הצגה ותו לא: לנתניהו אין סיכוי לשנות אף פסיק בהסכם המתגבש עם איראן

שלא יהיה ספק, שתי ההופעות של ראש הממשלה נתניהו יהיו ההצגה הטובה ביותר בבירה האמריקאית. הנאומים יהיו בנויים לתפארת. האנגלית מושלמת, שפת הגוף מותאמת לטקסט עד לניד הקטן, השפתיים קפוצות ברגע הנדרש וכמובן הפסקות לאפשר מחיאות כפיים ומבט משועשע בקהל. נו, רבותי, איפה הסטנדינג אוביישן?

אבל זאת הצגה שאחרי שתי הופעות תרד מהבמה. גם אם בתחילה היא לא נועדה להישאר ברפרטואר הקבוע - כבטרמינולוגיה השלטת בברודוויי, הצגה כזאת מוגדרת ככישלון וכהפסד. במקרה הנדון, כבר שבועות שיודעי דבר המכירים היטב את הזירה המקומית מזהירים את המפיקים שמבקרים לא יאהבו את ההצגה, שהתוכן שנוי במחלוקת, שהתפאורה משמימה ושהעיתוי לא מוצלח.

בהופעתו האחרונה בפני מושב משותף של הקונגרס והסנאט במאי 2011 נקטע נאומו של נתניהו 29 פעמים במחיאות כפיים, יותר פעמים מאשר הנאום לאומה של הנשיא ברק אובמה. סביר להניח שהיו"ר הרפובליקני של בית הנבחרים ג'ון ביינר כבר דואג לכך שראש הממשלה יזכה לקבלת פנים נלהבת ולמחיאות כפיים סוערות של המחוקקים הרפובליקנים. אחרי הכל, ביינר, שמעמדו בקרב עמיתיו הרפובליקנים מעורער ויש אפילו דרישות להדיחו, חייב להוכיח כי יוזמתו להזמין את נתניהו הניבה אירוע מלהיב.

אפס תוצאה

אבל מחיאות הכפיים, הסטנדינג אוביישן, המובטחים לנתניהו בקונגרס, כולל רבע השעה של חשיפה תקשורתית, לא יוכלו לשנות את העובדה שבמבחן התוצאה, כלומר, מהבחינה המהותית והפרקטית, ההופעה והנאום בקונגרס, בית המחוקקים שממנו מקווה־מצפה ראש הממשלה לתגובה מעשית, יניבו אפס תוצאה. כלום. מכל תגובה, שיחה והתבטאות שרווחות בימים האחרונים בקרב גורמים בוושינגטון ובקרב דיפלומטים בכירים בניו יורק עולה ומשתמעת באופן ברור המסקנה המשותפת: לראש ממשלת ישראל אין שום סיכוי להשפיע על השלבים האחרונים של המו"מ עם איראן או לשנות כמלוא הנימה את ההסכם המתגבש בין ארה"ב ועמיתותיה מעצמות המערב, לאיראן.

כשהם מתייחסים לנאום הצפוי בקונגרס דיפלומטים בניו יורק נזכרים בנאומו של נתניהו בעצרת האו״ם לפני שנתיים כשהציג את האיור שהיה אמור להתריע עד כמה איראן קרובה לפיתוח פצצת אטום. ״נו, אז מה?״, צחקק דיפלומט מערבי בשיחה עמו שלשום. ״בזמנו נראה לרגע המופע הדרמטי באו״ם רציני ואחר כך הפך לאירוע שולי הזכור כמגוחך״.

יתחיל במחמאות לאובמה

קרוב לוודאי שראש הממשלה יתחיל את נאומיו בוושינגטון בהבעת הערכה וכבוד לנשיא אובמה. נתניהו יחמיא לנשיא על תמיכתו באינטרסים של ישראל ויציין לשבח במיוחד את שיתוף הפעולה האסטרטגי ואת הסיוע שקיבלה ישראל מהבית הלבן ובהשראת הנשיא בתחומי הביטחון, אבל המחמאות האלה לא ישנו במאומה את פסק הדין שהתקבל לאחרונה בבית הלבן ושגוזר על התנתקות מנתניהו - פסק דין שבא לידי ביטוי בימים האחרונים בהצהרות קשות, בוטות וחסרות תקדים מצד הנשיא, מצד היועצת לענייני ביטחון סוזן רייס ומצד מזכיר המדינה ג'ון קרי.

מבחינתם, נתניהו הוא מקרה אבוד. ההתנגדות שלו להסכם עם איראן איננה רק קריאת תגר והתרסה כלפי נשיא ארה״ב שנחוש בדעתו להגיע להסכם. הנאום הצפוי הוא התעלמות מהלכי הרוח אצל הרוב הגדול של האמריקאים וזלזול בדעותיהם.

הנשיא אובמה איננו פופולרי בקרב האמריקאים, אבל מדיניות החוץ הפייסנית שלו זוכה לשיעורי תמיכה גבוהים, כולל חתירתו להסכם עם איראן. אחרי שתי מלחמות בעיראק ובאפגניסטן, שבהן נהרגו אלפי חיילים אמריקאים ושסחטו מהאוצר הפדרלי טריליונים של דולרים ולא הניבו שום רווח מדיני לארה״ב וגם לא קידמו במאומה ערכים דמוקרטיים, לרוב המכריע של האמריקאים נמאס ממעורבות צבאית בסכסוכים אזוריים ובמיוחד בסכסוכים בעלי פוטנציאל להתפרצות מלחמה. כשהנשיא אובמה מגיב בזעם על מאמץ של ראש ממשלה ישראלי לסכל את ההסכם עם איראן, הוא (אובמה) יודע שרובו של העם האמריקאי שותף לזעם הזה.

לא פופולארי בקרב האמריקאים. אובמה. צילום: רויטרס

הופעה ונאום באיפא״ק אינם בדיוק אירוע מפעים לב שמצדיק התפעלות והתרגשות. רחוק מאוד מכך. השדולה הפרו־ישראלית בוושינגטון איבדה בשנים האחרונות הרבה מהמוניטין הישנים שלה כארגון איכותי, מתוחכם ומיושב בדעתו. התנגדות השדולה לכל הסכם עם איראן, ידועה. לפני יותר משנתיים פרסמה והפיצה איפא״ק מסמך שכלל ביקורת על הסכם הביניים עם איראן, שהושג בזמנו בז׳נווה. אבל בכירים יהודים בניו יורק הסתייגו מתוכן המסמך של איפא״ק והתבטאו בביקורתיות נגד עמדת השדולה המתנגדת להסכם עם איראן.

אריק יופה, מי שהיה נשיא התנועה הרפורמית ומגלה מעורבות פעילה בתחום היחסים בין ישראל לארה״ב, אמר בזמנו בשיחה ל״מעריב־סופהשבוע״: ״גם אני לא חושב שההסכם (עם איראן) טוב כל כך. גם לי, כמו ליהודים רבים, יש ספקות על ההסכם. אבל גם אצלי, כמו אצל יהודים רבים, הספקות האלה לא פגעו בתמיכה שלנו בנשיא אובמה. היהודים באמריקה סבורים ומקווים שראש הממשלה נתניהו יפסיק לצעוק ויתחיל לעבוד עם הבית הלבן״.

איפא״ק אינו מייצג את הקהילה היהודית בארה״ב וראשיו אינם מתיימרים לדבר בשם הקהילה. הופעה ונאום של ראש ממשלה באירוע מטעם איפא״ק מעניינים מעט מאוד יהודים. נוכחות השדולה בשיח היהודי מזערית והשפעתה על סדר היום והעדיפויות של הקהילה היא אפסית. איפא״ק אינו מסתיר את זהותו הימנית ואת הזדהותו החזקה עם ממשלה ימנית בישראל. אבל עובדה היא שבשתי הבחירות לנשיאות האחרונות בארה״ב רוב גורף, כ־80% מהיהודים בעלי זכות הצבעה, נתנו את קולותיהם לאובמה, שהוא לא בדיוק בן יקיר של מנהיגי איפא״ק. ״אם קיימת אהדה לישראל בגבעת הקפיטול, היא לא תודות לאיפא״ק אלא למרות איפא״ק״, אמר לאחרונה פעיל בכיר בניו יורק שכיהן בעבר כראש ארגון יהודי גדול.

לפני כמה שנים לא היה עולה על דעתו של אף אחד להקים ארגון שדולה מתחרה ויריב לאיפא״ק. אבל בשנים האחרונות ארגון השדולה ג׳יי־סטריט פעיל מאוד ומתקרב לקדמת הזירה היהודית. הארגון מפגין במיוחד פעילות בקמפוסים ברחבי ארה״ב ומצליח לרתום לשורותיו סטודנטים יהודים - תחום שזקני, עסקני ופעילי איפא״ק אינם מודעים לקיומו.

הקול היהודי נחלש

בכנס של איפא״ק מחר יופיעו וינאמו היועצת לענייני ביטחון של הנשיא סוזן רייס והשגרירה האמריקאית באו״ם סמנתה פאואר. כמו כן צפויים לנאום פוליטיקאים אמריקאים בכירים. אבל להופעות של אישים מצמרת הפוליטיקה האמריקאית אין משמעות מיוחדת כבר זמן רב. זו נוכחות יותר מכוח הרגל, ושגרה ויציאת ידי חובה חברתית־פוליטית יותר מאשר הבעת תמיכה בארגון. בעבר חיזרו מחוקקים אחרי איפא״ק כחלק ממאמץ לרצות את המצביע היהודי באזורי הבחירה שלהם. בשנים האחרונות חל פיחות מתמשך בערכו של הקול היהודי ואת מקומו תפס קולם של ההיספנים, שהפכו בארצות אחדות למגזר מרכזי ולמאגר קולות נחשק ומשפיע. הנאום בקונגרס לא יקדם במאומה את שאיפתו של נתניהו לבלום הסכם עם איראן וההופעה בכנס איפא״ק לא תפתח בפניו מסילות ללבם של רוב יהודי התפוצה הגדולה.