הקמפיין הזה עמוס דרמות, מהפכים ומתחים, אבל החזית הכי חמה כרגע היא מה שקורה בין הליכוד לבית היהודי, או נכון יותר, נתניהו מול בנט. יותר מדוייק: משפחת נתניהו מול איילת שקד ונפתלי בנט. שרה ובנימין נגד נפתלי ואיילת. זה הסיפור.
נתניהו הבין בשבוע שעבר שמאגר הקולות היחיד שלו נמצא אצל בנט. הליכודניקים החברתיים הולכים לכחלון, מבחינתם בצדק. נשארו אנשי הימין האידיאולוגי של בנט. עליהם הלך נתניהו ונכון לעכשיו, מבחינתו בצדק.
נתניהו בונה על הזכרון הקצר שלהם. הוא כבר שכנע את עצמו שהיה נגד ההתנתקות. הוא אמר את הדברים המדהימים האלה בראיון למעריב ביום שישי. עכשיו הוא משכנע את האחרים.
אבל יש עוד משהו; אישי, דומיננטי, מבעבע. השנאה האישית היוקדת של בני הזוג נתניהו לנפתלי ואיילת. השנאה שגרמה לכך שעד רגע זה בנט עוד לא דרך בבלפור. שלא קיבל טרמפ לוושינגטון. הגברת נתניהו מריחה את הדם הפוליטי של בנט ואיילת במים. זו הזדמנות כפולה: גם להשאר בשלטון וגם לחסל את האוייב האמיתי (בנט).
ואחר כך מה? עם בנט קטן, איך יקים נתניהו קואליציה? אה, יום אחרי הבחירות הוא לא יספור אף אחד. מי שירצה, יכנס.