נראה לי שהמפלגות, כמעט כולן, רוצות להעליב אותנו. אני לא רוצה ללכלך, זה לא הקטע שלי, אני יותר בעניין של הצתת סכסוכים מוצדקים בלבד, ולכן אני מרגישה צורך לספר לכם שלא מעט ממי שמבקשים את קולותינו חושבים שאנחנו אידיוטים. את ההנחה הזאת, שגיבשתי בשבוע האחרון, ביססתי על המעקב האובססיבי שלי בפייסבוק אחרי פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית (זו לא באמת קשת, קשת זה דבר יפה וחמוד) וראיונות בכלי התקשורת פלוס הססמאות שמופצות ברחבי הארץ כחלק ממסע הבחירות.
לפי כל אלה אחד מהשניים חייב להיות נכון: או שהם באמת חושבים אנחנו אידיוטים או שהם בונים על זה שיש לנו זיכרון לטווח קצר. אני מדברת על טווח ״דג זהב״ קצר, ״ממנטו״ סטייל, פגיעת ראש. הבנתם את הרעיון. אם זה לא המקרה, אני לא אצליח להסביר כמה מהדברים ששמעתי בשבועות האחרונים ולכן אני מעלה אותם כבר עכשיו בפינה לשיפוטכם, תעשו עם זה חלות לשבת מבחינתי:
המחנה הציוני - קודם כל תיסגרו על השם. בפתק בקלפי אין מספיק מקום לכל המלל שאתם רוצים להכניס בו, שלא לדבר על זה שיש מפלגות שזה אורך המצע שלהן (אבל זו כבר בעיה אחרת). ״אפס קשישים עניים תוך שנה״ מבטיחים לנו הרצוג ולבני ממרום שלטי החוצות. באמת? אתם בטוחים שאתם בעניין של הבטחות מהסוג הזה? כי אף על פי שאולי זו רק הצהרת כוונות, נדמה שהייתם באותה המידה יכולים להבטיח שחרור חד קרן לרחובות וחלוקת קרקעות בחינם. אה, בעצם תשכחו מזה.
הליכוד - מרוב משלים על בקבוקים ושמרטפות אני כבר לא מבינה עם מי אתם רוצים לשבת ומה אתם רוצים לעשות. יש לכם מצע בכלל? אני מתכוונת לאחד כזה אמיתי, לא רק הבטחות על ביטחון (ניתנה לכם כבר ההזדמנות להוכיח את היכולות שלכם בתחום הזה), על כלכלה יציבה (מה היא שווה אם אנחנו לא יכולים לצרוך מוצרים בסיסיים במחיר שפוי) וירידות על הכריזמה של הרצוג.
אם עוד פעם אחת אני אשמע את הדאחקה על ״המחנה האנטי-ציוני״ מבעד לחיוך שבע הרצון של מרואיין הליכוד שאמר את זה, אני איאלץ לחבוט במה או במי שיהיה לידי. מקסים כמה קל להפוך 24 מנדטים מהעם (לפי סקרים אחרונים) לאנטי־ציונים. הרי הם לא שירתו בצבא, סיכנו את חייהם, שילמו מסים וגידלו פה ילדים. הם בכלל בברלין, אוכלים מילקי.
הבית היהודי - יש עניין אחד שצריך לפתור - אחים של מי אתם? עד כה הצלחתם להסתכסך עם יותר מחצי מהמשפחה, ויש עוד שלושה שבועות וחצי עד הבחירות. מכירה משפחות שזה הספיק להן כדי לבטל את קיומו של סדר פסח. להט״בים, ערבים, שמאלנים, מי ששם משפחתו לפיד. צינה הורגשה אפילו לכיוון הליכוד. זה בסדר, כל המשפחות הן כאלה במידה זו או אחרת, אבל אל תמכרו לנו ארוחת שישי בשק. יש לנו את העניינים עם המשפחה שלנו, אנחנו לא צריכים איזה אחד שטוען שהוא אח אבל יספר לכל שאר המשפחה שאנחנו בכלל מאומצים ושהוא לא סובל אותנו. אהבת חינם גם כן.
לפי כל אלה אחד מהשניים חייב להיות נכון: או שהם באמת חושבים אנחנו אידיוטים או שהם בונים על זה שיש לנו זיכרון לטווח קצר. אני מדברת על טווח ״דג זהב״ קצר, ״ממנטו״ סטייל, פגיעת ראש. הבנתם את הרעיון. אם זה לא המקרה, אני לא אצליח להסביר כמה מהדברים ששמעתי בשבועות האחרונים ולכן אני מעלה אותם כבר עכשיו בפינה לשיפוטכם, תעשו עם זה חלות לשבת מבחינתי:
המחנה הציוני - קודם כל תיסגרו על השם. בפתק בקלפי אין מספיק מקום לכל המלל שאתם רוצים להכניס בו, שלא לדבר על זה שיש מפלגות שזה אורך המצע שלהן (אבל זו כבר בעיה אחרת). ״אפס קשישים עניים תוך שנה״ מבטיחים לנו הרצוג ולבני ממרום שלטי החוצות. באמת? אתם בטוחים שאתם בעניין של הבטחות מהסוג הזה? כי אף על פי שאולי זו רק הצהרת כוונות, נדמה שהייתם באותה המידה יכולים להבטיח שחרור חד קרן לרחובות וחלוקת קרקעות בחינם. אה, בעצם תשכחו מזה.
הליכוד - מרוב משלים על בקבוקים ושמרטפות אני כבר לא מבינה עם מי אתם רוצים לשבת ומה אתם רוצים לעשות. יש לכם מצע בכלל? אני מתכוונת לאחד כזה אמיתי, לא רק הבטחות על ביטחון (ניתנה לכם כבר ההזדמנות להוכיח את היכולות שלכם בתחום הזה), על כלכלה יציבה (מה היא שווה אם אנחנו לא יכולים לצרוך מוצרים בסיסיים במחיר שפוי) וירידות על הכריזמה של הרצוג.
אם עוד פעם אחת אני אשמע את הדאחקה על ״המחנה האנטי-ציוני״ מבעד לחיוך שבע הרצון של מרואיין הליכוד שאמר את זה, אני איאלץ לחבוט במה או במי שיהיה לידי. מקסים כמה קל להפוך 24 מנדטים מהעם (לפי סקרים אחרונים) לאנטי־ציונים. הרי הם לא שירתו בצבא, סיכנו את חייהם, שילמו מסים וגידלו פה ילדים. הם בכלל בברלין, אוכלים מילקי.
הבית היהודי - יש עניין אחד שצריך לפתור - אחים של מי אתם? עד כה הצלחתם להסתכסך עם יותר מחצי מהמשפחה, ויש עוד שלושה שבועות וחצי עד הבחירות. מכירה משפחות שזה הספיק להן כדי לבטל את קיומו של סדר פסח. להט״בים, ערבים, שמאלנים, מי ששם משפחתו לפיד. צינה הורגשה אפילו לכיוון הליכוד. זה בסדר, כל המשפחות הן כאלה במידה זו או אחרת, אבל אל תמכרו לנו ארוחת שישי בשק. יש לנו את העניינים עם המשפחה שלנו, אנחנו לא צריכים איזה אחד שטוען שהוא אח אבל יספר לכל שאר המשפחה שאנחנו בכלל מאומצים ושהוא לא סובל אותנו. אהבת חינם גם כן.
מרצ - גם אם תגידו טריליוני פעמים שצריך לשמור את מרצ גדולה, זה לא יהפוך אותה לגדולה. אולי באיזה כנס ניו אייג׳ שבו מטיפים למחשבה בוראת מציאות זה עובד אבל לא במציאות עצמה.
יש עתיד - לא נעים לי, אבל לא שמעתי יותר מדי מכם. אולי משהו לגבי זה שתמשיכו מהמקום שבו עזבתם. השיטה עבדה נהדר בפעם הקודמת עד שאין צורך לשנות כלום?
כולנו / יחד - השמות דומים מדי. קשה לי כל הסיפור הזה. ומה השמות האלה אומרים בכלל? יש איזה מחולל שמות גנריים שאמורים להתאים לכל סיטואציה? מצד אחד משה כחלון שרץ על רפורמת הסלולר כאילו כל שאר ההצבעות שלו נגד חוקים חברתיים לא קיימות, ומצד שני אלי ישי שרק אלוהים (ורק הוא) יודע מה האג׳נדה שלו ושל אוסף האנשים שאיתו.
ש״ס - קמפיין ״השקופים״ שלכם יכול היה להיות נהדר אלמלא התעלמתם לחלוטין בצביעות ובאירוניה מושלמות מ־52% מהאוכלוסייה. העובדים אינם שקופים לש״ס, או לפחות כך הם פתאום טוענים, אבל העובדות לעומת זאת... נו, פחות. לנשים גם ככה אין זכות להיבחר, לא? שקופות. שקופות עבור ש״ס, שקופות עבור ישי ושקופות עבור הליכוד במידה רבה.
הרשימה המאוחדת - וואללה, לא קראתי את המצע שלכם, אבל אני מבטיחה לחקור. מעניין לדעת איך אנשים עם השקפות עולם כל כך שונות הצליחו להתכנס לרשימה אחת, שיהיה לכם בהצלחה, בעיקר זה עם זה.
נחמיה גרשוני עושה עכשיו את מה שהיינו צריכים לעשות מזמן. הוא מרכז את כל הבטחות הבחירות בטבלת-על, משהו מפלצתי. לקראת הבחירות הבאות נוכל כבר למצוא בקלות מי הבטיח ומה הוא קיים. לגבי הבחירות האלה נשאר רק לקוות שאחריהן יישאר כאן עם להנהיג. אנחנו אולי לא אידיוטים שמאמינים לכל הבטחת בחירות, אבל בקלות רבה מדי הם הצליחו להסית אותנו זה נגד זה.
הלוואי שהזיכרון הגרוע שלנו יפעל רק לאחר ההצבעה ב־17 במרץ. נצביע ונשכח שדיברנו ככה אחד אל השני.
הלוואי שהזיכרון הגרוע שלנו יפעל רק לאחר ההצבעה ב־17 במרץ. נצביע ונשכח שדיברנו ככה אחד אל השני.