"האזרח הקטן משלם בגדול": הישגי ממשלת נתניהו השישית | יהודה שרוני

1. משיח לא בא

היום מסתיים הרבעון הראשון של 2023, שהוא הרבעון הראשון של ממשלת נתניהו השישית. לא ייאמן איך בתוך שלושה חודשים התרחש קסם שבו ממשלה מצליחה להפר כל כך הרבה הבטחות בזמן כל כך קצר. הדבר העיקרי שבו התמקדה היה הרפורמה המשפטית פלוס שלל אינטרסים אישיים ואחרים על הדרך. בעקבות כך, סימני השאלה על עתיד המשק העצימו, וזה מזכיר לי את שירו המעולה של שלום חנוך "מחכים למשיח".

ב־1985, לאחר ימי ההיפר־אינפלציה והיקלעות הכלכלה הישראלית למשבר הקשה בתולדותיה, הוא הפך ללהיט. כמה ציטוטים מהשיר יוכיחו את הקשר האמיץ לאקטואליה: "הבורסה נפלה, אנשים קופצים מהגג. משיח בשמיים ואנחנו בלי הכסף כאן. הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם. האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול. משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן".

נכון שברוך השם אנשים עדיין לא קופצים מהגג, ואולי הגיע הזמן שמשיח יטלפן סוף־סוף, אבל הציבור משלם ובגדול. חסכונות הציבור כמו קופות הגמל והפנסיה איבדו מתחילת השנה על פי חישוב ב"דה מרקר" 92 מיליארד שקל מערכם. הדולר התחזק והקפיץ את המחירים ואת יוקר המחיה. הציבור שמבחינתי הוא האזרח הקטן התומך במהפכה המשפטית, אינו מטומטם אבל בהחלט נאיבי. ההייטק נחלש, כספים בורחים, וחברות ההייטק החדשות מעדיפות לרשום בארה"ב את החברות.

הסטרטר של הסטארט־אפ ניישן תקוע. וזוהי רק ההתחלה, כי אם לא יהיה שינוי - יהיה רע לתפארת. הנגיד יעלה בתחילת השבוע הבא את הריבית ב־0.25%, ההשקעות הזרות עוד יירדו, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות יורידו דירוג, ולאורך זמן המסים יעלו. כל האזהרות חקוקות בכל דרך על הקיר. אלא ששלום חנוך כתב ב־1985 שיר נפלא המתייחס לכלכלה בלבד. למשבר 2023 צורפו צרות נוספות כמו ענייני הביטחון, היחסים הבינלאומיים, יוקר המחיה וכמובן הגרעין האיראני הבלתי נלאה.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון וגם הנגידה לשעבר קרנית פלוג הזהירו. מנהלי הבנקים, ראשי הפורום העסקי, חתני פרס נובל לכלכלה, שר האוצר האמריקאי לשעבר, כלכלני חברות דירוג האשראי, ראשי אוניברסיטאות, יועצים כלכליים לשעבר של נתניהו וראשי האוצר הנוכחיים התחננו לעצור. רק שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בטוח עדיין שהרפורמה דווקא טובה למשקיעים. רק ראש הממשלה בנימין נתניהו חושב שזה הזמן שמשקיעים מחו"ל יגיעו לישראל ויעשו עסקים. והם לבד.

ובמה היו עסוקים נתניהו וחברי מפלגתו ברבעון הראשון לכהונתם? על מה הם בזבזו זמן יקר ומיליארדי שקלים מתקציבי עשרות משרדים ממשלתיים לענייני כלום ושום דבר? הטיפול ביוקר המחיה נזנח, הורדת מחירי הדיור נשכחה, היחסים הבינלאומיים התרופפו, הטיפול במשבר הגרעין באיראן נדחה והביטחון הפנימי ממתין למשמר הלאומי של בן גביר.

מה בכל זאת נעשה בתחום יוקר המחיה? מההבטחה להורדת מחירי החשמל ב־8% נותרה הפחתה מחר של 2.4% בלבד. קבינט הדיור לא קיים אפילו ישיבה אחת כפי שהבטיח נתניהו. חוק חינוך חינם לילדים עד גיל 3 ייושם באופן עקום. המס על משקאות ממותקים בוטל ערב החג כדי ליצור מראית עין של ירידת מחירים על חשבון בריאותם של ילדי ישראל. ועדיין לא ברור מהיכן יגיעו ה־700 מיליון שקל החסרים בתקציב בגלל ההפחתה. גם המס על הבנזין הופחת כדי לשנע עוד מכוניות לכבישים הפקוקים, וגם כאן מקור ההפחתה בתקציב המתוח ממילא עלום.

היחסים הבינלאומיים חוו בתוך שלושה חודשים פיגוע מיקוח. נתניהו מודר מביקור בארה"ב, ושלשום ננזף בצורה מביכה על ידי הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן. מי שנותר לו לרפואה הוא ולדימיר פוטין ידידו. ליגה אחרת, כבר אמרנו? עמדת ביידן תשליך לרעה על מעמדה של ישראל בכל המדינות האירופיות.

נתניהו אינו רצוי גם באמירויות ומנסה כמו תייר יפני לנצל כל הזדמנות צילום. השבוע נכנס לתוקפו הסכם סחר חופשי בין ישראל לאמירויות. את ישראל ייצגו בטקס שר החוץ אלי כהן ונתניהו עצמו. את האמירויות ייצג שגריר האמירויות בישראל. אף מיניסטר אמירותי לא נראה במרחב האווירי. ואחרי כל אלה נתניהו עוד מפנטז על שלום עם ערב הסעודית. אבל היי, אזרבייג'ן בישרה השבוע על העלאת דרג היחסים. למרבה הצער, בשלב זה "היחסים הבינלאומיים" מתמקדים בסופי השבוע של ביבי עם רעייתו בבירות אירופה.

על הידרדרות ביטחון הפנים כבר אף אחד אינו מדבר. מספר ההרוגים ברבעון הראשון של 2023 הגיע ל־16, חלקם מפיגועים בחווארה, שאותו קרא סמוטריץ' למחוק. "פריצת הדרך" בטיפול בביטחון הפנים נרשמה לאחר שבן גביר סחט מנתניהו הקמת מיליציה פרטית המכונה המשמר הלאומי. מעניין אם אנשי לה פמיליה יעמדו בראשה. ומה מצב הגרעין באיראן? זאת אינה המומחיות שלי, אבל קשה שלא להיזכר באזהרת טייסים במילואים, שבדיקטטורה ביבי ייאלץ לחפש את מי שיתקוף. בכל אופן, בביקוריו באירופה הוא קשקש על הגרעין האיראני, אבל המנהיגים התמקדו במהפכה.

מתחילת 2023 הממשלה הייתה עסוקה ביותר ממאה יוזמות חקיקה שונות, שחלקן פרסונליות, שנתפרו בעיקר לצורך קידום טובתם האישית של נתניהו, בני משפחתו ודרעי. מתחילת כהונתה קודמו חוק הנבצרות, חוק החמץ, שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים (חוק יסוד "השפיטה"), חוק דרעי 2, חוק המתנות (שירד אתמול מסדר היום, כי יש גבול לבושה), פסקת ההתגברות ועוד שלל יוזמות חקיקה הזויות שנפלו עוד בטרם נולדו.

שלא במקרה, הממשלה כבר זכתה לתואר המפוקפק - הגרועה בתולדות ישראל. למרבה הצער, היא קנתה את התואר על חשבוננו. בליל הסדר הקרוב, כשנשאל בהגדה "מה נשתנה", התשובה תהיה כלום ושום דבר! נקווה שבעוד שנה התשובה תהיה שהכל השתנה לטובה.

2. גיבורים אנונימיים

אחד מגיבורי השבוע שלי הוא מזכ"ל ההסתדרות ארנון בר־דוד, שהפך לגיבור בעל כורחו. עד לרגע האחרון התנגד להשבתת המשק למרות מטר הלחצים והטלפונים שהונחתו עליו גם מאנשי הליכוד. ובאמת, בשביל מה לשבות אם עד היום קיבל את כל מבוקשו אפילו ללא יום שביתה. אבל נתניהו ממש דחף לפיו את העילה לשביתה על מגש עם ראשו של שר הביטחון יואב גלנט כמנה עיקרית. בכך הפך בר־דוד לגיבור לא רק של מעמד הפועלים, אלא גם של אצולת הממון והמגזר העסקי.

מי היה מאמין שביום הכרזת השביתה יהיו בקהל הנוכחים בבית ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בתל אביב גם יאיר המבורגר, בעל השליטה בענקית הביטוח הראל, ששם אין אפילו ועד עובדים. מזכ"ל ההסתדרות קטף דיווידנדים כמבוגר האחראי והפך ליותר מסתם עסקן פוליטי. בכך הוא הפחית משמעותית את האנטגוניזם של המגזר העסקי (בעיקר התעשיינים) כלפי ההסתדרות. אין ספק שכעת, לאחר שהתייצב למען הדמוקרטיה, יהיה בעתיד קשה הרבה יותר לצאת כנגד העבודה המאורגנת. מזכ"ל ההסתדרות מוכר בציבוריות.

אבל לשביתת ההסתדרות הצטרפו גם שני אנשי עסקים אנונימים, שאינם חשופים כמו אותן נשים בשמלות האדומות והמצנפות הלבנות מ"סיפורה של שפחה". האחד הוא עומרי פדן, זכיין מקדונלד'ס, שהחליט להשבית את הרשת. פדן הוא יוצא סיירת מטכ"ל שנמנה עם הצוות של אבי דיכטר, המפנטז על משרד הביטחון. פדן הוא חיה פוליטית בדימוס ונמנה עם מקימי שלום עכשיו. רשת ההמבורגרים שבבעלותו, המתחרזת עם המילה קפיטליזם, מעולם לא הושבתה. הסניף במוסקבה נסגר רק אחרי שפרצה מלחמת רוסיה־אוקראינה. העובדה שמקדונלד'ס הצטרפה לשביתה מוכיחה את עומק החרדה לגורל הדמוקרטיה מצד מישהו שבשנים האחרונות ישב על הגדר.

איש העסקים השני שהצטרף לשביתה הוא ישי דוידי, מנכ"ל ומייסד קרן ההשקעות פימי. מדובר במעסיק הפרטי הגדול בישראל עם למעלה מ־55 אלף עובדים המועסקים ב־50 מפעלים בישראל ובעולם. עובדי חברות אלה הצטרפו לשביתה. דוידי פעל מאחורי הקלעים וקיים בשבועות האחרונים פגישות במטרה להוריד את הרפורמה מסדר היום. הוא נפגש עם מקבלי ההחלטות הרלוונטיים בניסיונות שכנוע בלתי נלאים. השבוע הסביר מדוע החליט להשבית לראשונה בתולדות הקרן:

"ישראל עומדת בפני ימים גורליים. בכדי למנוע את המשך הקרע בעם, אני קורא לעצור את החקיקה לאלתר, להחזיר את שר הביטחון יואב גלנט לתפקידו ולהשיב את המדינה לשפיות. אלה הערכים שלנו למדינה יהודית ודמוקרטית, וזו אחריותנו כלפי המשק, מנהלי החברות והעובדים".

עד היום אני לא יודע איזה פתק שמו בקלפי בר־דוד, פדן ודוידי. מה שברור הוא שמבחינת כולם, המהפכה המשפטית אינה עניין של ימין או שמאל, דתיים או חילוניים. יום לאחר הקפאתה יחזור כל אחד מגיבורי השבוע לעסוק בענייניו השוטפים.

3. עולה עולה

היום הוא היום האחרון שבו יוכלו החברות הבורסאיות לפרסם את הדוחות הכספיים לשנת 2022. הדוחות שפורסמו עד היום מעידים בעיקר על מה שקרה ב־2022. הבנקאות משגשגת, וענף הביטוח פחות. הרשתות הקמעונאיות מרגישות עצירה במכירות וכך גם יצרניות המזון. עליית הריבית פגעה בעיקר בחברות הנדל"ן, שחוו מחיקות ערך של נכסים ששוערכו בעבר במחירים מנופחים.

השבוע פורסם דוח מעניין נוסף - דוח בנק ישראל ל־2022. הדוח כולל אלפי נתונים כלכליים וגרפים המסכמים את מצב המשק, הצמיחה, המערכת הבנקאית והאתגרים לעתיד. מסיבת עיתונאים לחשיפת התובנות שמאחורי הנתונים בוטלה ברגע האחרון. בדוח הנוכחי מודים בבנק ישראל שלרפורמה המשפטית במתכונתה הנוכחית עלולה להיות השלכה על הצמיחה, הצריכה הפרטית, התעסוקה וגביית המסים.

"קיומם של מוסדות חזקים ועצמאיים חיוני ליציבותו ולשגשוגו של המשק לאורך זמן. תהליכי החקיקה הנדונים בימים אלה בישראל מחדדים את הצורך להבטיח את עצמאותם ומקצועיותם של המוסדות בישראל, וכן את הצורך ששינויים משמעותיים ייעשו בהסכמה רחבה", קובע הנגיד.

לפוליטיקאים מהקואליציה התוהים מדוע הנגיד, פרופ' אמיר ירון, אינו מתמקד בענייניו, אלא פולש גם לענייני משפט ורפורמות, נבהיר שהנגיד הוא גם היועץ הכלכלי לממשלה. לא רק זכותו - אלא גם חובתו להתריע על מהלכים שעלולים לפגוע במשק. למי שעדיין זקוק להוכחה בנוגע להשפעות האפשריות של הרפורמה, יספיק ביקור במרכזי הקניות כדי לראות ששבוע לפני חג הפסח ניכרת ירידה משמעותית במכירות. לציבור אין חשק לקנות, וכדי לפתות אותו רשתות החשמל והאלקטרוניקה יוצאות במבצעי הנחות של עשרות אחוזים.

אבל הנגיד אינו מתבטל גם בעניינים הנוגעים לתחום עיסוקו הישיר, וזאת המדיניות המוניטרית, או במילים פשוטות - הריבית. ביום שני הקרוב יודיעו אנשי בנק ישראל מה גובה הריבית במשק. לאחר שהריבית בארה"ב עלתה ב־0.25%, ההנחה היא שזה יהיה גם שיעור ההעלאה בישראל. בעקבות כך, ריבית בנק ישראל תעלה ל־4.5% ואילו ריבית הפריים (הריבית הבנקאית הבסיסית) תמריא ל־6% לשנה. זו מכה לבעלי המשכנתאות, שעד הפסח שעבר נהנו מחרוסת, אבל בפסח הנוכחי יאכלו מרור. ולא רק להם. אלה הנמצאים באוברדרפט ייאלצו להתרגל לעובדה שהם כבר ישלמו על המינוס ריבית דו־ספרתית של 10% ומעלה. גרוע במיוחד יהיה מצבם של אלה המגהצים את כרטיסי האשראי בעסקאות תשלומים אינסופיות. הריבית שם תהיה צפונית מ־10% ועלולה ולהגיע ל־15% לשנה ויותר.

זאת תמונת המצב הפיננסית ערב חג הפסח, אבל השאלה היא מה הלאה. האם סוף־סוף הריבית תיעצר, מחירי הדיור יירדו, ויוקר המחיה ייעלם? כרגיל, התשובה די מורכבת, אבל לגבי נושא אחד התשובה די ודאית: עליית מחירי הדיור תתמתן ובהמשך המחירים יירדו, ואל תיתנו לקבלנים לבלבל אתכם. הם מתים למכור. עלויות המימון חונקות לא רק את בעלי המשכנתאות, אלא גם אותם. ביחס לגובה הריבית קשה לדעת, אבל ניתן לשגר הימור מושכל. כל עוד האינפלציה לא תתייצב ותרד בהמשך, הבשורה הרעה היא שהריבית לא תרד, אבל הבשורה הטובה היא שהיא לא תעלה - וזה המצב עד סוף השנה.

לגבי יוקר המחיה, בעיקר בתחום מוצרי המזון, יש בעיקר בשורות קוסמטיות. אז נכון ששר האוצר ביטל השבוע את המס על המשקאות הממותקים והביא לאובדן הכנסות של 700 מיליון שקל. הכי קל לזרוק כסף ולסתום חור קטן בכיס עם תוצאה בריאותית מזיקה של פתיחת חור בתחזוקת השיניים והלב. אבל זה כסף קטן. כל עוד התחרות לא תגדל, והמע"מ, מסי הארנונה, החשמל ועלויות הייצור האחרות לא יירדו, הסיכוי להורדת יוקר המחיה אפסי. יצרנים שהתאפקו עד כה בהעלאת מחירים, יעשו את זה מיד אחרי החג.

4. לא כשר, אבל מצליח

העיתוי הוא יוצא דופן ואולי הזוי. את השיחה עם חגי שלום, בעל השליטה ברשת הלא כשרה טיב טעם, קיימתי ערב חג הפסח הכשר בישראל. השאלה המיידית והבלתי נמנעת היא אם בפסח מורגשת ברשת ירידה במכירות. התשובה מפתיעה: "כרשת לא כשרה יש לנו דווקא יתרון על המתחרים, כי יש מוצרים בסיסיים שיימכרו רק אצלנו. אנחנו מסודרים לחג. המתחרים מצמצמים את שטחי המדף בגלל החמץ, ואצלנו זה בדיוק ההפך. השאלה היא כמה אנשים ייצאו השנה לחו"ל, ואני מקווה שזה לא יעבור את הממוצע השנתי".

הרשתות הקמעונאיות ספגו בשנה האחרונה ירידה במכירות וברווח התפעולי בגלל גידול בתשומות ובהוצאות. "הגידול בעלויות כוח האדם, עלויות הדלק, ההובלה והאינפלציה, שכר הדירה שצמוד למדד ועלויות החשמל העלו את ההוצאות. אצלנו מדובר בתוספת הוצאות של 20־30 מיליון שקל. נדרשנו לניהול צמוד ולעתים קשוח כדי לחסוך בהוצאות", אומר שלום. ועדיין, המצב ביחס למתחרים טוב.

טיב טעם היא קבוצת קמעונאות המזון הגדולה בתחום הלא כשר ומעסיקה 1,700 עובדים. ב־2022 הרוויחה הרשת 61 מיליון שקל, לעומת 71 מיליון שקל ב־2021. ההכנסות הסתכמו ב־1.6 מיליארד שקל בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. למרות ירידות השערים החדות במניה, טיב טעם נסחרת עדיין לפי שווי של 615 מיליון שקל.

הבנתי שיש לך תוכנית להתחיל לייצר מוצרים כשרים. זה קצת מפתיע.

"השנה רכשנו את מפעל הבשר זילבר. לקח שנה כדי לקבל את אישור רשות התחרות. אנחנו מחברים אותו למפעל הקיים כדי ליצור סינרגיה. קנינו גם את שטח הנדל"ן בחיפה, ויש כוונה להפוך אותו למפעל לייצור מוצרים כשרים ייחודיים באיכות גבוהה. את המוצרים נמכור בישראל ובארה"ב".

מה קורה עם מכירות טיב טעם בירושלים?

"אין לנו כוונה להקים שם סניף, כי אני לא אוהב להתריס ולא מגיע למקומות שיעוררו רעש. אבל אנחנו כן מוכרים באונליין. המכירות באונליין מצוינות, ואנחנו שולחים מסניף ראשל"צ לירושלים כמה משאיות ביום כדי לספק את הביקוש".

טיב טעם נחשבת עדיין לרשת היקרה בשוק למרות מבצעי ההוזלות שלכם.

"כיום 3,000 מוצרי צריכה מתוך סך של 9,000 נמכרים לא יותר מהמחיר של מוצרי שופרסל דיל, שנחשבים לזולים בשוק. בגלל שאנחנו לא עוברים את המחיר של שופרסל במוצרים אלה, זאת אגדה לקבוע שאנחנו יקרים. עובדה שכל הזמן יש לנו גידול במכירות.

"ועדיין, טיב טעם אינה יכולה להרשות לעצמה להיות רשת זולה כמו חצי חינם לדוגמה. רמות השכר אצלנו גבוהות, אנחנו משקיעים מיליוני שקלים בחנויות חדשות וגם משפצים קיימות. בנוסף, אנחנו מוכרים מגוון של מוצרים איכותיים עם רמת שירות טובה. רשת כמו שופרסל דיל יכול להמשיך לחיות ברמת מחירים נמוכה עם 25% הוצאות על המחזור. אצלנו בטיב טעם רמת ההוצאות עומדת על 29% והמחירים בהתאם".

כיצד אתה כאלוף במיל' רואה את ההפגנות כנגד ההפיכה המשפטית? מה עמדתך כאיש עסקים?

"אני מתנגד נחרצות למהפכה המשפטית, ואני אומר את זה בכל מקום. אני הולך להפגנות בכל שבוע ומתפלל שבסופו של דבר הצדדים יגיעו להבנה ופשרה שתביא לשמירת הדמוקרטיה, שהיא כל כך חשובה בישראל. כולם יודעים מה הרקע למהפכה המשפטית ומה האינטרסים שמאחוריה. אבל כבעלים של רשת קמעונאות המצב הזה לא משפיע עלינו, אלא רק לטובה. הרבה אזרחים טובים ילכו עם הסיסמה 'החופש לבחור', שהיא גם הסיסמה של הרשת.

"אני אישית לא השתתפתי במגעים מאחורי הקלעים עם הנשיא או עם אנשים מהפוליטיקה. אני עובד הרבה שעות, ולכן אפילו אין לי זמן להשתתף באופן פעיל במגעים, אלא רק בהפגנות".