1. חג ומועד ונופל
רגע לפני תקופת "אחרי החגים" ולפני שתיאלם תרועת הפסטיבלים, נותרה המימונה שנחגגה השבוע כשריד אופטימי אחרון. למי שלא ספג בפסח מספיק קלוריות, ניתנה אתמול ההזדמנות האחרונה להשלמת מלאים על סטרואידים.
מעניין אם לנתניהו ולשרי הממשלה נותר עדיין מצב רוח לחגיגות. נעמי שמר ייחלה במילותיה "אחרי החגים יתחדש הכל, יתחדשו וישובו ימי החול, האוויר, העפר, המטר והאש, גם אתה, גם אתה תתחדש".
שמר, אופטימית בלתי נלאית, כתבה והלחינה את השיר לעפרה חזה במבט צופה פני העתיד. הוא נכתב ליום העצמאות 1984 על רקע המצב הכלכלי ואווירת הנכאים במדינה, שכללה את מפולת המניות בבורסה, ההיפר־אינפלציה ומלחמת לבנון הראשונה. זאת גם פחות או יותר תמונת המצב לאחר הפסח הנוכחי. הבורסה נופלת, אם כי לא קורסת. האינפלציה מתרוממת, אם כי לא לממדי היפר־אינפלציה. מלחמת לבנון הראשונה הפכה להיסטוריה, וכעת אנחנו מתמודדים עם מתיחות ביטחונית מרובת גזרות: עזה, ירושלים, לבנון וסוריה.
הדבר שמטריד במיוחד הוא המתיחות בחזית הפנימית. השסע החברתי הנוכחי לא היה ביום העצמאות 1984 ובטח לא ביום העצמאות 1948. אהוד מנור, אופטימיסט בלתי נלאה נוסף, כתב לאילנית "בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות". אם לא תבוטל הרפורמה המשפטית, הציפורים שנספור בשנה הבאה יהיו עשרות אלפי הישראלים הצעירים הנודדים לחו"ל.
אז אחרי הקדמה פואטית זאת, מה באמת מחכה לנו אחרי החגים, ומה יהיה עומק ההשפעה על הכיס? מה שיקרה יושפע במישרין או בעקיפין מהפיל שבחדר, והוא המהפכה המשפטית.
אם לא יקרה שינוי של הרגע האחרון, אמורה היום חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס לפרסם את דירוג המשק. בחודש שעבר היא כבר הוציאה כרטיס צהוב על השלכות הרפורמה המשפטית. הפעם לא תסתפק באזהרות, אלא בהחלט עשויה לבטל את הדירוג החיובי שניתן למשק בדיוק לפני שנה - וזה חמור מאוד. הדירוג יושפע גם מהאירועים הביטחוניים.
בהתאחדות בתי המלון טענו השבוע כי "מוקדם להתייחס להשלכות האירועים, ובינתיים לא נרשמת מגמה של ביטולים של תיירים". מדובר בהודעה תמוהה בהתחשב בכך שרשתות תקשורת בינלאומיות מהדהדות את מותו בפיגוע של תייר מאיטליה ואירועי הר הבית. אלה תשדירי שירות להברחת תיירים. רשות המסים הקדימה והודיעה שבעלי צימרים ומקומות הארחה בצפון יוכלו לתבוע פיצויים ממס רכוש עקב הביטולים.
וזאת עדיין רק העלות העקיפה. ההוצאות הישירות קשורות לתקציב המדינה. מדובר בעלויות חד־פעמיות למערכת הביטחון, שעלולות להגיע ל־2־3 מיליארד שקל. זה קורה במקביל להחלטת הממשלה לקצץ מתקציב הביטחון 285 מיליון שקל למימון הקמת המשמר הלאומי של בן גביר.
הפסד נוסף למשק כרוך בסגירה מאולצת של מקומות עבודה עקב המתיחות. אז עוד לפני ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' שוקל לתבוע את ההסתדרות בגין נזקי השבתת המשק, מן הראוי שימנע בעתיד פרובוקציות דומות לאלה שגררו את המתיחות הביטחונית הנוכחית שהביאה לאובדן תוצר.
הוצאות אלה לא נכללו בהנחות התקציב. גם מההוצאות המחייבות את הצורך במיגון הצפון התעלמו עד כה. החלטת המיגון נגררת עוד מהתקופה שאביגדור ליברמן שימש כשר ביטחון, ובינתיים ממגנים רק את דירות השרד של נתניהו.
בכל מקרה, ידי הממשלה כבולות שכן בהיעדר תקציב מאושר (עדיין), ההוצאות המותרות למשרדים נגזרות מתקציב 2022 בהצמדה למדד. לכן אין אפשרות מעשית לאשר, לא הוצאות למיגון הצפון, לא נקודות זיכוי ממס לזוגות צעירים ולא הפחתת הבלו על בנזין. מזל שקרן מס רכוש פועלת.
חוסר ודאות בתקציב הדו־שנתי החדש כרוך בהכנסות ממסים שיחטפו מכה בשל הרפורמה המשפטית, אך גם בשל האירועים האחרונים. אזהרה ברוח זאת שיגרו בכירי האוצר לפני כשלושה שבועות. הנגיד הצטרף אליהם בשבוע שעבר, כשחזה פגיעה בתוצר של 2.8%, שהם כ־50 מיליארד שקל לשנה.
הנחות העבודה התקציביות באוצר, שאינן רלוונטיות להחריד, עדיין לא עודכנו. שם חיים כנראה בלה־לה לנד. הכנסת אישרה בסוף מרץ את תקציב 2023/24 בקריאה ראשונה, 484 מיליארד שקל מתוכו ב־2023. עוד לפני שהגיע לקריאה שנייה ושלישית, ברור שמכל הסיבות שמניתי הוא אינו שווה את הנייר שעליו נכתב.
אני כבר לא מדבר על כך שבתחום יוקר המחיה (היכונו לעליית המחירים המסורתית שאחרי החגים) נעשה כלום ושום דבר. בראיון טלוויזיה התעללה עמליה דואק בשר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ, שגמגם במשך דקה שלמה ולא היה מסוגל להצביע אפילו על הישג אחד של הממשלה בתחום יוקר המחיה.
הצעד המתבקש עוד לפני העברת התקציב לדיון בוועדת הכספים (לפני אישורו בקריאה שנייה ושלישית) הוא ביצוע מקצה שיפורים והתאמתו למציאות המאתגרת. יהיה זה יומרני עד הזוי לאשר במצב זה תקציב דו־שנתי ללא התאמות עם הנחות עבודה בדיוניות.
כשהממשלה אינה מסוגלת לתכנן לחודש מראש, איך אפשר במדינה התזזיתית בעולם להתיימר לאשר תקציב בתוקף עד סוף 2024, שנועד להבטיח את הישרדות הממשלה. קל יותר להפיל ממשלה עם תקציב לשנה אחת בלבד. נתניהו לא רוצה לקחת סיכון ובנה עבורו תקציב הישרדות.
2. המדד והריבית
המדד לצרכן למרץ יפורסם היום בצהריים (15 באפריל חל בשבת). מדד פברואר עלה במפתיע ב־0.5% והעלה את רף הציפיות לאינפלציה העומדת במונחים שנתיים על 5.2%. אם לאחר פרסום המדד היום הרף יירד אל מתחת ל־5% לשנה, תהיה זו בשורה מרעננת.
הנגיד פרופ' אמיר ירון ספג ביקורת קשה בעקבות העלאת הריבית בשבוע שעבר, והסביר את המהלך ברצונו להילחם באינפלציה שמכה בכל כיס. הוא גם הבטיח שמדיניות הריבית תתחשב בעתיד הקרוב בשני המדדים הבאים שיפורסמו.
אינפלציה נמוכה יותר תהווה מבחינת הנגיד תמריץ לעצור את העלאות הריבית. ב־15 במאי, בעוד חודש בדיוק, יפורסם מדד אפריל. אם הוא יהיה נמוך, אזי בסבירות גבוהה הנגיד יחליט שלא להעלות את הריבית בהחלטה שתתקבל ב־22 במאי.
אבל עדיין לא ברור שמדד מרץ הנוכחי יהיה נמוך, וגם לגבי מדד אפריל יש סימני שאלה. מסורתית, מדובר במדד גבוה בגלל עליות המחירים לקראת הקיץ. הוא עלול לעלות בגלל הזינוק במחירי שירותי התיירות בפסח ועליית מחירי המזון אחרי החג.
עד לפרסום המדדים הבאים אפשר רק לפנטז על הורדת הריבית. בעלי המשכנתאות כבר נאנקים תחת נטל הריבית, שהקפיצה בתוך שנה את החזר ההלוואות החודשי ב־1,000 שקלים נוספים בממוצע, שהם 12 אלף שקל לשנה.
אבל אפילו אם הריבית לא תעלה, היא גם לא תרד לפחות עד סוף השנה. הנגיד מעוניין לעשות וידוא הריגה לאינפלציה. אגב, בתחילת 2024 ייכנס נגיד חדש לתפקיד, ולא ברור אם גם הוא ימשיך באכזריות המוניטרית של קודמו.
מומלץ בחום לצרכני האשראי למיניהם (כולל צרכני פריסת התשלומים בחברות כרטיסי האשראי) לחשב מסלול מחדש ולהביא בחשבון שהריבית הגבוהה נמצאת כאן כדי להישאר לפחות עד סוף השנה.
הריבית הגבוהה מכה גלים לא רק במקבלי המשכנתאות שהימרו וקנו דירה לפני שנה־שנתיים למרות הזינוק במחירים. היא פוגעת גם בשוכרי הדירות שהעדיפו לשבת על הגדר. לפי מדד פברואר, שכר הדירה עלה ב־0.5% בממוצע, ובחוזים חדשים הוא זינק ל־7.5%. אין סיבה שהמצב ישתנה במדד הקרוב. משכירי הדירות רואים ריבית אלטרנטיבית גבוהה ומעוניינים לפצות את עצמם דרך העלאת שכר הדירה.
אבל מי שעשויים לצאת נשכרים מהריבית הגבוהה הם קוני הדירות (במיוחד החדשות). לפי מדד פברואר, קצב עליית מחירי הדירות בשנה האחרונה ירד ל־14.6%. יש להניח שגם במדד הנוכחי עליית מחירי הדיור תתמתן, וזאת תהיה המגמה עד סוף שנת 2023.
לזוג צעיר או אפילו למשקיע ששוקל קניית דירה חדשה, מומלץ להתאפק. סביר שבמהלך החודשים הקרובים הוא ימצא "דילים" טובים הרבה יותר. ואם הוא לוקח משכנתה, מומלץ שרכיב "הפריים" (הריבית המשתנה) שבהלוואה יהיה גבוה ככל האפשר. אני מעריך שבמהלך 2024 הריבית תרד, וגם אם לא תרד - לפחות לא תעלה.
3. מרד המסים
בחג הפסח, זמן קצר לפני שהמסובים היו בעיצומה של קריאת "מה נשתנה", שיגר נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מכתב חריף למנהל רשות המסים ערן יעקב. שאלנו: מה נשתנה? השתנו כללי המשחק בין רואי החשבון לרשות המסים.
קצת רקע: שרייבר הסיר מזמן את הכפפות בנוגע לרשות המסים, ובניגוד לקודמיו בתפקיד הוא הפסיק "להיות נחמד". ייתכן שעיתוי המשלוח קשור לעובדה שיעקב יסיים בחודש הבא את תפקידו וכבר מסתמנים קרבות ירושה.
שיתוף הפעולה של רואי החשבון עם הרשות חיוני כמו ויזה לישראלים הטסים לארה"ב. רואי החשבון הם הזרוע הארוכה של הרשות לגביית מסים, ובלעדיהם אין מסים. המכתב שתוכנו הגיע אליי, שכותרתו "התנהלות רשות המסים כלפי המייצגים", מעיד על מערכת היחסים הבעייתית בין הצדדים.
"כידוע לך, התקופה הקרובה מלווה בחגים של עדות הנמצאות בישראל (יהודים, מוסלמים ונוצרים), ובאופן טבעי נוכחות רואי החשבון בעבודה מצומצמת. מייצגים רבים נמצאים בפיגור של לוחות זמנים באיסוף הנתונים, ולא מתאפשר להם להגיש את הדיווחים החודשיים במועדים הלא הגיוניים שקבעת".
שרייבר דורש בשלב הראשון הודעה מרשות המסים על דחיית של 15 יום נוספים בכל מועדי הדיווח למס הכנסה ומע"מ ועל מתן ארכה אוטומטית לאישורי ניכוי מס במקור עד 30.4.23.
אבל נשיא לשכת רואי החשבון אינו מסתפק בכך ובהמשך מכתבו הוא מוסיף: "בתקופה האחרונה התקבלו בלשכת רואי חשבון בישראל מאות פניות של חברים שמצביעות על בעייתיות קשה בהתנהלות מול מערכות השע"מ (שירותי המחשוב) ומול פקידי השומה כנותני שירות. קיבלתי תלונות רבות על כך שנותני השירות מתעמרים ברואי החשבון".
בהמשך מכתבו של שרייבר מפורטים הנושאים הבעייתיים השונים: תקלות רבות בכניסה לאתר רשות המסים ולמערכת השע"מ, אי־מענה לפניות המייצגים מאת נציגי רשות המסים, ואי־שיתוף פעולה מצד נציגי רשות המסים, המתייחסים לרואי החשבון כחשודים: "המערכת לניכוי מס במקור והסדרים סגורה עד לתאריך 17.4, מה שגורם נזק לעסקים ולעצמאים. הינך נדרש לקבל החלטה גורפת על הארכת אישורי הניכוי במקור עד 30.4. שאילתה של המענקים במערכת שע"מ הפסיקה לפעול מזה ימים ספורים".
נשיא לשכת רואי החשבון, המייצג את כלל רואי החשבון, אינו מותיר מקום לספק למה הוא מצפה: "שינוי מהותי ומיידי של היחס הניתן למייצגים ושיתוף פעולה של רשות המסים ועובדיה עם רואי החשבון בימי חג הפסח וכמובן בימים שבשגרה. עיקר הנפגעים מהתנהלות אגרסיבית זו של רשות המסים הם בראש ובראשונה העסקים והעצמאים בישראל, שפרנסתם נפגעת וכפועל יוצא זו של אזרחי מדינת ישראל".
שרייבר חותם את המכתב יוצא הדופן באיום שאינו משתמע לשני פנים: "במידה ולא יהיה שינוי מהותי והבנת הצרכים הנדרשים לרואי החשבון, איאלץ להחריף את צעדיי לאחר סיום החגים ואת דרך העבודה של הלשכה מול רשות המסים".
כאמור, מדובר במכתב יוצא דופן וחריג בכל הנוגע למערכת היחסים בין ארגון יציג כלשהו לבין רשות שלטונית הפועלת מולו. מכתב זה חריף גם בהתחשב במערכת היחסים הלא אידיאלית בין הנהלת לשכת רואי החשבון לרשות המסים, בהשוואה לשיח עם ההנהלה הקודמת. ועדיין, זה לא שולל את הצורך להאזין בלב פתוח ובנפש חפצה לטענות רואי החשבון, אפילו אם ערן יעקב מנהל רשות המסים אמור לסיים את תפקידו בתוך חודשיים.
4. ביטחון אנרגטי
"חג הפסח הוא האהוב עליי לא רק בגלל המשפחתיות והמסורת, אלא כי הוא החג הכי יהודי וציוני והכי אוניברסלי", אומר לי ד"ר יובל שטייניץ, שר האנרגיה לשעבר, ומסביר: קנינו את חירותנו ביציאת מצרים ואז הפכנו לבני חורין. עם ישראל נגאל מהעבדות וקונה את חירותו רק בישראל. אבל סיפור יציאת מצרים הוא אוניברסלי, כי שמים את ערך החירות כערך המכונן והעבדות נפסלת".
הגעתי לשטייניץ בעקבות מינויו בשבוע שעבר ליו"ר דירקטוריון חברת רפאל הממשלתית. שלא כמינוי פוליטיקאים אחרים, המינוי עבר בשקט, בלי נבחרת דירקטורים ובלי ועדות ממשלתיות. אולי בשל כך מעדיף שר האנרגיה לשעבר להשאיר את הפוליטיקה בצד ולהיות ממלכתי. "כעת, כשאני יו"ר חברה ממשלתית, אני מעדיף שלא לעסוק בפוליטיקה".
כשאני לוחץ אותו בנושא ההפגנות שבהן השתתף בעבר הרחוק בהיותו חלק מתנועת שלום עכשיו, הוא מוסיף: "אני מבין את המפגינים, וחלק מבני משפחתי וחבריי נמצאים בהפגנות. אבל לדעתי החששות של המפגינים בנושא הרפורמה המשפטית הם מוגזמים. ועדיין, אני לא יכול לזלזל בזה. לכן אני מקווה ומתפלל שתימצא נוסחה, אולי לא אופטימלית, אבל שכולנו נוכל לחיות איתה בשלום".
נבחרת בשבוע שעבר לתפקיד יו"ר דירקטוריון חברת רפאל. מה אתה יכול לספר עליה ומה תוכניותיך לעתיד?
"רפאל מנוהלת על ידי האלוף במיל' יואב הר אבן, שנחשב למנכ"ל טוב וסמכותי. יש לי תוכניות שאתחיל ליישם אותן אחרי חודש־חודשיים של לימוד אינטנסיבי. אני מכיר את רפאל יותר מ־20 שנה דרך הדיונים בוועדת חוץ וביטחון וכשר מודיעין. ביקרתי מספר פעמים באתרי החברה, אבל צריך להכיר מקרוב את הדנ"א. אקדיש זמן רב ללימוד החברה וליחסים עם משרד הביטחון. רפאל היא החברה העסקית הראשונה בקריירה שלי שבה אני משמש כיו"ר. בנוסף, אני מלמד באוניברסיטת רייכמן ומזה אני נהנה, ובשלב זה אין לי תוכניות נוספות.
"רפאל היא החברה מספר אחת במימוש החזון של דוד בן־גוריון, שביטחוננו יהיה תלוי בעליונות המדעית הטכנולוגית שלנו. אין חברה שמממשת את החזון הציוני כמו רפאל, על 8,000 העובדים המסורים שלה. היא אחת החברות הביטחוניות היצירתיות ביותר בעולם".
ובכל זאת, האם יש לך כבר תוכניות כיצד להוביל אותה עוד יותר קדימה?
"תראה, כבר היום מדובר בגוף מצוין שעשה רבות למען ביטחון ישראל, וצריך המון יצירתיות כדי לקדם מובילות טכנולוגית שכבר קיימת אצל רפאל. אזכיר לך, זו חברה שפיתחה את כיפת ברזל, שרביט קסמים, מעיל רוח וטילי האוויר־אוויר פייתון. ההתפתחויות העתידיות יהיו בעיקר בתחום המחשוב. התפקיד שלי הוא בעיקר לא להפריע - ואם אפשר אפילו לסייע".
כשר האנרגיה לשעבר, מה דעתך על מחירי האנרגיה והשוק הנוכחי?
"ראשית, היום כבר ברור לחלוטין שמתווה הגז הציל את ישראל מקטסטרופה אמיתית. רואים את המשבר באירופה, שהגיע לשיאו בדצמבר־ינואר. רואים את ההשפעה על האינפלציה ואת הפגיעה באורחות החיים, כשאנשים באירופה לא יכולים לחמם בתים ובריכות ציבוריות נסגרות בחורף.
"גם עסקים קטנים נסגרים. הגז באירופה הוא רק חלק מתמהיל האנרגיה, כי בצרפת יש תחנות גרעיניות והידרו־אלקטריות. אצלנו הגז הוא 70% מתמהיל האנרגיה. אם היינו צריכים לקנות גז טבעי או פחם במחירים הגבוהים פי ארבעה ולשלם 20־30 דולר ליחידת חום, היינו נאלצים לעשות החשכה, עסקים רבים היו נסגרים בגלל האנרגיה היקרה והייתה פורצת אבטלה".
דווקא בגלל צריכת הגז הגבוהה יחסית בישראל, האם אין חשש שיצוא הגז למצרים יפגע בביטחון האנרגטי שלנו?
"אני בהחלט תומך ביצוא, כי יש לנו לפי היקף הצריכה הנוכחית עודפי גז ל־30־40 שנה. אם נייצא את הגז, תהיה מוטיבציה להמשיך לחפש גז ולמצוא שדות גדולים ולהפוך לספק אנרגיה מהגדולים בעולם בעתיד. נכון להיום מוכרים גז בכמויות לא משמעותיות. וקיימות גם תועלות אסטרטגיות לקשרים שלנו עם העולם בכלל ומדינות ערב בפרט. מעולם לא היו לנו קשרים כלכליים עם מצרים. אירופה רואה בישראל אחת מספקי האנרגיה החשובים בשנים הקרובות".
ועדיין, למרות כל אלה, ההכנסות ממתווה הגז מאכזבות. דובר על הכנסות של עשרות מיליארדי שקלים, והצטברו על פי הדוח האחרון ב־2.2 מיליארד שקל בלבד - שישית מהסכום המתוכנן.
"זה נכון חלקית. נכון שההכנסות פחות גדולות מהאומדנים הראשונים בבנק ישראל, שחישב ב־2011 את ההכנסות בהנחה שמחירי האנרגיה יגיעו ל־10־11 דולר ליחידת חום. בפועל, בזכות מתווה הגז, המחירים עומדים עדיין על 4.5 דולר, ולכן ההכנסות ירדו בהתאם. בבנק ישראל לא צפו מראש את הירידה המשמעותית במחירי הגז ולא חזו לצערי את העיכוב של מספר שנים שהיה בפיתוח שדה לווייתן.
"אבל מניין ההכנסות צריך להביא בחשבון לא רק את מה שמצטבר בקרן הגז, אלא גם הכנסות ממס חברות ותגמולים שהגיעו לעשרות מיליארד שקלים. אם ניקח את הכל בחשבון, אנחנו מדברים על הכנסות של 30־40 מיליארד שקל, וזאת רק ההתחלה. לאורך זמן ההכנסות יגיעו ל־180 מיליארד שקל לקרן ההון ו־300 מיליארד שקל מהכנסות ממסים".
האם אתה תומך בשימוש בכספי קרן הגז להורדת יוקר המחיה?
"אני חושב שכדאי לשמור על כספי הקרן כמו שהיו מטרותיה המקוריות. מדובר בהשקעות ארוכות טווח בחינוך, בתשתיות ובפרויקטים ארוכי טווח. לא מומלץ להשתמש בכספים לצריכה שוטפת".
פרסמת בימים אלה את הספר "הזמנה לפילוסופיה", שמחזיר אותך להתמחותך בתחום. מדוע בחרת בעיתוי הנוכחי?
"זה היה הספר הראשון שפרסמתי כבר בעבר, שנועד להציג את הפילוסופיה לציבור הרחב בדרך עם קורטוב של הומור. בזמנו הוא הפך ישר לרב־מכר. כשפרשתי מהכנסת, הודיעו לי בהוצאת הספרים כנרת זמורה ביתן שהמהדורה השביעית של הספר כבר פורסמה והם ביקשו להדפיס מהדורה חגיגית. למהדורה זו הוספתי חלק שלם שנקרא 'בין מדע לפילוסופיה'. לשמחתי, הספר מופיע ברשימות רבי־המכר. במהדורה שפורסמה בארה"ב נכתב שכנראה זה המבוא לפילוסופיה הטוב בעולם.
"השנה אני מלמד מבוא לפילוסופיה באוניברסיטת רייכמן, ובו אנחנו עוסקים בשאלה מדוע העולם קיים. חוץ מזה, אני נותן סדרת הרצאות על כלכלה ומשברים חוקיים. הסטודנטים שואלים כמובן על אקטואליה. מי שקורא פילוסופיה, יוכל להבין את פשר הוויכוחים הנוכחיים. בכלל הפילוסופיה קשורה לאקטואליה".
תן לי דוגמאות.
"חלק מהדברים שעשיתי בקריירה שלי קשורים לפילוסופיה. ההתעקשות שלי שבסוריה נבנה כור גרעיני. ללא רקע פילוסופי לא יכולת להגיע למסקנה הזאת. למשל הצעת התקציב הדו־שנתי צמחה מהשאלה הפילוסופית מדוע להכין תקציב דווקא לשנה ולא לשנתיים".
אז איך ההפגנות נגד המהפכה המשפטית נראים בעיני פילוסוף בהווה ולא פוליטיקאי לשעבר?
"קל לתת עצות מבחוץ. אני חושב שחיוני למצוא פשרה משפטית שכל אחד מהצדדים יוכל לחיות איתה. אסור שיהיה לשום צד ניצחון בנוקאאוט, כדי למנוע מצב שבו חצי מהעם ירגיש חושש או מפוחד ושהדמוקרטיה מאוימת, ושחצי ירגיש שדרכו עליו ולא ספרו את תוצאות הבחירות. למרות שקשה מאוד להעריך, אני מעריך שבסופו של דבר תימצא הנוסחה הגואלת שכולם יוכלו לחיות איתה".