לא שחור או לבן: ישראל יכולה וצריכה להיות גם וגם

השאלה הזאת נפוצה כאן. המכון לדמוקרטיה שואל אותה כל שנה, ומעניין שהתשובות כיום אכן שונות מכפי שהיו בעבר. "מדד הדמוקרטיה הישראלית", עמוד 75, מלמד על ירידה רצופה, כבר חמש שנים, בטור המשיבים האומרים שהערכים "יהודית" ו"דמוקרטית" חשובים באותה מידה. מנגד - שני הטורים האחרים בעלייה. מ־32% ל־39% בעד "יהודית", ומ־17% ל־34% בעד "דמוקרטית". ישראל של 2015 אולי קצת יותר בעד "יהודית" ממה שהייתה בשנת 2010, אבל היא בלי ספק הרבה יותר מקוטבת.

מה מלמדים הנתונים הללו? כבר כמה זמן שאני מנהל ויכוח בנושא הזה עם חברים נבונים. הם סבורים שהממצאים מלמדים על סכנה האורבת בפתח: ישראלים יהודים תומכי ימין ודתיים לא כל כך רוצים מדינה דמוקרטית. זה מתאים לממצאי הסקרים הקובעים: "ההעדפות באשר לאופייה הרצוי של המדינה קשורות קשר הדוק ביותר למיקום הפוליטי: השמאל מעדיף חד־משמעית את הרכיב הדמוקרטי (72.1%); בימין ההעדפה הברורה היא לרכיב היהודי (59%)". זה מתאים, צריך להודות, גם לסדר היום הפוליטי של הפרשנים משמאל.

לי זה לא מתאים. זאת שאלה אידיוטית – שאלה בנוסח "את מי אתה אוהב יותר, את אבא או אמא? – והתשובה בהתאם. אם הרוב יאמר "אמא", לא נניח שהרוב כבר לא אוהב את "אבא". ובאותו אופן, כשאנשים בוחרים ביהדות, זה לא אומר שהם כבר לא אוהבים את הדמוקרטיה. 

הנחת העבודה בבסיסה של הפרשנות המקובלת, הבכיינית, לתוצאות השאלה הזאת, היא הנחה בעייתית משתי סיבות: האחת – היא משקפת טענה סמויה שאסור לאדם להעדיף יהדות על פני דמוקרטיה; השנייה – היא משקפת טענה סמויה שישנה סתירה בין שני היסודות הללו.

אבל מותר. מותר לבחור ביהדות (או בדמוקרטיה). בעיקר מותר, משום שלא צפוי שום מצב שיאלץ מישהו לבטל את האחד לטובת השני. הם יכולים להסתדר היטב יחדיו. למרות מה שהשאלה מרמזת, אין סבירות שישראל תצטרך לעמוד בקרוב בפני בחירה נוראה, ואין צורך שכבר היום יתייצבו כולם ויודיעו שללא ספק כוונתם לתמוך ביסוד הנכון (בעיני הפרשנים: דמוקרטיה).

בחירת המשיבים לסקר איננה משקפת מיאוס של הימין הדתי מהדמוקרטיה, והיא גם אינה משקפת התנערות של השמאל החילוני מהיהדות. בקרב שתי הקבוצות היא משקפת מחנאות פשוטה. השמאל נדרך לשמע השאלה ונחלץ להגן על הדמוקרטיה שעומדת בסכנה. הימין נדרך לשמע השאלה ונחלץ להגן על היהדות שעומדת בסכנה. מנהיגי שתי הקבוצות עשו ועושים עבודה מצוינת בשכנוע ההמונים שהערכים היקרים להם עוד רגע נעלמים – ההמונים נענים ומקטבים את תשובתם לסוקרים – הפרשנים משתמשים בתשובות לסקר כדי לחדד עוד יותר את תחושת הסכנה, וחוזר חלילה. אפשר כבר לנחש שבשנה הבאה תמשיך המגמה בסקרים באותו כיוון, וכך גם בשנה שאחריה. 

אלא שבמקרה הזה – וזה כמובן איננו מקרה יחיד – סקרים לחוד ומציאות לחוד. ישראל היא מדינה יהודית מאוד, וגם אם יש בשוליה שמאל חילוני שמאס ביהודיותה של המדינה, זה לא אסון גדול. טוב שלמדינה יהיו שוליים. ישראל היא גם מדינה דמוקרטית מאוד, וגם אם יש בשוליה ימין דתי שמשתעשע ברעיונות לא דמוקרטיים, זו לא סכנה גדולה. דמוקרטיה תוססת כמו ישראל תדע לבלום את מי שבאמת יאיים עליה. אם יש בכלל מישהו שמאיים עליה. רק תנסו לקחת מאותם תלמידים שהעדיפו "יהדות" על פני "דמוקרטיה" את חופש הביטוי ואת חופש הבחירה שלהם, ותראו מה הם רוצים באמת.