זר לו נקלע בשלישי בלילה להתכנסות פעילי מרצ באולם של "צוותא", רגע אחרי פרסום תוצאות המדגם, היה חושב שמדובר במפלגה שזכתה לפחות ב-20 מנדטים, ולא בחמישה מתנדנדים. "עשינו את זה, כנגד כל הסיכויים", אמרה זהבה גלאון כשעלתה לבמה (לא לפני שמנכ"ל המפלגה הציג אותה כ"אור באפלה").

האולם כולו קם על רגליו ורעד ממחיאות הכפיים וקריאות התמיכה, מן הסתם שילוב של לויאליות, לוקאל פטריוטיות ופורקן גדול של מתח. 
ק', אחד מפעילי השטח הוותיקים של מרצ, קרא את המפה עוד בשלישי בלילה ומרוב אכזבה החליט שלא להגיע לכינוס ב"צוותא". "כשועל קרבות ותיק במרצ, פחות מ-6 מנדטים נחשב לכישלון. אם מנכ"ל המפלגה אומר שזו תוצאה טובה, אני מעדיף להישאר בבית. אני חושב שכמה אנשים אצלנו, כל מלחכי הפנכה והיועצים שלא הביאו תוצאות, צריכים ללכת הביתה".
 
בבוקר יום רביעי כבר התעוררו אנשי מרצ (אלו שהצליחו להירדם בלילה. "אני לא ישנתי, אז גם לא התעוררתי", אומר אילן גילאון), לא רק ל-30 המנדטים של נתניהו והליכוד, אלא גם לתוצאה אפשרית של 4 מנדטים בלבד ולפוסט מפתיע של זהבה גלאון, שבו הודיעה שתתפטר מתפקידה אם זו אכן התוצאה. "אמרתי במהלך הקמפיין שאם מרצ תצליח, זו תהיה ההצלחה של כולם", כתבה גלאון בעמוד הפייסבוק שלה, "אבל אם מרצ לא תעמוד בציפיות, אני היא הכתובת ואני אקח אחריות אישית".
 

ההודעה של גלאון, שנכתבה מן הסתם מתוך סערת רגשות ועוגמת נפש, תפסה בהפתעה גמורה לא רק את קוראי עמוד הפייסבוק שלה, עם כל הכבוד להם, אלא גם את הח"כים של מרצ, שגלאון לא התייעצה איתם כלל לפני פרסום ההודעה. "אמרתי לה שאני מקווה שתחזור בה. זה מהלך לא אחראי, שלא מוסיף למרצ שום דבר כרגע", מספר גילאון, "אנשים זקוקים כרגע לכל שביב תקווה ועידוד, ולא להתפטרויות. כל דבר בעתו".
 
לא רק זהבה גלאון (ששומרת על שתיקה, ספונה בביתה, עד לשעת כתיבת שורות אלה) נחלה עוגמת נפש. האכזבה וניתוחי הפוסט-מורטם על מה שקרה למפלגה הכי נקייה, ישרה וחברתית בכנסת, הזדחלו אט־אט ביום שלמחרת.
 
"הקו האטום והמנותק שהנהיגה זהבה הכשיל אותנו", אומר אחד הפעילים המרכזיים במפלגה, "הכל היה סביב זהבה, כמו חצר ביזנטית, וזה מה שיצא", ופעיל נוסף ממשיך: "הקמפיין היה קטסטרופה. כל קבלת ההחלטות נעשתה בינה לבין יועץ הסתרים שלה, ישראל כהן, בלי שום תהליך מסודר ובלי להתייעץ עם אף אחד מהח"כים. פעם זה היה מהפך, ופעם זה נגד בוז'י, ופעם אלה זעקות געוואלד שלא ניעלם. אף מילה על הנושאים החברתיים. לא הראו את אילן גילאון, והיא מדברת על פמיניזם ועל טבעונות. כל זה דורש חשבון נפש רציני". 
 
"לקחו בהתחלה איזה משרד פרסום בשם 'אלנבי', שאני לא שמעתי עליו בחיים, אבל אמרתי 'מה אני מבין בזה, אולי זה נועד לתל אביבים'", מספר אחד מרכזי השטח בפריפריה. "אחר כך הביאו את אמיר הספרי, מתנחל לשעבר שחזר לשמאל. אמרו שהיה מעורב בסרט 'מבצע סבתא'. או-קיי. היה לנו מפגש איתו והרבה הבטחות. בסוף, לפחות במגזר שלנו, יצא מזה פלייר אחד שגם הוא היה קטסטרופה".
 
"אני מודה שהקמפיין לא היה מדהים, ומבחינה זו גם לי יש אחריות, למרות שלא הייתי מעורב בו", אומר גילאון, "הייתה משמעת קמפיין שכולנו שמרנו עליה, ובשלב מסוים נמאס לי להציע הצעות. הבנתי שמוטב לי להופיע בגזרות החזקות שלי: בפני קהל, בברים, בבתי ספר. מה שנקרא, 'טאלנט זול'". 
 
משמעת קמפיין אולי הייתה, אבל רבים מדברים על בלגן גדול ששרר במטה. פעילי השטח הוותיקים, שזוכרים את המנגנון המסודר והממושמע של המפלגה בעבר עוד מימי מוקד ושל"י, מספרים הפעם על "כאוס ארגוני מוחלט, ממש פארסה", כניסוחו של אחד מהם. "נתנו תפקידי מטה לכל מיני אנשים שחייבים להם, כמו אורי זכי ומקורביו, שלא מתאימים לזה בכלל". 
 
"אין לנו מצביעים" 
ביום שאחרי, אנשי מרצ מלקקים את הפצעים. הפעילים, שנסחפו ערב הבחירות בתחושת אופוריה של שינוי שבאה מהשטח, מדברים על התפכחות. "אנחנו פשוט חיים בבועה של עצמנו, שומעים את מי שקרוב לנו", ניתח אחד מהם, "אבל בחוץ מתרחש יקום מקביל, שבו הימין מנצח".
 
"נקי כפיים ובר לבב, אשר לא נשא לשווא נפשי ולא נשבע במרמה", אומר הפסוק בתהילים שכמו נתפר על מרצ. מפלגה ראויה, ישרת דרך, אידיאולוגית, שנאבקת למען החלשים, והחלשים, לאות תודה, מצביעים פעם אחר פעם לליכוד או לש"ס. 
 
גילאון עצמו היה צמוד לאנשי גבעת עמל במאבקם (ואף נפצע שם במאבקים עם השוטרים). הוא וחבריו התייצבו פיזית לצד המפוטרים בכי"ל, בערד ובדימונה. שם זכתה הליכוד גם בבחירות האלה לרוב. "אנחנו מפלגה מושלמת: הכי אדומה, הכי חברתית, הכי ירוקה, הכי שקופה. יש לנו רק בעיה אחת - אין לנו מצביעים", אומר גילאון העייף באירוניה. 
 
איפה טעיתם?
"לא טעינו. פשוט קרה כאן מה שקורה תמיד, רק באופן יותר חריף. מצביעי השמאל מצביעים הצבעה אסטרטגית. פעם זה להציל את ציפי, פעם להציל את בוז'י, כי רוצים להחליף את השלטון. למרות שאתה מסביר להם שאין לזה משמעות ושבלי מרצ כל המחנה יידפק, זה לא נקלט. ומצד שני, יש את 'חוק שימור האנרגיה' של כל הימניות. כל ההפחדות, כל הגזענות, ואז ביבי, שמדבר כמו אחרון המרזלים, שותה את בנט ומקבל 30 מנדטים".
 
אולי אתם, כמפלגת שמאל, פשוט לא מתאימים לדמוגרפיה הישראלית? 
"אני לא מאמין בזה. זו המחשבה השמאלנית שלא מאפשרת לשמאל להתקרב לאף אחד, ואני הודף אותה על הסף. מנחם בגין לא היה תוניסאי, למרות שככה רבים חשבו. הוא פשוט ידע לכבד את הציבור הזה. אני אוכל כל דבר שיש לו רגליים, חוץ מחיות בית ושולחנות, אבל לא אנפנף באכילת חזיר ביום כיפור. תכבד את מי ששונה ממך ותחפש את האינטרס המשותף. הרי את כולנו בנק הפועלים דופק".
 
יום חמישי בבוקר. לאחר שהסתיימה ספירת המעטפות הכפולות בוועדת הבחירות המרכזית התברר כי מרצ זכתה למנדט נוסף, וח"כ תמר זנדברג חזרה לכהונה בכנסת. אחרי שקיבלה את תוצאות העדכון ושוחחה עם חברי הרשימה, חזרה בה גלאון מהתפטרותה. "בנסיבות שנוצרו מדובר בהצלחה כנגד כל הסיכויים", לשון הודעתה שנשלחה לכלי התקשורת, "אנחנו נכנסים לתהליך בנייה מחדש של מרצ ושל השמאל בישראל, שאותו אוביל עם חברותי וחברי לסיעה". 
 
למרות ההישג, אתמול התכנסה הסיעה המורחבת של מרצ למה שהם מכנים "בירור ודיון". "צריך להתארגן באופוזיציה ולעבוד כמו שעבדנו עם שישה ח"כים", סיכם גילאון בנחישות, "זה לא הזמן להיות מיואש. צריך לחבוש את פצעי הנרפים ולהמשיך הלאה. ברכט אמר 'שורתנו נתונה באי סדר מסוים'. אז נסדר את שורותינו". 