, ואם לא תושג פשרה והממשלה תיישם את החקיקה ותביא למפץ הגדול הצפוי ברגע שבג"ץ יבטל חלק ניכר מהחוקים, ובמשטרה, בצה"ל ובשב"כ ייאלצו להחליט למי נשמעים, לחוק או לממשלת המהפכה. זה ירסק את הליכוד כיוון שרוב העם לא יקבל את החלטות והתנהלות הממשלה, ורוב הציבור יתייצב נגדה.