בחירות האחרונות חידדו את המשבר החברתי העמוק שבו נמצאת החברה הישראלית. משבר המאיים על חוסנה ועל יכולתה להתמודד בעתיד עם האתגרים והאיומים שעומדים לפתחה מבית ומחוץ. מי שמסתובב ברחובות יתקשה לדבר על תחושת התעלות, אופטימיות או אופוריה בקרב אף אחת מהקבוצות בישראל, כולל זו שניצחה.
משני צדי המפה הפוליטית בישראל המסרים בבחירות האחרונות היו קיצוניים וחד־ממדיים. הם הזינו זה את זה והביאו להסלמה הולכת ומתמשכת ברטוריקה. הימין ניסה להציג את השמאל כגלותי, תבוסתן וחלש מול אלה העומדים עלינו לכלותינו. השמאל תקף אישית את נתניהו תוך שהוא מצטייר כאציל מנותק וחסר אכפתיות כלפי העם.
כעת, לאחר הבחירות, נותרנו אנו התושבים מסוכסכים ומפולגים כאשר כל צד משליך בוץ ברעהו. ניקח לדוגמה שלל אמירות החוזרות על עצמן בימים האחרונים של בוחרים מאוכזבים מהמרכז-שמאל כלפי תושבי הפריפריה והעניים בישראל על שהצביעו לליכוד. חלקן אף קורא עכשיו נגד פעולות של ערבות הדדית, תרומות והתנדבות לטובת החלשים בישראל. גישה זו איננה רק שגיאה מוסרית אלא גם לוקה בחוסר הבנה מוחלט של העניים בישראל והחיים בעוני.
אמירות כגון ״תסמונת שטוקהולם״ או ״אישה מוכה״ הנשמעות תדיר יוצאות מנקודת הנחה שהעניים או תושבי הפריפריה בישראל שנתנו את קולם לליכוד אינם רציונלים ואינם אחראים כמעט למעשיהם. הן גם מניחות שמצבו הכלכלי של אדם הוא הנושא היחיד שאמור לעניין אותו וכי על העני להדיר עצמו מכל סוגיה אחרת, שמיועדת כנראה רק לשכבות מבוססות יותר. מה אכפת לו אם ימסרו שטחים או יבנו בהתנחלויות? אם יפרידו את הדת מהמדינה או שיבססו את המונופול האורתודוקסי בישראל? הוא הרי רעב ועליו להצביע רק למי שמבטיח לזרוק לו כמה פירורים.
כמי שעוסק כבר 15 שנה בסיוע לאוכלוסיות מוחלשות בישראל, אני יכול להעיד כי העניים שוקלים את שיקוליהם כמו כל אחד אחר. חלקם אנשי ימין, חלקם אנשי שמאל. חלקם דתיים וחלקם חילונים. לכל אחד סט ערכים שאינו נובע בהכרח ממצבו הכלכלי. זכותו להצביע למי שמייצג את הערכים החשובים בעיניו. בנוסף לכך, ייתכן כי עניים נתנו בכל זאת את קולם לנתניהו מפני שתמונת המצב החברתית בישראל היא אינה רק תולדה של ממשלה אחת אלא של עשרות שנים שבהן מערכות הרווחה בישראל הולכות ומתפוררות.
אין ספק, ממשלת נתניהו לא עשתה מספיק בתחום החברתי בשנים האחרונות. אך בחינה של כל המפלגות שהתמודדו לכנסת האחרונה מראה כי נציגיהן הבכירים היו גם הם שרי רווחה, אוצר, בריאות, כלכלה, שיכון ושאר תפקידים שבסמכותם היה לדאוג לאוכלוסיות החלשות בישראל. איש מהם לא יכול להתהדר בהישגים מרשימים בתחום זה. העוני גדל והחריף גם כשהם היו בממשלה ואותם עניים שלא הצביעו להם כעת יודעים זאת.
הכותב הוא נשיא ומייסד הקרן לידידות