דיווחים ופרשנויות  על  ההסתבכות בסיפור שקרי של מנחה החדשות בערוץ  אנ-בי-סי ברייאן ויליאמס  מקבלים יותר מקום בעתונות הכתובה בארה"ב  ויותר זמן בערוצי הטלוויזיה מאשר הדיווח המצמרר על הירצחה של האמריקאית קיילה מולר בידי דאעש,  או  על פניית הנשיא אובמה לקונגרס לאשר מחדש את סמכותו לשגר כוחות רגלי  לאיזורי סכסוך.

אבל העניין והעיסוק  הכמעט אובססיים  שמגלים אמצעי התקשורת בארה"ב  בפרשיית ברייאן ויליאמס מעידים על מצוקה מהותית  הטורדת אמריקאים רבים יותר מאשר גורלו  של עתונאי שסרח  -  והיא  השקיעה  המתמשכת ברמת האיכות  העתונאית  של  תוכניות החדשות  בערוצים הארציים.
ה"ניו-יורק טיימס" מדווח על המעידה של ויליאמס יום-יום כבר  למעלה משבוע בכותרות שחלקן התפרסמו בהבלטה בעמוד  הראשון  -  היקף  חשיפה שהעתון המכובד שומר לאירועים בינלאומיים  או להתפתחות דרמטית  בלתי צפויה  בזירה הפנימית. הניו יורק טיימס  מפרשן את פרשיית ויליאמס בכובד ראש, בלמדנות  וברצינות תהומית  כאילו מדובר בנשיא המדינה שכשל או באסון טבע.
שני עתוני הטבלואיד בניו יורק -'פוסט'  ו'דיילי ניוז'-  אינם מצליחים להירגע. עורכיהם נסערים ונפעמים מהשעיית ברייאן  ויליאמס  -  ידיעה  שהופיעה היום בעמודים הראשונים של שני העתונים בכותרות ענק, ששמורות  לידיעה על פרוץ מלחמת עולם.          

הודעתו של  ג'ון סטיוארט על פרישתו מעריכת והנחיית התוכנית הפופולארית שלו "דיילי שאו"  המוקרנת מאז 1999 (וזכתה ב-5 פרסי אמי) העצימה עוד יותר את העניין בהסתבכות  של ברייאן ויליאמס.  לפתע  הפכה הטלוויזיה האמריקאית  נושא המעסיק את הטלוויזיה האמריקאית. אבל העיסוק הזה לא יוסיף כבוד לתקשורת הטלוויזיונית בארה"ב. לג'ון סטיוארט היה שכל לפרוש  בשיא הפופולאריות שלו. ברייאן ויליאמס שנחשב  למנחה חדשות אהוד כשל בגדול ועוזב בחרפה. במקום  להודות מייד ולהכות על חטא הסיפור השקרי  - ויליאמס הסתבך יותר  בנסיונות להסביר מדוע  וכיצד שיקר ונחשף כאיש מבולבל ודמות פתטית.   
העיסוק התקשורתי המופרז הזה במעידה של מנחה תוכנית חדשות  מעיד  בעצם על משהו מהותי יותר הרווח מזה זמן  בקרב אמריקאים רבים, הידועים כמכורים חסרי תקנה למרקעי הטלוויזיה. ההספדים על ברייאן  ויליאמס  גילו  למעשה את  הגעגועים שחשים אמריקאים למי שהינחו את תוכניות החדשות  בשנים עברו כמו, וולטר קרונקייט,  דן ראדר, טום ברוקר, פיטר ג'ניגס -  דמויות הצרובות  בהיסטוריה  התקשורתית  של ארה"ב   שהיו בראש ובראשונה  עתונאים מעולים, ששידרו חדשות  ודיווחו על  אירועים משמעותיים.

מה שעולה ומשתמע מהפרשנויות הלמדניות המלוות את השעייתו של בריאן ויליאמס  זה תחושות אכזבה ותסכול מהרמה  הנמוכה שמידרדרת  באחרונה  יותר ויותר  של  תוכניות החדשות המשודרות מדי ערב בערוצים הארציים  - תוכניות  החפות  מכל  תוכן איכותי ומשמעותי.   
שיעורי הצפיות ברצועות החדשות של הערוצים הארציים הם בירידה עקבית ומתמשכת  מזה שנים. בריאן ויליאמס, כמו  עמיתו סקאט פלי מערוץ סי-בי-אס הם  נחמדים ושופעים חביבות. אבל  הם לא עתונאים במובן המקורי והאמתי של המונח. הם משדרים מדי ערב  לא מה שחשוב באמת אלא מה שהמפיקים מחליטים שחשוב. בעבר תוכניות החדשות היו מסגרת  לפרסומת. בשנים האחרונות הפרסומת היא המסגרת לתוכניות החדשות.  
גם האינטרנט והרשתות החברתיות נגסו קשות בהיקף הצפיות ברצועות החדשות בערוצי הטלוויזיה. "הרשתות החברתיות  הפכו את  תוכניות  חדשות הערב של ערוצי הטלוויזיה לבלתי רלוונטיות",  כתבה בעלת הטור בניו יורק טיימס  מאורין דאוד.  במאמר  לועגת  הכותבת למנחי רצועות  חדשות הערב  בערוצים הארציים. "הרשתות החברתיות  מוכיחות לנו  שאנו לא צריכים שמישהו ידווח לנו  בערב  מה קרה במשך היום".
        
 הסיכוי  שפרשיית  בריאן ויליאמס  תניב  איזה שיפור ברמת  תוכניות חדשות הערב  בערוצי הטלוויזיה בארה"ב הוא קלוש ביותר. והציונים לשבח המורעפים  על ג'ון סטיוארט גילו  את הגעגועים.