חלמתי שהבחירות יהיו על הנושא החברתי, אבל המציאות חזרה

עמוס ידלין, שכראש אמ"ן לא דאג לנטרל את מנהרות התקיפה של חמאס בעזה, הוא הביטחוניסט של "ציבוז'י", והוא הודיע לנו שכדאי שנאמין לחסן, כי הוא מקיים מה שהוא מבטיח, אבל הזדרז להוסיף "שזה לא יקרה בשמונה בערב, וגם לא מחר בבוקר". התעודדתי מיד ואמרתי לכיפוש: כפרה, אפשר לאכול פסטה עם הרבה שום, חסן לא יורה הלילה, כי עמוס אמר. והוא מכיר את כל אלו שמחליטים. ואז נזכרתי שבוגי יעלון, שר ביטחוננו, ספק אמר ספק שאל מה היה בדיוק לג'יהאד ולג'מעתו שדהרו בסערה השמיימה לעשות באזור קונייטרה. באמת מה? רק שגדעון לוי לא יכתוב על טייס המסק"ר "הרע לטיס". כי הלוחם עשה מה שצריך ומה שהורו לו לעשות, או שגדעון באמת סבור שהחבר'ה היו ממש נחוצים לאנושות? 

בקיצור, אני נורא בבלבלה. האם באמת חסן יחטוף איזה חקלאי במטולה, סמוך לגבול, או חיילי מילואים בסיור? ישגר איזה טיל? התפעמתי מהכוננות הרגישה שהתבטאה בשיגור סוללת "כיפת ברזל" לסביבה. אבל לחסן יש טילים שמגיעים בדיוק נמרץ לתוך דוכן הכריכים של האמא והבת אנסקי בנמל ת"א, אז איפה אני אוכל כריך עם דגים מלוחים? באסה, הלך לי התיאבון. ואהרל'ה לא רוצה להתקין ממ"ד בחומוסייה שלו ברמת אביב, ואריה ופיני לא סופרים את חסן בשווארמיות שלהם בתחנה המרכזית, אז מה אני אעשה? לא אצא מהבית?

בסדר, אני תמיד יכול ללכת עם רוברט וטעטע לבוכרי לאכול דושפרא, בשכונת שפירא. כי קווקזים ובוכרים לא רואים את חסן ממטר, הם לא מאמינים לשטן שחי מתחת לאדמה. אפשר גם לקפוץ לשיפודייה החדשה שרוברט מצא ביפו, אבל לפי הסכמי רודוס - שאומנם נחתמו ב־ 1949 אבל חודשו על ידי כיפוש ב־ 2011 - אני לא רשאי לחצות את קו הגבול של דרך סלמה בדרום ואת צומת גלילות בצפון ללא תיאום איתה. ואם אני נאלץ לתאם, ולספר לה עם מי אני הולך לאכול, אז אני נסתם לי התיאבון.

בקיצור, אני במלכוד. רציתי נורא להמשיך לחלום שהבחירות הקרובות לכנסת ה-20 תוכרענה על "הפער החברתי בדאלק", אבל המציאות חזרה, ואנחנו שוב בטלנובלה של "מר ביטחון" וחסן יככב כאן בקמפיין, וגם דאעש וחיזבאללה וכל השטויות האלה. ואז מי ימשיך לשלוט כאן ולהרכיב את הממשלה ה-33? ספק מפלגה ספק ארגון פשע מתוחכם שרימו כל הדרך בפריימריז שלהם.

אני לא מבין על סמך מה קבע כב' השופט מנחם נאמן, יו"ר ועדת הבחירות בליכוד, שציפי חוטובלי ניצחה את אבי דיכטר. היו איזה אלף קלפיות, אבל הביאו לדיון ראיות כדלהלן: באשדוד, ביקש דיכטר להפחית 100 קולות מציפי, אז הפחיתו גם לו 36 . למה הפחיתו? מי רימה? מי הונה? לא אומרים לנו; בחצור הגלילית, דיכטר הביא שני עדים שנשבעו בהן צדק וגם באמשלהם, שהיו לו 102 קולות. אבל ברשומות נמצאו רק 54. אז מי שיקר כאן בדיוק? העדים? דיכטר? הסופרים?

בהרצליה דיכטר הביא עוד מצהיר אחד, שנשבע בנקיטת חפץ שהיו לו לפחות 200 קולות. השופט השתכנע וקבע שהיו לו 211 , אף על פי שבספירה נספרו רק 153 קולות. אז כצ'ופר, נתנו לחוטובלי 162 . למה לא? זה עולה להם משהו? אז היא ניצחה בהרצליה או לא? יכול להיות שבכלל לא ספרו שם קולות, אלא הגיעו לפשרה. באריאל היה שיא הפארטייה. לא יודעים כמה היו באמת, אז הוסיפו לציפי 63 קולות, לדיכטר רק 18 . בקצרין התפשרו: 24 לציפי, 7 לדיכטר. בנתיבות הלכו על תיקו. בכל זאת עיר קדושה עם רבנים ובאבות, אז 10 לכל אחד. משפט שלמה, וזה באמת יפה. בבאר שבע רשמו 774 קולות כשרים. אממה, נמצאו רק 674 טופסי הצבעה. איפה הם למדו את השיטה הזאת? מה זה מעשה הרמייה הזה? איפה תלונות במשטרה על זיוף?

דיכטר פרסם בפייסוש שהיו ימבה מעטפות כפולות. וזה בלט באיזו קלפי "מסתורית" בירושלים, שם נסגר הפער בינה לבינו עם קצת כפולות כאלה. לא הרבה, רק פער של 629 קולות. על האירועים בירכא חבל לדבר בכלל.

וזו נבחרת החלומות של המלך ביבי, הדר בארמונו ברחוב בלפור. אין יום שלא מרמים שם במפלגת השלטון. אם הם מרמים בשביל כיסא באגם הדרעק, אז כמה הם מרמים כאשר מדובר בכסף הגדול, הענק, מהקופה הציבורית? איך אין עדיין עתירות לבג"ץ לבטל את הפריימריז, לקיימן מחדש, באמצעות משקיפים חיצוניים בכל קלפי? לא יספיקו עד לבחירות? שידחו בחודש-חודשיים. אבל לא ייתכן מצב שאנחנו לא מכירים את המדינה שלנו, שמנוהלת באמצעות ארגוני פשיעה בחסות פסאודו-דמוקרטיה, שמקבלים כשרות לכאורה משופטים.

איך אפשר בכלל להאמין לטיפוסים האלו שרוצים את הקול שלנו? אלו הטיפוסים שאנחנו רוצים? אולי באמת העם הזה לא בנוי לדמוקרטיה, אלא לדיקטטורה כמו שיש בחמש מפלגות אחרות? אולי. לפחות אצלם אין זיופים. נכון שיש פשעים אחרים, אבל מי סופר?

איווט, דוברא אוטרא (בוקר טוב). קאקדילה (מ'נשמע?) הכל חראשו (בסדר)? מה נהיה ממך הפכת לקיסה (חתול) או לסבאצ'קה (כלב קטן וחמוד) עם הרשימה הזאת שאתה רוצה שתשרת אותך בכנסת ה-20 ? מה זה זה? איווט, אידי קמיניא (בוא אלי) ותסביר לי איך אתה רוצה את אמון הציבור עם סופה לנדבר (היא הייתה פעם במפא"י, לא? אז מה זז שם ימינה? היא או המפלגה?), אילן שוחט מהעיר של ההזויים בצפת ועם שרון גל - מה הוא בדיוק עשה בחיים שלו כדי לקבל ממך מקום חמישי ברשימה? בכמה אתה מעריך את האלקטורט שלו בציבור, כאשר ידוע לשנינו שאפילו בקרב ה"מעושרות" הוא לא משיג רוב?

איפה כל החבר'ה שהיו אסירי ציון בכאילו ונורא סבלו בגולאג? איפה הם האנשים ההגונים וישרי הדרך, עם קבלות על עשייה ותעודות כמו יאיר שמיר ועוזי לנדאו? מה הקו המחבר בלהקה הזאת? היחידה שהייתי מוכן לשקול לשים "פיותק" בשבילה זו אורלי לוי, שללא שום קשר לדעותיה, היא פרלמנטרית חרוצה וישרת דרך, שהכנסת ראויה להתכבד בה. ועל כל אלה אתה אומר: "זה הפסיפס שייצג את כל רובדי החברה הישראלית, וגם ישקף את ישראל ביתנו". וואללה? איזה רובד מייצג אצלך שרון גל? אתה מוכן לספר גם לנו?

בקיצור, עם הלהקה הזאת אני מסופק אם תעברו את אחוז החסימה. אז ססמת הקמפיין חייבת להיות "פיקלוצ'י סווט" (תכבה את האור), כי ביני ובינאכ, גם בעלטה הקמפיין של עלה ירוק נראה הרבה יותר סחי מהלהקה שלך. לפחות להם יש אג'נדה ירוקה, והם לא מייצגים רובד, הם מייצגים את כל המשתמשים, שזה מאות אלפים, אולי מיליונים. 

איך ציניקנים שמשחקים במוות (כאילו שהוא לא מחוסר עבודה, גם בלעדיהם), מנציחים שוויון בין ארגון טרור רצחני לבין צבא של מדינה ריבונית? מחלקים צל"שים על מבצע, שבמציאות היה מלחמה שנמשכה כאן 51 ימים. צה"ל אינו ולא היה מעולם צבא העם, הוא חונטה שוביניסטית של גברים, שהפעם חילקה קצת פרסים טיפשיים לארבע נשים: רופאה ושלוש תצפיתניות, שבגדול עשו את המוטל עליהן, ולא הפגינו גבורה כלשהי. היו במלחמה הזאת פראמדיקיות שטיפלו בפצועים תחת אש, סיכנו את חייהן והצילו חיי אדם בתוך הקרבות, אבל החונטה הפרימיטיבית לא מצאה לנכון להעריך את פעילותן כגבורה תחת אש תופת. וזו רק דוגמה מייצגת.

שום דבר ועיקר לא השתנה בצה"ל מאז משפט התוכחה של עזר ויצמן לאליס מילר, שכלל את המונח "מיידלע". החיילות בצה"ל נשארו מיידלעך בהגדרה, והמערכת מתייחסת אליהן כאל נטל ששואף לתיעדוף. המטכ"ל של צה"ל כולל 29 אלופים, אבל אחרי שראש אכ"א אורנה ברביבאי פרשה, אין אפילו אלופה אחת. יש 105 תת אלופים, אבל רק 4 תת אלופות. יש 464 אלופי משנה, וזה כולל רק 24 אלופות משנה (הנתונים נכונים לאפריל־ספטמבר 2014). זו התמונה המייצגת את "המהפכה" הנשית בצבא, שמחייב בחוק נשים להתגייס מאז הקמתו.

עכשיו בואו נראה באילו תפקידים משבץ הצבא נשים בתפקידים בכירים, בגדול הן פקידות בכירות מאוד, בדרגת תת אלוף: ראש חטיבת מינהל ותכנון כ"א באכ"א; צנזורית ראשית; יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים; ראש מחלקת סגל באכ"א. וואו, ב2015 אישה-מפקדת לא יכולה לפרוץ את תקרת הפלדה שיצרו הגברים. מדוע אישה לא יכולה להיות קצינת רפואה ראשית (קרפ"ר), אחרי שכבר יותר משני עשורים וחצי יש לנו רופאות מוטסות למשל, שמחלצות ומצילות בטיפול חירום פצועים בתוך אזורי הקרבות? מה קרה? הקרפ"ר מנהל את הטיפול בפצועים מתוך נגמ"ש האוגדונר או המח"ט? מדוע אישה לא מונתה לתפקיד מפקדת חיל התקשוב? המפקד מנהל את החיל מתוך שטח אויב, צמוד לחוד? אין מהנדסות בצבא שיכולות לעשות את הג'וב הזה? אין להן יכולת פיקוד וניהול של המערך כולל אגף הלוחמה האלקטרונית שלו?

מדוע תפקיד ראש אט"ל אינו מאויש על ידי אישה? היא לא מבינה בלוגיסטיקה לפחות כמו גבר? כי עד כמה שאני זוכר (ונכון שיש כאלו שיגדירו אותי כסקלרוטי, לפי כל קנה מידה מידתי), הימ"חים שלנו לא היו בשיאם במלחמת יום כיפור, ובמלחמת לבנון השנייה לא היה ציוד מתאים ואפילו לא מזון ללוחמינו בתוך שטח לבנון. אבל מי זוכר? הרי בכנסת שיש בה 16 ח"כיות מתוך 120 טיפוסים באגם הדרעק, מי תצעק את צעקת הנשים המופלות לרעה? מי? מירי הביטחוניסטית?

הלאה. בואו נבדוק את תפקידיהן של אלופות המשנה בצה"ל, אין כאן בשורה משמעותית. ראש מספן כ"א בחיל הים, רמ"ח פרט בחיל האוויר, רמ"ח תקשורת בדו"צ, מפקדת יחידת הביצוע של חיל החינוך, מפקדת מערך גיוס מילואים בחיל היבשה, ראש מינהל נפגעים וקציני ערים. יוצאת מן הכלל היא אל"מ טליה, ראש מחלקת הגנה באגף המבצעים. היא הייתה המג"דית הראשונה בצה"ל. יפה לה ההיסטוריה, וראו זה פלא: היא לא נכנסה להיסטריה. היא גם לא הטרידה מינית שום חייל או חיילת, ולא יצאה לצימר עם פקוד שלה, בניגוד למג"ד הגיבור של גבעתי, סא"ל (עדיין???) לירן ג'רבי.

זה המסר שמשדר המעסיק הגדול ביותר במדינה לנשים. את כבר לא יכולה להיות דו"צ, או קצינת חינוך ראשית, כי אנחנו מפחדים שתאבדי את העשתונות. מנגד, אם לא תאבדי את עשתונותייך, ובמקביל תבצעי את התפקיד שהוטל עלייך, נציין אותך לשבח. שתדע כל בת עברייה, כמה את שונה ומיוחדת. יש כאן שתי אפשרויות: א. שהצבא יפסיק להיות פרימיטיבי ושוביניסטי, ויאפשר לנשים שוויון הזדמנויות, לפחות בחלק מהחילות; ב. לבטל את גיוס החובה לנשים. אם הן לא דרושות לצה"ל, אז אפשר לבטל ואז גם לקצץ את תפקיד היוהל"ן. כי את תפקידי השלישות הבכירים ביותר יכולות לבצע אזרחיות. הרי במוסד ובשב"כ יש כאלה שעברו סיווג מיוחד, אז מה הקטע? את מי מרמים כאן בדיוק? איך בכל צבאות העולם הנאור נשים מגיעות לתפקידים הבכירים ביותר בחילות השונים, אבל בעם הבחירה אין להן שום זכות בחירה בייעודן כנשות קבע?

שב"ס המליץ, השופט ריחם, וארז אפרתי שהרס את חייה של צעירה תל אביבית לפני קצת יותר מחמש שנים, מסיים את מאסרו שלוש שנים מוקדם מדי. זאת אחרי שנידון לשמונה שנות מאסר בעקבות עסקת טיעון, כאשר התביעה ביקשה עשר שנים. כן, אפרתי היה מאבטח ביחידת האבטחה הצה"לית, קצין ביחידה מובחרת, והצעירה הנאנסת היא סתם נקבה ללא זכויות שאיתרע מזלה והייתה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון (מה, לא שמעת שאסור להסתובב בלילות?).

בתי המשפט והוועדות לשחרור מוקדם סלחניות מדי כלפי עבריינים בעבירות אלימות החמורות ביותר, אבל על אתי אלון, סתם גנבת, כולם גיבורים גדולים. הקורבן תישאר קורבן לכל ימי חייה, האנס כבר אב לילד וישתקם במהרה. מדוע השופטים וחברי הוועדה הנכבדים לא שקלו את האונס האלים והאכזרי כאילו בוצע בבתם שלהם? האם גם אז, כאשר היו עדים יום־יום למאמצי השיקום של הקורבן )מול מומחה בקרב מגע, גבר שניחן בכוח עצום(, שלא בדיוק מצליחים, היו ממליצים לקצץ שלוש שנות מאסר?

מה בדיוק המסר שמשגרת מערכת הענישה בישראל לנשים, כאשר רק בשנת 2014 דווח על 4,930 מקרי אלימות שביותר מ־ 65% מהם נכללו גם תקיפות מיניות? בגדול, אל תתלונני, כי אף אחד לא סופר אותך, כפי שלא סופרים שום קורבן אלימות בישראל. וגם אם תתלונני, והתוקף/ אנס יישלח למאסר, עונשו יקוצץ ואף אחד מהאנשים הרחומים לא יחשוב עלייך. את כלום, את רק נתון סטטיסטי בדוח אקסל, שאף אחד לא רוצה לקרוא. העיקר שיש לנו נשיאה בביהמ"ש העליון, הרבה תובעות, וגם הייתה שרת משפטים. בסוף הכל פוליטיקה, מותק, ואם משתמשים במוות כספין יומיומי, מה זה בכלל אונס? קטן עליהם, הסבל העצום שלך.