הרעיון לנסוע לעקבה היה של כיפוש, שורק'ה הסוהרת ושתי בנותיי ירדן ויולי. במשפחת קופמן לא שואלים אותי, פשוט מודיעים לי. עם ארבע נשים אני לא יכול להתווכח, אז אני כפי ששימון "הגמד" לימד אותי: "אל תתווכח, תשתבלל. יש לך בסך הכל את השזלונג שלך בבית, שהוא רק שלך. תרבוץ, אל תגיב, הכל יהיה בסדר".

יומיים לפני כן התנהל ויכוח בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית, אם אצליח להתעורר בשבע בבוקר. כיפוש התחייבה, אבל הסוהרת והבנות היו ספקניות לגמרי. אני לא התייחסתי, כי התייחסותי לא נדרשה, כי כל המעורבות יודעות שאני מיזנתרופ. אבל הקצתי בזמן. הוריתי לפוצו להגיע לתחנת הדלק כדי לבדוק לחץ אוויר בצמיגים ואת כל המדדים ברכב.

הנשים סיכמו ביניהן שאני חרדתי כרגיל, אבל לא מחו. הוריתי לבתי הבכורה: "את לא עוברת 110 קמ"ש, את נוסעת מאחוריי". אני סומך על בנותיי, כי אחרי שקיבלו רישיון, שכרתי להן מדריך, נהג מרוצים מקצועי, שילמד אותן לנהוג. כי בהכנות למבחן רישוי, לא לומדים. נהיגה זה מקצוע נרכש, לא תחביב.

הדרך לאילת היא קיר המוות. כבישים מס' 40 ו־90 אינם ראויים לנהיגה. במשך 75 שנה מזניחות ממשלות ישראל את הדרכים האלה, מספרי התאונות הקטלניות וכמויות הקורבנות והנכים הם ראיה לכך.

עד 50 ק"מ לפני אילת, כאשר מגיעים לגדר ההפרדה בכביש 90 והוא גדל משני נתיבים לארבעה, הנהגים בהתקפי חרדה. אבל יש כויללים, אברכים והתנחלויות לטפל בהם, אין כייסף לכבישים. אבל בסוף הגענו למסוף הגבול. תוך עשר דקות היינו בדרך למלון. הרוגע השתלט עליי. מעכשיו אני צריך רק טלפון וסיגריות, לכל השאר כיפוש תדאג.

אנחנו כאן בכתריאליבק'ה, נוהגים להסתלבט על העראברים, כי אנחנו עם גזעני כלפי עמים אחרים, לא פחות ואף יותר מהגזענות שמופנית כלפי היהדות. גם בתוכנו אנחנו גזענים, אבל זה כבר סיפור אחר. בתחום המלונאות, גם המצרים וגם הירדנים עושים לנו סקולה־דה־רמי. אנחנו לא באותה ליגה איתם. אצלם שירות ואירוח זה מקצוע, לא חלטורה.

המלונות מבריקים, לא תמצא עלה במים. במלון יש חמש בריכות מחוממות בטמפרטורות שונות, וסוג של נחל, שקירותיו מבהיקים מניקיון ושמקיף את המלון עם מי הים האדום, באורך של מעל ל־250 מ'. רק מבהייה בנוף הזה, הרוגע מציף אותך. יש שלל מסעדות בסגנונות שונים – וכל הכיף הזה מתבטא ב־6,000 שקל לשלושה לילות וארבעה ימים, שליש מחיר מאילת, למשל, באותם תנאי אירוח. הבונוס – המלון לא היה מלא.

נהניתי מצפייה בבנותיי. פוצו, שהיא אם ללני בן השמונה חודשים, מתפקדת כמו מרי פופינס. לא האמנתי שהיא תגיע לרמה הזו כבר בשנה הראשונה. גולו היא הגאון של המשפחה, היא חושבת בשביל כולם. רגועה, דעתנית, אבל לא כפייתית כמו כולנו. הקשר שלהן עם גיאצ'ו מקסים אותי. הוא לא קל, הוא רוצה הכל כאן ועכשיו. והן זרמו איתו. הוא היה מאושר.

זה פינה לי את כל הזמן להתעדכן בפיגוע האיום בבקעה, שבו נהרגו שלוש נשים ממשפחת די. כל הישראלים בבריכות היו מרוכזים בסלולרי. לא בדקו מי ישראל השנייה בהגמוניותה, פשוט היו מרוכזים בכל אמצעי המידע. גם התרעות "צבע אדום" בצפון ובדרום עשו את שלהן. היה לי טוב שזה חג, אז הדרעק הפוליטי נמנע ממני. אני אלרגי מהעירוב של שכול ופוליטיקה.

בגילי אני זוכר תקופות אחרות, שבהן היינו עם אחד בעת צרה ומצוקה. הפכנו ליותר מדי עמים, יותר מדי תורות, שחלקן טוענות שהר הבית טמא וחלקן טוענות שהוא קדוש. איני מאמין בשום תורה של העמים האלה, כי זה שימוש ציני בדבר השם, כי מפרשים אותו באבא־בובות שאין לי שום מכנה משותף איתם, זולת מגורים באותה ארץ. התורה שלי היא פשוטה - רק עשרת הדיברות. כל השאר זה פארש של פירושים, סיפורי אגדות ובבל"ת.

היה טוב, וטוב שהיה. חזרנו בריאים ושלמים הביתה, כדי לראות את נבחרי העם מהנשיא דרומה חוגגים מימונה, כי צריך להתחפש למרוקאים ולקרוץ לבייס. הצילומים שלהם במימונה הם דוחים, כי הם לא נהנים, זה מאולץ וזה בולט שהם סובלים. אישית, אני שמייח שהם סובלים.

גם בחגים הדתיים הבאים ניסע מכאן בהרכב מלא, כי להרגיש ישראלי בחג זה רק בחו"ל. כי כאן, בארץ המאכערים, האוויר סמיך מהגועל. הרחובות מהבילים משנאה, תיעוב, שיסוי ופילוג. דיירי אגם הדרעק, מכל המפלגות של הדרעק, צריכים את זה כמו אוויר לנשימה. אני לא צריך את זה. בגילי אני כבר יכול לבחור.

במהלך הפסח נוצר לי חלון הזדמנויות לאסוף בשבילכם קצת קניידלעך שרקחו בשבילכם אלה שמתחפשים לנבחרי ונציגי ציבור. שרת התעמולה גלית דיסטל־אטבריאן בראיון לגל"צ: "לציבור אין עצבים לשמוע על קשיים – רוצים תוצאות, ואני מכבדת את זה. מה שעובר על הממשלה מהרגע שהושקה, לא היה מעולם. בניגוד לממשלה הקודמת שקיבלה שנה וחצי של חסד... לא קיבלנו אפילו 100 דקות". נו, מתברר שהגברת לקתה באמנזיה קלה, שאולי תתפתח למחלה קשה. אפשר לשקר לציבור חלק מהזמן, אבל לא כל הזמן. אבל במצבה, מחלת השקרים כנראה מידבקת.

המאכער שמעון ריקלין בעוד פנטזיה מהדהדת: "לקראת החג חשוב לזכור שמי שמאפשר את חסימת איילון על כל שטות זה המודיעין של המשטרה ושב"כ. הם יודעים היטב מי מתפעל את החסימות האלה, אבל לא עושים כלום. האבק עוד ישקע על המאבק המוצדק מאין כמוהו לשינוי מערכת המשפט המסואבת שלנו. ועדיין העבודה הנדרשת במערכות הביטחון הלא המתפקדות היא עצומה". שנים ששימון ריקלין מתרפס בפני אדונו ביבי. באמת שהגיע הזמן לתת לו ג'וב.

אולי ימונה למפקד המיליציה של בן גביר, ויראה לנו איך גוף ביטחוני צריך לעבוד. עוד גאון מהימין, הרמח"ל ניסים ואטורי מאגם הדרעק, סותר את המאכער ריקלין, כאשר הוא צועד עם דגל בהפגנת הימין בנתיבי איילון: "באנו להפגין את העוצמות. בטוח שיש פה הרבה מפגינים. אם התקשורת אומרת שיש פה 50 אלף, אז בטוח יש פה 100 אפילו 150 או 170 אלף מפגינים. אנחנו לא פרצנו לכביש, המשטרה פתחה לנו, אפילו לחצתי את היד לשוטר. אני בעד חסימת איילון בחסות המשטרה". איך ביבי הקיף את עצמו באנשים האלה? איך?

בועז ביסמוט דורש ממתנגדי הרפורמה המשפטית: "הדבר האחרון ששוטרים וכוחות ביטחון צריכים להתעסק בו עכשיו זה להשקיע משאבים באבטחת הפגנות. קצת סולידריות. קצת, לא הרבה". אותו מאכער שכח את הבקשה/דרישה כאשר השתתף בצעדת אביתר, שהייתה מבצע אבטחה מקיף, כולל גדוד חי"ר, ואמר בתגובה: "אני מאוד גאה בזה. הרבה פיגועים קרו ביו"ש בתקופה האחרונה. חשוב לי להגיע לצעדה בשביל לחזק את אחיי המתיישבים בשעה הקשה הזו".

אני מכיר את בועז עשרות שנים. אני יודע איך הוא התמנה לשגריר, מי מינה אותו ומדוע. אולי בגלל ההיכרות עם הטיפוס, אני מתקשה להכיל את נוכחותו באגם הדרעק. השר עמיחי אליהו: "עליית יהודים להר הבית תבעיר את האזור? הבטיחו לנו גם שנמות מקורונה. הכלת סרבנות בחיל האוויר היא סוג של מרד. בכירים במערכת הביטחון פועלים בסוג של מרד". טוף, אנחנו יודעים היכן גדל, מי האבא, אז הכל מובן. בעץ תפוחים לא גדלים אגסים.

שמחה רוטמן, עוד טיפוס שמחק שנה מהחיים: "הידיעה על הפיגועים הרצחניים בבני ברק וברמת גן תפסה אותי בעצרת זיכרון למסע ההרג הנורא בבאר שבע. פיגוע רודף פיגוע, אזרחי ישראל מופקרים לגורלם. מדינת ישראל זקוקה להנהגה שיודעת מה היא עושה. זו לא ההנהגה הנוכחית". הציוץ הזה ראה אור בשעה 21:08 ב־29 במרץ 2022. שנה מאוחר יותר, כשרייב שמחה בגועליצייה, הוא מאשים את כל העולם ואשתו במצב הביטחוני, יוזם חקיקה שתקביל אותנו להונגריה, אבל שכח מהארכיון שזוכר הכל.

מדהים אותי שכל כך הרבה דיירים באגם הדרעק שחובשים כיפה משקרים בקלות כזו. הם לא משננים את עשרת הדיברות? הם עסוקים רק בהלכות של הבאבא־בובות?

חברים בקולקציית האפסים שריכז סביבו ביבי מעריכים שישראל תידרש לפעולה ביטחונית בקרוב. המניעים ל"הערכה" של אותם ליצנים שמתחפשים לביטחוניסטים: סקרי דעת קהל שליליים, ביקורת על היעדר ביטחון אישי. בין הליצנים האלה יש יותר מדי טיפוסים שראו מלחמה רק בטלוויזיה בבית, ושמעולם לא חוו אש תופת, טיפלו בפצועים מדממים ופינו חללים. אם האספסוף הזה יוביל אותנו למלחמה, שיקראו לה מבצע כדי לא לשלם פיצויים למשק, אנחנו נחזור ממנה במצב אסוני.

צייצן בטוויטר, שמכונה מואיז הקטן, מתקיל ביביסטים עם נתונים שאינם מופיעים בתוירה. "בכל שנת 2022 נרשמו 16 ימים שבהם הופעלה התרעת 'צבע אדום' אחת לפחות, כולל במבצע עלות השחר. בשנת 2023 נרשמו כבר 18 ימים עם התרעת 'צבע אדום' אחת לפחות". אסור לבלבל ביביסטים עם עובדות, הם לא יודעים מה לעשות איתן.

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה החליטה ממשלת הימין־מלא־מלא שאורחי הכבוד במטס החגיגי ליום העצמאות ה־75 שלנו יהיו טייסי הלופטוואפה מגרמניה. יש בינינו עוד ניצולי שואה. לא הרבה, אבל יש כאלה שזוכרים. הם לא מאמינים שזה קורה להם, שטייסים גרמנים, נצר לאומה נאצית, יטוסו כאן, שבוע אחרי יום הזיכרון לאסון הנורא ביותר באנושות. בסדר, עוד עשר שנים כבר לא יהיה יום זיכרון לשואה ולגבורה, כי הימין מתבייש בניצולים שלא השקיעו מספיק במרד בגטאות. אני רק מקווה ששגריר בריטניה בישראל יביע את מחאת האזרחים של מדינתו. אנחנו רקובים מדי מכדי למחות.

מפכ"ל המשטרה האשים את איתמר בן גביר ואת הצוות שלו בהקלטת שיחות אישיות ביניהם למטרת שימוש פוליטי. אני דווקא מאשים את קובי שבתאי עצמו. הוא היה חייב להיערך למצב שבו ארגון ארור של נוער גבעות ו/או אחר מגיע לנהל משרד ביטחוני (חנמאל דורפמן כבר עבר סיווג ביטחוני בהצטיינות?), ולהשתמש בכל הטכנולוגיה שיש למשטרה בכל שיחה איתם. אני משוכנע שבמשטרה יש טכנולוגיה לשיבוש הקלטות, מכשיר שהמפכ"ל חייב אותו בכל שיחה עם מאן דהוא - בטח אם המאן דהוא שייך לחונטה ששואפת לסיים את הקדנציה שלו בהקדם האפשרי.

אמון זו מילה מיותרת בימים אלה במשרד לבט"פ (ביטחון לאומי זה באלוקית, שפה שאיני מבין ודובר). שלמה קרעי, נציגו של הרב מאיר מאזוז בקולקציית האפסים, מגיב להעלאת הריבית של נגיד בנק ישראל: "אולי אפשר לשים רובוט בתפקיד הנגיד, שיקבל החלטות על העלאת ריבית על סמך אלגוריתם אובייקטיבי ומנותק מהעם". אני משוכנע שקרעי צודק. אבל אפשר גם לשים רובוט, אפילו מטומטם לגמרי, שיקבל החלטות בניהול משרד הטיפשורת על סמך אלגוריתם אובייקטיבי שמנותק מהעם.

בשביל מה צריך שר במשרד הטיפשורת? הנגיד הרי מומחה בתחומו, אבל לקרעי אין מושג קלוש בתחום שהוא מופקד עליו מיניסטריאלית. מה לכהן בבית קברות?

דוח ה־OECD המליץ על ביטול ההקצבות לישיבות, ביטול הקצבאות לאברכים וביטול ההנחות לאברכים במעונות יום. במקביל ממליץ הארגון לחייב את החינוך החרדי לשלב לימודי ליבה, בפיקוח מוגבר, כתנאי ליצירת תשתית לשוק העבודה העתידי בישראל, לנוכח השינוי הדמוגרפי בחברה שלנו. רואים שהגויים האלה לא יודעים מה זו תוירה ומהי אומנות הגמ"ח. נסתדר, חסדי השם - אם לא יהיה לחם, נאכל עוגות. הנה ביום הולדתו של הרבי מלובאוויטש הודיע ביבי לעולם: "הרבי השפיע עליי רבות", אז הוא החליט על הקמת מרכז מורשת לחב"ד. זו כלכלה נכונה, מה מבינים הגויים?

מאי "המחוננת" גולן, השרה לקידום מעמד האישה, בהודעה מרגשת לכבוד יום הולדתו של הרבי מלובאוויטש: "הרבי שאהב כל יהודי, שדאג לכל אדם, דחף וקידם את נשות ישראל להצטיין, להצליח, להאמין ביכולות שלהן ולגייס את כל כוחותיהן למען עם ישראל". אין לי ספק כלל שמאי המחוננת לא שקדה על הבנת הנחיית הרב'ה לנשים יהודיות.

אז הנה, רק בשבילה, תמצית הנחיות הרב'ה לנשים: "האישה צריכה לעסוק בתפקידים שניתנו לנשים. כאשר האישה מחקה את האיש, היא יוצרת אי־שוויון. רק כאשר האישה ממלאת את תפקידה ושליחותה, היא זוכה לסיפוק נפשי אמיתי, בהתאם לטבע. השיטה של שוויון זכויות עומדת בניגוד לציווי התורה. לא יהיה כלי גבר על אישה, לא ילבש גבר שמלת אישה (פרשת תצא כ"ב, ה). היינו שכל אחד צריך להתנהג בהתאם לטבעו".

גבירתי המחוננת, ניתן למצוא את החומר בגוגל, רק צריך לחפש. את יודעת לחפש בגוגל? את הרי לא שירתת בצה"ל, כי הצהרת שאת דתייה רחמנא ליצלן. אבל יש נשים שמצטיינות בשירות צבאי, שאינך מכירה. על מה את מטיפה בדיוק?

הנה עוד באבא־בובה שתומך בשוויון זכויות לנשים: "אסור לבת 3 להיכנס לבריכה עם גברים". כך פסק הרב אליקים לבנון, בעלון היישוב אלון מורה. "ילדה בלבוש חושפני עלולה להביא את הגברים במקום לידי הרהורי עבירה". רק כסיל כמוני חשב שפדופיליה היא מחלה שתוקפת רק חילונים שהם שמאל סוטה? והנה, גם באבא מוכר בציונות הדתית מזהיר את הציבור שלו מפני פדופיליה. אני מחכה לתגובה קשה של מאי המחוננת.

זהו זה, קינדרלעך. הטור "חי בקושי" יוצא לאמריקע כדי לצפות בפלייאוף NBA של גויים. נשוב בעוד תשעה ימים, כדי להיות כאן ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. אני מקווה שדיירי אגם הדרעק (אלה שאינם ממשפחת השכול) יוותרו על נוכחותם בבתי העלמין הצבאיים. זה לא זמן לפוליטיקה מטונפת של שכול. אפשר ביום קדוש לישראל בלי דברי ההבל מכל כיוון - ימין, שמאל, אחורה, קדימה, כיפות, חילונים וכל המרכיבים של החברה כאן.

מספיק לנו הטקס שמירי המחוננת מפיקה למעבר בין יום זיכרון לחגיגות העצמאות. לא חובה לצפות, אבל מומלץ כדי לספור את כמות הצילומים שלה עם הגברת השלישית שלנו. נכון שזה ציני, אבל בלי ציניות לא הייתי יכול לשרוד כאן, מזמן, עוד הרבה לפני ביבי.

נ.ב
איני נכנס למאבק התקשורתי על שירות המילואים של ביבי. כן היה או לא היה בשלום הגליל. מכונת הרעל שהוא מפעיל עם טופזיניו ואוריך מזכירה לנו כל פעם את פציעתו של ביבי במבצע סבנה בנתב"ג. את מה שעשה כלוחם אי אפשר לקחת ממנו.

בשבוע שעבר נחשפנו להפגנה הוורודה. תפס לי את העין אדם שנראה לי בגילי, ענק לפי כל קנה מידה. רפ"ק מאיר סוויסה עצר אותו בהפגנה בעת שירד עם התוף לאיילון. היה משעשע לראות ארבעה שוטרים מנסים להכניס לניידת אדם בן 63. לא יכולים מצד אחד בגלל גודלו, אז גוררים אותו לצד השני, בסוף הצליחו לדחוס אותו לניידת. המפגין הוא ניר בן טל, סוג של אייקון בסיירת שלדג.

כאשר סגן הרמטכ"ל, קותי אדם הי"ד, נכנס למארב בדאמור בתוך בית שבו המתינו לו מחבלים, בן טל ומפקד היחידה תא"ל גיורא ענבר הסתערו על הבית לתוך אש המחבלים וחיסלו אותם. בן טל נפצע ברגלו כתוצאה מהירי עליו. קותי אדם ואל"ם חיים סלע נהרגו בקרב.

בן טל נכה ברגלו עד היום. הוא פרופסור לביולוגיה חישובית, במחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. מכונת הרעל ע"ש בנימין נתניהו לא מתייחסת לגבורתו של ניר בן טל, וחברי הצוות שלו בסיירת רותחים מזעם על ההשמצות נגדו ברשתות. יש לי חבר טוב שהיה איתו ביחידה. כמו ניר, הוא מפגין בכל הפגנה. הוא הפנה אותי לכל החומרים על ניר כלוחם, ביקש שאפרסם. נעניתי ברצון, כי מה שמגיע, מגיע.
 [email protected]