ברכות לניצבת גילה גזיאל, הניצבת השלישית במספר במשטרה. לא ברור אם הייתה ממונה לתפקידה גם אלמלא נחשפה משטרת ישראל במערומיה ונאלצה להיפרד מכל כך הרבה קצינים בכירים שנחשדים בביצוע עבירות מין חמורות בשוטרות שתחת פיקודם. דבר מינויה פורסם רק לאחר שהחלו להיחשף השערוריות בזו אחר זו, אבל היא בלי ספק ראויה לתפקידה.



גם בלי להכיר אותה, זה פשוט עניין של סטטיסטיקה. לא ייתכן שלאורך כל שנות קיומה של משטרת ישראל, כל כך מעט נשים היו ראויות להתמנות לניצבות. בצירוף העובדות שלמדנו לאחרונה על היחס לנשים במשטרה, די ברור שמדובר בארגון שחלק ניכר מהשיקולים בו נגועים בשוביניזם עמוק.



יחד עם זאת, התגובה הזאת של מינוי ניצבת, יחד עם ההכרזה של ראש הממשלה לפני כמה שבועות כי הגיעה העת למנות מפכ״לית למשטרת ישראל, הן פופוליסטיות ודמגוגיות ולא תהיה להן שום תרומה למיגור התופעות המכוערות שנתגלו בארגון.



זה יהיה נחמד, חגיגי והיסטורי כשתמונה מפכ״לית. ברור שאחרי זמן קצר פועלה ייבחן בשבע עיניים, הרבה יותר משנבחן פועלו של כל מפכ״ל. קרוב לוודאי גם שיבוקר הרבה יותר, כי חלק גדול בציבור עוד לא לחלוטין בשל לראות אישה בראש ארגון במדים. הלוואי שתהיה זו מפכ״לית שלמרות האתגר הגדול תראה לכולם ״מה זה״, אבל העובדה הפשוטה היא שמינוי נשים לתפקידים בכירים אינו יכול להיות כתגובה לשערוריות שוביניסטיות ופליליות של ניצול מיני במשטרה.



זוהי הוזלה של העבירה, וזה לא יעזור. שיקום המשטרה דורש יותר מזה. הצבת שתיים־שלוש נשים בתפקידים בכירים לא תשנה שנים של חינוך לקוי ודפוסי התנהלות שערורייתיים. אם יש מקום שבו צריך למנות שוטרות במקום שיש בו משמעות חינוכית למינוי - זה בצוות ההדרכה בבית הספר להכשרת שוטרים.



על השוטר הזוטר לראות כבר מתחילת הדרך כי כחולות המדים זהות ושוות לכחולי המדים. יש לשלב שיעורים מתאימים כבר בשלבי ההכשרה הראשונים. כן, מתברר שאדם יכול להגיע לאמצע שנות ה־20 שלו, במאה ה־21, ולא להפנים את השינוי המבורך שכבר החל בחברה הישראלית בנוגע ליחס לנשים ולהטרדות מיניות. יש להמשיך ולהדיח כל שוטר שהוכח נגדו כי התייחס לשוטרות בצורה לא הולמת ולא חוקית. עוד לפני כן, יש להעיף ממח״ש את החוקרים שמעבירים את המתלוננות ויה דולורוזה כנקמה על עצם התלונה, כמו גם את עמיתיהן ומפ־ קדיהן ליחידות במשטרה שלוחצים עליהן שלא להתלונן, או שידעו על מצוקתן ולא סייעו לגילוי העוול שנעשה כלפיהן.



ניקוי האורוות במשטרה הוא מבורך, ועליו להמשך ולאיים על עובדי הארגון כולם. ויותר מהכל, אין למנות נשים לתפקיד מפכ״לית, או לדרגת ניצבת, רק בגלל שהן מותקפות בארגון. מינוי כזה, בתגובה למה שקורה במשטרה, מחליש את הממונה משום שהוא רומז כאילו אותה אישה מונתה רק בגלל שעמיתותיה נפגעות באופן שיטתי.



אם תהיה לנשים במשטרה הזדמנות הולמת ושוויונית להתקדם, הן תגענה גם כך לדרגות הבכירות. הן לא צריכות טובות. שיתנו להן לעשות עבודה טובה ויפסיקו לשלוח ידיים. •




הכותבת היא עורכת התוכנית "מה בוער" בגל"צ