ארבע שנים למלחמת האזרחים בסוריה: ”טרגדיה אנושית גדולה"

המספרים המזעזעים מדברים בעד עצמם: 220 אלף הרוגים ו־840 אלף פצועים, רובם אזרחים, כולל מאות אלפי נשים, ילדים וקשישים, 7.6 מיליון בני אדם שנעקרו מבתיהם ו־3.1 מיליון שהפכו לפליטים בארצות שכנות.
 

לפי דוח שפורסם בסוף השבוע מטעם קואליציה של 21 ארגוני סעד לא ממשלתיים, האו״ם ומועצת הביטחון נושאים באחריות למלחמה ואשמים בכך שעד לא כה נעשה שום מהלך אופרטיבי לבלימת שפיכות הדמים המתמשכת בסוריה. הדוח טוען שמועצת הביטחון ״נכשלה באי אכיפת החלטותיה בנוגע לסוריה״.
 

הדוח, שמאשים את מועצת הביטחון, מתכוון לכך שהחלטות שמטרתן לשים קץ לטבח, שנכנס לשנתו החמישית, כלל לא הועלו במועצת הביטחון. כל ניסיון להעלות לדיון הצעת החלטה על הפסקת אש סוכלה מראש על ידי רוסיה בתמיכת סין.
 

רוסיה, אחת מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון ובעלת זכות וטו, מונעת באופן עיקש ועקבי כל מהלך לערער על שלטונו של אסד. היא מנעה אפילו הצהרות מטעם המועצה שמהן השתמע שאסד אחראי למלחמה ולשפיכות הדמים המתמשכת בסוריה.
 

הדוח התייחס במיוחד לשתי החלטות שאושרו במועצת הביטחון בשנה שעברה ושהסמיכו את האו״ם לארגן שיירות מזון ותרופות שתכולתן תגיע לאזרחים הנצורים בערים ובאזורי לחימה. אבל בכירים באו״ם התלוננו פעמים אחדות כי גם החלטות אלה אינן מבוצעות.
 

לטענתם, כוחות צבא של המשטר עוצרים את השיירות ואינם מאפשרים חלוקת מזון ותרופות לאזרחים הנצורים באזורים שבשליטת המורדים. גם החלטה שגינתה את השימוש בחביות חומר נפץ בהפצצות אוויר כהפרה של החוק הבינלאומי ודרשה את הפסקתן - לא קוימה.
 

״במשך ארבע השנים האחרונות נאלצו יותר מעשרה מיליון סורים להימלט מבתיהם ומשכונות מגוריהם כתוצאה מאלימות, פחד והפחדות״. כמו כן נטען שהנזק הכלכלי שנגרם לסוריה מאז פרוץ המלחמה מסתכם ב־202 מיליארד דולר.
 

״אני חושש שהמלחמה בסוריה תיזכר כפרק החשוך ביותר בהיסטוריה של האו״ם״, אמר ג׳אן איגלאנד, דיפלומט נורבגי שכיהן בעבר כמתאם בכיר מטעם האו״ם בתחום הסעד.
 

מזכ״ל האו״ם באן קי־מון הרגיש מאוד לא בנוח בעקבות פרסום הדוח ומיהר להגיב. הוא אישר שמדובר בטרגדיה אנושית בממדים שאינם זכורים זה שנים רבות. ״הסורים ושכניהם ממשיכים לסבול מול עיניה של הקהילה הבינלאומית, שעדיין מפולגת ואיננה מסוגלת לנקוט באמצעים במטרה לשים קץ להרג ולהרס״, הודה המזכ״ל. ״כאשר מתחילה השנה החמישית למלחמה שגרמה להתפרקות מדינתו, העם הסורי מרגיש שהעולם זנח אותו״. המזכ״ל הודיע כי בסוף החודש יכנס וישב בראש ועידה מיוחדת, שתדון בדרכים להשגת פתרון פוליטי למה שהגדיר ״הסכסוך חסר ההיגיון״.
 

המחדל המצמרר של מועצת הביטחון בנוגע לסוריה, כפי שהוא מתואר ומפורט בדו״ח, הוא שלב נוסף בתהליך הידרדרותה של מועצת הביטחון - תהליך שהתחיל להסתמן לפני עשור ושצובר תאוצה בשנים האחרונות.
 

הגוף העולמי היחידי שלפי מגילת האו״ם מוסמך להפעיל כוח לאכוף את החלטותיו, נחשף בחולשתו כאשר לא הצליח להגיב על מדיניות ההתרסה של צפון קוריאה הממשיכה בניסויים גרעיניים תוך התעלמות מהחלטות מועצת הביטחון.
 

מה שהבליט באחרונה את חוסר האונים של המועצה היה המשבר באוקראינה והסיפוח הרוסי של חצי האי קרים. מעורבות רוסיה בסיוע וחימוש הבדלנים במזרח אוקראינה נמשכה, תוך התעלמות מתגרה של הרוסים ממועצת הביטחון.
 

״זה לא שלמעצמות (החברות הקבועות במועצת הביטחון) לא אכפת״, אמר דיפלומט ותיק בניו יורק. ״הצרה היא שלמעצמות כן אכפת, אבל לכל אחת מהן אינטרסים משלה. לארה״ב ולרוסיה יש מה להפסיד או להרוויח בכל אחד מהמשברים האזוריים וזה מה שמשתק את המועצה״.
 

מעמדה המעורער של המועצה זוהה מזה שנים ונידון בקרב דיפלומטים ומומחים. בכל עצרת שנתית מועלות שוב יוזמות ותוכניות לרפורמה בהרכב המועצה ובדפוסי פעילותה. יש הסכמה נרחבת שהגורם המרכזי לחולשה הגורפת שהמועצה מגלה בשנים האחרונות ולשפל ביוקרתה הוא הרכבה, שמומחים מגדירים ״ארכאי, שרירותי ואיננו מייצג את מאזן הכוחות ואת המציאות הגלובלית של המאה ה־21״.
 

ארצות מרכזיות בעולם מבקשות להרחיב את הרכב המועצה, שלא השתנה מאז 1963 כאשר מספר החברות באו״ם היה 113. רק לשם השוואה, כיום יש באו״ם 193 חברות. קיימת גם הצעה להגדיל את מועדון החברות הקבועות ולצרף אליו את יפן, גרמניה, הודו וברזיל. אבל ארה״ב ועמיתותיה המערביות בתמיכת רוסיה וסין דוחות כל יוזמה לרפורמה יסודית בהרכב המועצה מחשש לכרסום במעמדן הנוכחי.