מה צופנת השנה הבאה עלינו לטובה? תחזיות שהתפרסמו ברחבי תבל מתייחסות לסוגיה זו כאל תחזית - כאילו שהעתיד הוא דבר נתון וכי יש רק לנחשו. 2015 לא תהיה תולדה של תחזיות ופרשנויות, אלא של זרמים חברתיים אזורים וגלובליים, כמו גם של החלטות המנהיגים החשובים בעולם.
שני הזרמים הדומיננטיים בעולם הם: הגלובליזציה ותרגומה לקשרים הבין־אישיים באמצעות האינטרנט, הרשתות החברתיות והסמארטפונים. עולם עם קשר הדדי חסר תקדים, מודעות לתלות הדדית, ומבחינה מדינית גם אחריות קולקטיבית. זהו עולם יותר מחובר עם טולרנטיות הדדית גוברת בין עמים, בייחוד בתוך התארגנויות אזוריות. עולם שבו יש משקל רב יותר להבעת דעת הקהל בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות.
במישור הדיפלומטי העולם פועל באמצעות דיפלומטיה קולקטיבית במסגרת ארגונים והתארגנויות בינלאומיות. ברק אובמה הוא המנהיג המוביל המגלם את העולם החדש ופועל על פי מבנה יחסי הכוחות המבוזר, ובהתחשב בדעת הקהל במדינות הרלוונטיות.
הזרם השני, המנוגד, הוא זרם של התמרדות בקולקטיב הנתפס כמערבי ומוצא את ביטויו במדינות ובארגונים אירדנטיים וטרוריסטיים בעלי רצון ויכולות הרס רבי משמעות. הוא בעל אופי דתי ונלחם בעולם המערבי וברב תרבותיות. עוצמתו היא אך ורק בכוח ההרס שלו. איראן וצפון קוריאה שייכות לעולם זה, וארגון דאע"ש הוא המוביל הפופולרי ביותר של אותה תפיסת עולם הרסנית.
2015 תתרחש בעיקר בתווך של המתח בין שני זרמים אלה. ארה"ב, תחת ברק אובמה, שירצה להותיר מורשת מדינית אחריו, תוביל תהליכים באמצעות הדיפלומטיה הקולקטיבית תוך מימוש אינטרסים משותפים עם הכוחות העיקריים בעולם. אובמה ינקוט מדיניות של סין תחילה, לאחר שהגיע לאחרונה להסכם קבע ושינוי אקלים עם בייג'ינג. יש לו סיכוי סביר להגיע יחד עם ארגון המעצמות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה להסכם קבע עם איראן, אשר ימנע את הפיכת איראן למעצמה צבאית גרעינית ויבטיח שמירה על אינטרסים כלכליים של איראן גם בתחום הגרעיני האזרחי.
אזרחי העולם יחיו בין עולם הגלובליזציה הכלכלית והחברתית לבין עולם הפיצול והטרור. הראשונות ייהנו מזכויות פרט, מקדמה כלכלית, ומפירות פריצת הדרך המדעיות והטכנולוגיות. האחרים יתבוססו בעוני ודיקטטורה.
אשר למזרח התיכון, המאבק בין שני העולמות מבחינות רבות מתרחש בתוכו. דאע"ש, אל־קאעידה, חיזבאללה וחמאס והג'יהאדיסטים למיניהם רוצים לגרור את האזור לעולם הטרור ובבידוד. הציר הפרגמטי בהובלת מצרים וירדן מעוניין ליצור גשר בין המסורת לבין הקשר למערב. ההשתייכות לקולקטיבים מדיניים וביטחוניים תקבע את עתידן על ידי שיתוף של הקואליציה הערבית הפרגמטית נגד דאעש ובעד היוזמה הסעודית.
אשר לישראל - אנו משוכנעים שאנו משתייכים לעולם הקדמה הקולקטיבי, אך זה לא מובטח. בשנים האחרונות, לנוכח מדיניות הכיבוש וההתנחלויות של הממשלה, המערב דוחה אותנו, בעיקר האיחוד האירופי.
2015 תקבע לאיזה מהעולמות אנו נשתייך: בין הפונדמנטליזם הדתי לפרגמטיזם הליברלי. רק השתייכות למאמץ קולקטיבי מדיני יחד עם המערב והמדינות הערביות הפרגמטיות למען הקמת מדינה פלסטינית בשלום, תבטיח את שיתופנו במשפחת העמים הנאורים. התשובה לכך תינתן ב־17 למרץ.
הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת "יאללה מנהיגים צעירים"