זוהי אזהרת אמת. תמונת המצב הביטחוני חמורה, ואת זה אומרים בכירי מערכת הביטחון. האיראנים ממשיכים בקצב שלהם לעבר מרחב החסינות הגרעיני. קיים איום מוחשי להתלקחות ביטחונית רב־זירתית, וצה"ל סובל ממשבר פנימי עמוק במערך המילואים, שעלול לזלוג במהירות גם לצבא הסדיר.
נתניהו לא קרא לעצור את החקיקה: "החוק לשינוי ועדת שופטים יעלה בשבוע הבא"
העברת הסמכויות בשטחים לסמוטריץ': עתירה הוגשה לבג"ץ נגד ההסכם
לא רק בחיל האוויר: מספר מקפיאי שירות המילואים צפוי להתעצם ולהתרחב
לקראת יום השישי הראשון של הרמדאן, במערכת הביטחון שאפו להיכנס לחודש המתוח הזה בזווית כניסה נוחה יותר, אבל זה כבר לא יקרה.
בציר שיתופי הפעולה שמתקיים בין איראן, חיזבאללה וחמאס, מזהים היטב את המשבר הפנימי אצלנו כהזדמנות לפגוע בישראל. זו כבר אינה רק רטוריקה של איומים. מספר אירועים שהתרחשו לאחרונה, כאלה שגלויים וכאלה שפחות, מצביעים על כך שהציר העוין את ישראל בוחן את הגבולות ואת ההזדמנויות החדשות.
מתיחות חודש רמדאן והדרך שבה תעבור אותו ישראל הן רק פרק אחד וקטן לחודשים מאתגרים שעוד צפויים לנו בהמשך. בכל תקופת הרמדאן, כמעט בכל שנה, בהצטלבות עם חגים ומועדי ישראל, המתיחות הביטחונית עולה. פעמים רבות, למרות האיומים והאזהרות, התקופה עוברת בשקט יחסי.
הפעם משוכנעים במערכת הביטחון כי המצב שברירי והאיום הביטחוני מוחשי הרבה יותר: מספר ההתרעות הביטחוניות גבוה במיוחד, וניכרת מעורבות הולכת וגדלה של איראן וחיזבאללה בהכוונת טרור, תוך זיהוי שעת כושר למתוח את הגבולות ולבחון באופן מעשי את ישראל.
לכך מתווסף משבר עמוק ביחסים עם האמריקאים. אין לו עדיין ביטוי בכל הקשור לשיתופי הפעולה הביטחוניים, אבל מערכת היחסים האינטימית איתם עלולה להיפגע. ברמה המדינית, הפגיעה כבר כאן, וזה עלול להשפיע גם על הציר הביטחוני־צבאי. לאמריקאים יש עדיין אינטרסים רבים בשיתופי הפעולה הביטחוניים עם ישראל, כך שהיחסים עם חברת אמת שהיא גם השותפה האסטרטגית הגדולה ביותר, יתכרסמו בהדרגה.
מדובר בתהליך שעשוי להימשך שנים, אבל הסימנים הראשונים כבר כאן ולא ניתן להתעלם מהאיתותים המהבהבים מצד הממשל האמריקאי. ואלה כמובן לא רק האמריקאים, אלא בנות ברית נוספות במדינות האיחוד האירופי, כמו גם סימנים מטרידים לפגיעה ביחסים עם מדינות הסכמי אברהם. כל האינדיקטורים מעידים על התקררות משמעותית ביחסים מאז כינונה בישראל של ממשלת הימין־ימין.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהציב כיעד מדיני מרכזי לכהונתו להרחיב את הסכמי אברהם בהשגת הסכם נורמליזציה היסטורי וחשוב עם סעודיה, נאלץ להסתפק כרגע במזעור נזקים מול המדינות שכבר חתמו, כאשר הסעודים ברחו לכיוון האיראנים, לאחר שחתמו איתם על חידוש היחסים הדיפלומטיים.
מעבר להסלמה בזירה הפלסטינית, ההתנהלות וההתבטאויות של שרים בממשלה יוצרות פעם אחר פעם פיגועים מדיניים, שהנזק שלהם מתחיל להצטבר וכבר עכשיו קשה מאוד לתקן אותם. השבוע היה זה שוב תורו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ליצור את המשבר התורן, הפעם עם ירדן, וזה עוד בשבוע שבו כנסת ישראל ביטלה את חוק ההתנתקות בצפון השומרון.
בימים רגילים, מערכת הביטחון הייתה אמורה לעסוק באתגרים הגדולים כמו איראן, לבנון, הזירה הפלסטינית וחיזוק שיתופי הפעולה עם מדינות ידידותיות. אבל אלה אינם ימים רגילים, ומשבר המילואים שמושפע ישירות מהשסע המתרחב בחברה הישראלית, מסיט הרבה מאוד קשב וזמן מצמרת המטה הכללי וממפקדים בכירים בשטח.
הרמטכ"ל מבקש להרחיק את המשבר משורות הצבא, אבל מדובר במשימה בלתי אפשרית. המשבר עמוק וגדול מכדי שלא ישפיע על צבא העם ומערך המילואים, וראשי צה"ל מבינים כי התהליך עלול לחלחל במהירות לתוך הצבא הסדיר. בזמן שהמצב הביטחוני מידרדר, האיום הרב־זירתי מוחשי והמשבר הפנימי בצבא מעמיק – סדר היום הביטחוני והמצב האסטרטגי של ישראל אינם נמצאים בראש סדר העדיפויות שעל פיו מתנהלת ממשלת ישראל.
בין נתניהו לגלנט
גם התומכים באופן חלקי או מלא ברפורמה המשפטית ולא רואים בה פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ראוי שישאלו שאלה אחת מרכזית: כיצד קרה שממשלת ישראל, שהציבה את המהפכה המשפטית במקום הראשון, הכניסה את עצמה לסחרור מערכות כך שסדר העדיפויות הלאומי השתבש לחלוטין. גם בליכוד יש לא מעט שרים וחברי כנסת המבינים זאת היטב.
בצד התומך בצעדי הממשלה, אפשר לטעון בדבר חוסר האחריות לכאורה של האופוזיציה. "אנרכיסטים", "טייסים סרבנים", "האליטות" ומכל הבא ליד. אבל נתניהו, כמי שהמורשת שישאיר אחריו חשובה לו מאוד, בוודאי זוכר את מבחן ההיסטוריה, שבו לעולם הנושא באחריות הוא קודם כל ראש הממשלה, שבתקופתו מתרחש המשבר מהחמורים במדינת ישראל. אחד המשברים הפנימיים המסוכנים ביותר הוא מחאת אנשי המילואים והטייסים בפרט, מה שהוביל את שר הביטחון יואב גלנט לסדרה של שיחות קשות עם נתניהו.
נקודת המפנה בהבנת עומק המשבר בצבא הייתה לאחר הצעד שעשתה טייסת 69, ש־37 מתוך 40 חבריה תמכו בכך שארבעה מהם לא יגיעו ליום אימון כצעד מחאה. מהנקודה הזו, גם מחוץ לחיל האוויר הבינו עד כמה המשבר מוחשי ושיש צורך לפתור אותו. בסוגיה הזו גלנט נמצא בעמדות דומות מאוד לאלה של הרמטכ"ל הרצי הלוי, באשר להפנמת חומרת המצב בצבא והבנה כי את המשבר העמוק בישראל צריך לפתור בהסכמות ובפשרות הדדיות, ולהימנע מצעדים חד־צדדיים.
גלנט, יש לציין, ביקש מנתניהו לעכב את החקיקה עד לקיץ - במטרה להגיע להסכמות, להפנות קשב למצב הביטחוני, לשמור על היחסים עם ארה"ב ולא לערער עוד יותר את המרקם החברתי במדינה - אך נענה בשלילה.
שר הביטחון, כמו הרבה מבכירי הצבא, מבין שהמחאה של אנשי המילואים היא אותנטית ואמיתית. בחיל האוויר זה בולט במיוחד, אך המשבר נוכח גם במערכי צבא אחרים כמו מודיעין, סייבר, יחידות מיוחדות וזרוע היבשה. המשבר עלול לפרוץ גם בשב"כ ובמוסד, לצד עמדה דומה שנשמעת מצד הרוב המוחלט של בכירי המערכת הביטחונית. בכירי המערכת מדגישים כי מעבר לפגיעה בדמוקרטיה, המהלכים להחלשת מערכת המשפט עלולים לפגוע בביטחון מדינת ישראל.
את התמונה הזו שיקף גלנט לראש הממשלה נתניהו, ולא במקרה הדבר דלף לתקשורת כדיווח על כך שראש הממשלה הזהיר שרים אחרים שאם לא תושג פשרה והרפורמה תקודם כמתוכנן, יתפטר גלנט מתפקידו. גלנט, לעת עתה, לא הציב אולטימטום לראש הממשלה, אבל לנתניהו ברור שאם הסחרור יימשך, הוא עלול למצוא את עצמו נושא לבד באחריות למשבר עצום בתוך צה"ל שיפגע בביטחון ישראל.
הוצאת הדברים החוצה ערב פרסום יוזמת הריכוך של הרפורמה אינה תמימה, ונראה שנועדה להשיג מספר מטרות עבור ראש הממשלה מול הבייס שלו כהסבר לכך שהוא לכאורה מגמיש את עמדותיו. ייתכן שהמסר נועד גם למחנה השני, שלא קנה את ההסבר כי מדובר בריכוך הרפורמה. כך או כך, כדור השלג ממשיך להתגלגל, ונכון לעכשיו המשבר בצבא רק מחריף.
נתניהו, שמנסה לשמור על יציבות ממשלתו בתמרון בין שני קטבים מנוגדים, נכשל בניווט. נכון לעכשיו, השרים הימניים והנצים יותר בממשלתו נותנים את הטון ומכתיבים את סדר היום. נתניהו, שמנסה לשמור על יציבות ממשלתו בתמרון בין שני קטבים מנוגדים, נכשל לחלוטין בניווט. נכון לעכשיו, השרים הימניים והנצים יותר בממשלתו נותנים את הטון ומכתיבים את סדר היום הם גם ניצחו את הסיבוב האחרון שבו לנתניהו הייתה הזדמנות לעצור את הסחף, אבל במקום זאת שוב בחר בניהול משחק פוליטי על הגב של שר הביטחון שלו.
גורמים שבקיאים בפרטים טוענים שנתניהו עשה סיבוב פרסה בדקה התשעים. ביבי, כך אומרים גורמים ביטחוניים מבין היטב את חומרת המצב בזירה הביטחונית מדינית ואת המשבר העמוק במערך המילואים ובחיל האוויר, שם כבר עכשיו החלו טייסים להודיע על הקפאת הטיסה הפעילה שלהם הוא התכוון להודיע על הקפאת החקיקה אבל בדיקת הלקמוס על גבו של הביטחון, הבהירה לו שהוא עלול להישאר ללא ממשלה הלחץ מהבית היה זה שהכריע אותו סופית. לא במפתיע נזכרו אתמול במערכת הביטחון באירוע הביזארי של בחירת ראש המוסד שבו לאחר הדקה ה-91 בחר ביוסי כהן.
בשבוע הזה, אולי לראשונה, האגף המתון בממשלה ניסה לכאורה להרים ראש, אבל אף אחד מהם כולל דיכטר לא יצא לטובתו של גלנט כשהחלו לידות לעברו בליסטראות בליכוד. גלנט ביטל את הצהרות בשל לחץ ראש הממשלה, אבל עיקרי ההצהרה שתיכנן למעשה כבר בחוץ וזוהי בפועל אזהרה אסטרטגית על חומרת המצב הביטחוני המדיני והפנימי בתוך הצבא, כאשר השבוע הקרוב צפוי להיות דרמטי והמשבר במערך המילואים צפוי להחריף, וכך למשל עשרות רבות של טייסים ואולי אף יותר צפויים להודיע על הקפאת האימונים.
שר הביטחון הציב בפני ראש הממשלה את תמונת המצב הביטחונית החמורה, הוא גם תופס את תפקידו כמי שמשמש פה לעמדת מערכת הביטחון שאומרים לו את הדברים, זוהי עמדת הרמטכ"ל אלופים המטה הכללי ראש השב"כ ובכירים נוספים. את תמונת המצב הזו התכוון גלנט לתאר לאזרחי ישראלי ביום חמישי, והתקפל בעקבות הלחץ של נתניהו, שהתקפל בעצמו. את ההצהרה שביטל הוא נותר חייב לציבור שזכאי להבין את תמונת המצב הביטחונית שלא תחת מערבלים של ספינים.